י”ט כסליו – חג הגאולה

אדמו”ר הזקן היה בעת הפצת תורת החסידות לכלל ישראל. וכך לפתע משום מקום הוגשה עליו הלשנה נוראית מאת שונאיו המתנגדים. ההלשנה הייתה שאדמו”ר הזקן עסק באיסוף כספים ושילוח ליהודי ארץ ישראל לאימפריה הטורקית שהייתה

 במלחמה עם הצאר הרוסי.

מרכבה שחורה המיועדת להובלת מורדים במלכות, עשתה את דרכה בחשכת הליל ברחובותיה של העיירה ליאזנה (שברוסיה הלבנה). במקביל נעה פלוגת שוטרים מזויינים, בראשות קצין בכיר, אל אחד מבתי העיירה. חיש מהר הקיפו השוטרים את ביתו של הרבי. הקצין הבכיר הודיע לאדמו”ר הזקן כי הוא עצור בפקודת הצאר הרוסי. הרבי נצטווה להיכנס אל המרכבה, ותחת משמר כבד יצאה המרכבה את רחובות העיירה בדרכה לעיר הבירה, פטרבורג. האופן שבו התבצע המאסר, וביחוד הובלת הרבי במרכבה השחורה הידועה לשימצה, לא הותירו ספיקות בלב החסידים בדבר חומרת הסכנה בה הרבי שרוי.

בדרכם למאסר, בצהרי יום שישי, ביקש הרבי לעצור את המרכבה לכבוד שבת. אולם השר האחראי סירב לבקשתו וציוה להמשיך בנסיעה. לא עבר זמן רב, והנה לפתע נשבר אחד מגלגלי המרכבה והיא עצרה מלכת. מיד הוזעקו פועלים מהכפר הסמוך לתקן את התקלה והמרכבה המשיכה בדרכה. רק החלה המרכבה לנסוע, והנה נפל אחד הסוסים ומת. העגלון ההמום שלא הבין את סיבת הדבר רץ לקנות סוס חדש, אך גם לאחר רתימתו למרכבה לא הצליחו הסוסים להזיזה ממקומה. עתה, כשנעשה ברור כי יד ה’ בדבר, הועמדה המרכבה בצד הדרך והרבי שבת במקום. רק לאחר צאת השבת המשיכה המרכבה השחורה בדרכה
לבית הסוהר. בהגיעם לעיר הבירה פטרבורג, נכלא הרבי ב”מבצר פטרופבלובסק” האימתני, שם נחקר ארוכות אודות הטענות וההלשנות שטפלו עליו.

בכל פעם שהוצא הרבי לחקירה, הובילוהו בסירה מבנין בית הסוהר ששכן בלב הנהר אל בנין החקירות. לילה אחד, ביושבו בסירה בדרכו לחקירה, רצה הרבי לקדש את הלבנה וביקש מהפקיד לעצור את הסירה. הלה סירב והמשיך בהפלגה. לפתע, עצרה מאליה הסירה מלכת. להפתעת הפקיד, לא קידש הרבי את הלבנה אף שנזדמנה לו שעת הכושר לכך. נרעש מן המופת הגלוי שהתחולל לנגד עיניו, המשיך הפקיד להשיט את הסירה. כעבור זמן, כאשר שוב ביקשו הרבי לעצור, הסכים הפעם הפקיד ובתנאי שהרבי יברכו. כתב הרבי ברכות לעשירות ולאריכות ימים בכתב ידו הקדושה על פתק ונתנו לפקיד. הלה עצר את הסירה והרבי קידש את הלבנה. לימים נודע כי נתקיימו בפקיד ברכותיו של הרבי והוא אכן נתעשר והאריך ימים.

בעת מאסרו של אדמו”ר הזקן   שני צדיקים גדולים מעולם האמת הגיעו לבקר את הרבי במאסרו. היו אלה הבעל שם טוב הקדוש והרב המגיד ממזריטש. לשאלת הרבי: מה חטאי שאני אסור בבית האסורים מדוע זה מגיע לי? השיבוהו: כיון שפירסמת סודות פנימיות התורה ברבים נתחזק עליך קטרוג בעולמות העליונים. אם כן, שאל הרבי, האם עלי לחדול מלהפיץ את תורת החסידות? אדרבה, ענו לו הצדיקים, כשתצא לחופשי יהיה עליך להמשיך בהפצה ביתר שאת וביתר עוז.
לאחר שחרורו מן המאסר בפטרבורג, נתעלתה עבודת אדמו”ר הזקן בהפצת מעיינות החסידות בכמות ובאיכות, שלא בערך לגבי עבודתו קודם המאסר.

ביום שלישי, “פעמיים כי טוב” – י”ט כסליו תקנ”ט, יצא לאור משפט אדמו”ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו”ר הזקן שוחרר מהמאסר בפטרבורג שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של החסיד ר´ מרדכי מליעפלי.

הרבי ישב תפוס במאסר חמישים ושלושה ימים, בדיוק כמניין נ”ג פרקי ספר ה’תניא’ שחיבר. ביום י”ט בכסלו שוחרר הרבי בשעת המנחה מבית הכלא, אך הוכנס בטעות ע”י משחרריו לביתו של יהודי שנמנה על מתנגדי החסידות. במשך שלוש שעות עינהו ‘המתנגד’ בנאצות וגידופים, עד אשר בליל כ’ כסלו מצאוהו לבסוף החסידים והוציאוהו משם.  מיד עם צאתו לחירות כתב רבנו הזקן את האגרת הפותחת במילים “קטונתי מכל החסדים”. באגרתו מזהיר הרבי את חסידיו כי אין להפוך את שמחת שחרורו לשכרות ניצחון ושמחה לאידם של ה’מתנגדים’. כי אם להיפך, כתב הרבי, עליהם “להשפיל רוחם ולבם”, ואזי “אולי ייתן ה’ בלב אחיהם כמים הפנים לפנים”.

באחת מאגרותיו מכנה כ”ק אדמו”ר הרש”ב (רבי שלום דובער) את י”ט בכסלו ‘ראש השנה לחסידות’. כשם שבראש השנה יורדת לעולם החיות הכללית על כל ימות השנה, כך בי”ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע והברכה של פנימיות התורה ומתחדשת נתינת כח כללית לכל השנה החדשה, ממנה יכול כל אחד ואחד לשאוב כוחות מחודשים ללימוד החסידות ולהליכה בדרכיה. חג גאולת אדמו”ר הזקן ממאסרו הוא חג גאולת תורתו, תורת חסידות חב”ד, שהפצת מעיינותיה (מעיינות החיות האלוקית שבתורה) חוצה – היא היא ההכנה לביאת משיח צדקנו. אמרו חז”ל “את הכל עשה (הקב”ה) יפה בעתו” – כשם שהמשנה, הגמרא, מדרשי חז”ל, ספרי הראשונים והאחרונים, הזוהר, קבלת האר”י ז”ל וכו’ נתגלו בדיוק בשעה שהועידה להם ההשגחה העליונה, כך, משהגיעה שעתה של החסידות הכללית של הבעל שם טוב הקדוש להתגלות, החל מתנוצץ בעולם אורו של משיח. ובענין הפצת המעיינות חוצה, כאשר הגיעה שעתה של תורת חב”ד להתגלות, הרי שעם גאולת אדמו”ר הזקן החל שלב עקרי בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה על ידי הבנת סודי סודות התורה אפילו בשכל האנושי, ועד לשלימות הגילוי בתורתו של משיח.