ספר המיומנויות בגמרא-כיתה ח’4 ישיבת אמי”ת כפר גנים פ”ת-סוגי מימרות ותפקידם

מבוא

חלק ראשון

מיומנויות:

 מיומנויות זהו ארגז כלים שבעזרתו ניגשים לכל תוכן,ובעזרת הארגז כלים מבינים את התוכן יותר טוב.

מיומנויות זהו כלי שעוזר לנו להבין דברים(מקצועות)הרבה יותר טוב,

מיומנויות לומדים בהדרגתיות,בהתחלה-מיומנויות קלים,ואח”כ עוברים למיומנויות היותר קשות.

מיומנויות זה לא התוכן אלא זה הדבר שעוזר לנו להבין את התוכן הרבה יותר טוב,

מיומנויות זה תהליך למידה,ככל שהזמן עובר אז יודעים אותם יותר טוב.

דוגמאות למיומנויות בגמרא:

1.זיהוי מקורות תנאים

2.זיהוי מקורות אמוראים

3.הכרת תנאים ואמוראים

חלק שני

אנו הולכים לדבר על סוגי המימרות ותפקידן.

יש שני סוגים של מימרות:

1.מימרות ערוכות

2.מימרות טבעיות

מימרות ערוכות:

מימרא פוסקת,

מימרא מפרשת מתחלקת ל5 חלקים:מוסיפה,נותנת טעם,פשוטה,מיישבת,קובעת שיעורים,

מימרא עצמאית,

מימרא תוקפת,

מימרא מצמצמת.

מימרות טבעיות:

פתגמים/ניבים,

מונחים טכניים,

סיפורי מעשיות בהלכה,

דו-שיח,

אגדה.

בכל מימרא יש שלושה חלקים:

1.מילת היצע

2.שם האמורא

3.תוכן של המימרא

בסה”כ יש 85% מימרות ערוכות,

ויש 15% מימרות טבעיות.

 כעת אנו נלמד את המימרות הערוכות:

מימרא פוסקת-רוב המימרות הפוסקות הם קצרות,והם בעצם מוסרות את הכרעת האמורא

מימרות פוסקות אינן מסבירות את דברי האמורא המכריע ולא את הרקע להחלטתו-אלא רק את ההכרעה.

בדרך מימרא פוסקת מתחילה במילה “והילכתא כ…”.

 מימרא מפרשת- ישנם כמה סוגים של מימרא מפרשת והם:

מימרא מפרשת פשוטה– המימרא מוסרת לנו איך האמורא הבין את דברי התנא או את דברי האמורא המוקדם יותר.

בדרך כלל יש את המילה “כל”,”כגון”.

מימרא מפרשת נותנת טעם– המימרא מוסרת לנו איך האמורא הבין מדוע התנא או האמורא המוקדם יותר אמר,

בדרך כלל יש במימרא את המילים “הואיל ו…”,”מפני ש…”.

מימרא מפרשת מיישבת– המימרא מיישבת סתירה בדברי תנא או אמורא מוקדם.

הם בדרך כלל באות ומיישבות את הסתירה בדברי תנא או אמורא,יש את המילה “כאן…וכאן…”

מימרא מפרשת קובעת שיעורים– המימרא מוסרת לנו מה שהאמורא הבין בכמות שבו דיבר לפני כן תנא או אמורא .

   היא נקראת כך משום שהיא קובעת לכמה התכוון התנא או האמורא,בד”כ יש את המילה”עד”.

מימרא מפרשת מוסיפה– המימרא מוסרת לנו מה הבין האמורא בדברי התנא או האמורא המוקדם יותר.

היא נקראת כך משום שהיא מוסיפה  על דברי התנא או האמורא המובאים לפני כן,יש את המילה “ובלבד שיאמר/לא יאמר”.

מימרא תוקפת-כשאומרים מימרא תוקפת אין בכוונתו לומר שהמקור אינו נכון,אלא הוא מתכוון שהמקור קשה לו וצריך להעמיק יותר עם שאר המקורות כדי לפסוק את ההלכה,בדרך כלל המימרא מתחילה ב”מתקיף ליה…”.

מימרא מצמצמת(מעמידה)-1.חכם מאוחר אומר:המימרא שלי כוונתה/מטרתה ללמד מה היתה כוונתו של ההחכם המוקדם.

2.חכם מאוחר אומר:החכם המוקדם אמר מה שידע(מה שרצה להגיד)אבל לי יש דעה אחרת(הבנת הדברים בבית המדרש)-מחלוקת.

3.חכם מאוחר אומר:החכם המוקדם אמר מה שידע(מה שרצה להגיד)אבל עבר זמן מאז ודברים(הלכות)השתנו.

בד”כ מתחיל ב”לא שנו אלא”.

מימרא עצמאית-מימרא עצמאית זו מימרא שלא קשורה למקורות קודמים(לא מוסיפה,חולקת,תירוץ,קושיא ועוד…).

 אם המימרא העצמאית לא קשורה למימרות האחרות מדוע הביאו אותה?

הביאו את מימרא זו מפני שהיא קשורה לנושא שעליה הגמרא מדברת.

בד”כ המימרא מתחילה ב”אתמר”. 

וכאן סיימנו את סוגי המימרות הערוכות,כעת נעבור למימרות הטבעיות.

מימרות טבעיות:

פתגמים או ביטויים עממיים(ניבים)-

 יש פתגמים עממיים יפים ביותר שכוללים חכמה עממית,ואי אפשר לתרגם אותם.

לכן,כשהאמוראים השתמשו בפתגמים עממים השאירו אותם בארמית המקורית,כדי לשמור על העסיסיות והצבעוניות שלהם.

אפשר לזהות רק לפי ארמית וידע.

מונחים טכנים:

האמוראים השתמשו במונחים הטכניים בשפה המקורית.

מונחים אלו כוללים שמות של כלים או חפצים אחרים או מונחים למושגים או רעיונות.

בד”כ הם משתמשים במילים משפות אחרות כמו:פרסית,לטינית,יוונית,עלמית ועוד…

סיפורי מעשיות בהלכה:

 בסיפור יש מספר מרכיבים:

1.האירוע,המקרה עצמו

2.שם האמורא שלפניו הובא המקרה לפסיקה

3.הפסיקה של האמורא

 יש שני סוגים של סיפורים:

1.אירוע שקרה לעלומי שם הדורש פסיקת הלכה,

והמקרה הובא לפני פסיקתו ובד”כ מימרא כזו מתחילה במילים “ההוא גברא ד…” או במילים “הני גברא ד…”=אלה ש…

2. אירוע שקרה לתלמיד חכם בעצמו,בד”כ מימרא זו מתחילה במילים”איקלע רב…ל…” או ב”רב…הזדמן ל…”

דו-שיח:

בדו-שיח יש מספר מרכיבים:

1.מי אמר למי?

2.מה הוא אמר?

3.מה ענה לו השני?

4.כמה צעדים יש בדו-שיח?

ששני אמוראים מנהלים דו-שיח ניתן להסיק גם מסקנות הלכתיות.

דו שיח יכול להיות בכמה אופנים:פנים מול פנים,שליח ועוד…

דו שיח מתחיל בד”כ במילים:”אמר ליה”,”בעא מינה”,”יתיב קמיה ד…”,”שליח לה”.

אגדה:

במימרא עם אגדה עלינו לשאול מספר שאלות:

יש שלושה סוגים של אגדה: 

 1.הבעת רעיון אגדי במימרא ע”י אמורא ובמקרה כזה עלינו לשאול:

1.מי אומר את המימרא?

2.מה הרעיון המדויק המובא במימרא

 3.מה הרעיון העמוק שעלינו ללמוד מן האגדה

2.הבאת פסוק מן התנ”ך והסברו על פי אגדה ובמקרה כזה עלינו לשאול:

1.מי אומר את המימרא?

2.איך פירושו שונה מפשוטו של מקרא(אם הוא אכן שונה)?

3.מה המסר העמוק יותר שעלינו ללמוד מפירושו בפסוק?

3.אמורא יוצר סיפור סימבולי(דבר חריג) ובמקרה כזה עלינו לשאול:

1.מי מספר את הסיפור

2.מה הסיפור?

3.מה המסר העמוק שעלינו ללמוד מן הסיפור?

איך רוכשים מיומנות זו?

אנו צריכים ללמוד את מילות המפתח שלמדנו קודם לכן.

אתה מחפש בגמרא מימרות ומנסה להבין איזה סוג מימרא זו.

מדוע מיומנות זו חשובה ללמוד גמרא?

המיומנות הזאת חשובה משום שאתה צריך לדעת מה המימרא עושה לגבי המקורות האחרים,

אם היא חולקת על מקורות קודמים או,שהיא מסכימה איתו וכך קל יותר להבין את הסוגיא.

דוגמאות למיומנות זו:

דף ל’ג עמוד ב’,סוגיא 5:

1.”בעא מיניה רבי חייא בר אבא מרבי יוחנן טעה בנואף ונואפת מהו אמר לו:אדמוקדך יקיד,זיל קוץ קרך וצלי”-זוהי מימרא טבעית דו שיח,

כפי שלמדנו למעלה בעא מינה זוהי מילת מפתח למימרא טבעית דו שיח.

למרות שאנו לא נדע את התוכן יש לנו את הרקע של כל מימרא.

דף ל’ג עמוד ב’,סוגיא 5:

2.”איתמר נמי אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן טעה בנואף חוזר”-זוהי מימרא ערוכה עצמאית,

כפי שלמדנו למעלה איתמר זוהי מילת מפתח למימרא ערוכה עצמאית.

למרות שאנו לא נדע את התוכן יש לנו את הרקע של כל מימרא.

דף ל’ג עמוד ב’,סוגיא 5:

3.”אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כגון שטעה שלא כדרכה”-זוהי מימרא ערוכה מפרשת פשוטה

כפי שלמדנו למעלה כגון זוהי מילת מפתח למימרא ערוכה מפרשת פשוטה.

למרות שאנו לא נדע את התוכן יש לנו את הרקע של כל מימרא. 

סיכום

מיומנויות זהו דבר שרוכשים לאורך זמן וכמה שעובר הזמן לומדים עוד ועוד.

למדנו שיש כ85-% מימרות ערוכות וכ- 15% מימרות טבעיות.

יש הרבה סוגים של מימרות ערוכות כגון-מימרא פוסקת ,מימרא עצמאית ועוד, כמו כן יש גם סוגים של מימרות טבעיות- דו-שיח, סיפורים הלכתיים ועוד.

בנוסף למדנו את מילות המפתח של כל סוג מימרא ,

זאת ועוד למדנו כל מימרא ומימרא את פירושה.

למדנו גם כיצד רוכשים מיומנויות, ומדוע מיומנות זו חשובה ללימוד הסוגיה.

ולבסוף הבאנו שלוש דוגמאות ממסכת סנהדרין.