יער הילדים אשר ניטע בשנת 2010 נועד להנציח את זכרם של כמיליון וחצי ילדים אשר נספו בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה. היער הוא פרויקט קהילתי בשיתוף עיריית מודיעין מכבים רעות, חברים מהעולם, שותפים מהמרכז לחקר השואה והאנושיות, קק”ל, קק”ל ארה”ב ועמותת יזמ”ה מודיעין.
על הדרך בולט מבנה אבן ריבועי קטן עליו מתנוססת כיפת אבן. זהו סית’ מנע וייחודו בכך שהוא נבנה לכבודה של אישה קדושה (סית’). זאת ועוד – סית’ מנע היא רק אחת מחמש נשים קדושות שנקברו בקרבת מקום. על פי הפולקלור המקומי הנשים הן חמש אחיותיו של השייח’ מאעין מייסד הכפר הסמוך וראשו. לאחר מותו, הגיעו אחיותיו ללווייתו, אך הן נפטרו בקרבת הכפר ובמקום מותה של כל אחת מהן הוקם מבנה קבר. המסורת המקומית טוענת כי שייח’ מאעין היה לא אחר מאשר בנימין בן יעקב, ואחיותיו הן בנות יעקב’.
במקום יש שפע של דברים מהחי והצומח. זהו אחד מהמקומות האהובים עלי בעיר ואני ממליץ מאוד לבקר שם.
כתב ליאל דותן
גבעת התיתורה
מהווה אתר טבע נוף ומורשת מרכזי, גדול וחשוב בתחומה של העיר מודיעין מכבים רעות.
הגבעה מרכזת מגוון תחומי עניין: תצפיות, היסטוריה כללית וצבאית, ארכיאולוגיה, חי וצומח.
גבעת התיתורה ממוקמת בגבולה הצפון-מזרחי של העיר ושטחה כ-600 דונם. על הגבעה שלטי הסבר למטיילים.
שמה העברי הנוכחי של הגבעה, תיתורה, ניתן על-ידי וועדת השמות הממשלתית.
גלגולי שם המקום ידועים רק ממאות השנים האחרונות: הצלבנים כינו את המקום טרנטה ואילו בפי הערבים השתנה השם לקלעת א-טנטורה (מעין מגבעת מחודדת) וכן אל-בורג’ (המצודה) וגם בורג’ אל-חביב. השם העברי תיתורה, שפירושו ‘שולי המגבעת’, משמר את צליל-השם ואת משמעות השם הערבי טנטורה.
גבעת התיתורה בשלמותה היוותה מקום יישוב לאורך מרבית הדורות, עד למלחמת העצמאות. על הגבעה שרדו עצי-בוסתן רבים (זיתים, שקדים, רימונים), משוכות צבר ועצי נוי (בעיקר אורנים). בבורות-מים ובשקעי-סלע פה ושם צומחים עצי תאנה.
על הגבעה נראים שרידיו של הכפר הערבי ששכן במקום. על סמך ממצאים שנתגלו באזור החורבה נראה כי ההתיישבות באתר החלה כבר בתקופה הכלקוליתית ונמשכה ברצף עד לתקופה העותומאנית. מהתקופה הרומית והביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס. מהתקופה הצלבנית – שרידי מבצר. בין היתר נתגלו בגבעה בורות מים, ספלולים, אבני בנייה, קברים, דרך קדומה, קולומבריום, מבנה הבנוי בניית גזית איתנה ועוד.
בשנת תש”ח, בעקבות הצלחת מבצע “דני” וכיבוש רמלה, לוד והאזור שבין שילת של ימנו ושעלבים (אז: סלביט), פתח הלגיון הירדני בפיקוד בריטי במתקפת נגד לכיבוש משלט “אל בורג'” ששכן על התיתורה. הכוחות היו קרובים מאוד זה לזה (20-10 מ’ הפרידו בין הכוחות), ובסופו של דבר נסוגו הירדנים. תוצאות קרב זה קבעו את הגבול המזרחי של ישראל עד 1967.
כתבה רומי זילביגר
היכל התרבות
היכל התרבות נמצא על רחוב עמק דותן. היכל התרבות הוא המקום המתאים לאלה הרוצים ליהנות בשעות הפנאי. שם תוכלו לאכול אוכל מפנק במסעדה, להשאיל ספרים בספרייה העירונית הסמוכה, או לצפות בהצגות מרגשות, עצובות או מצחיקות. הכל תלוי בכם ובמה אתם בוחרים.
כתב אביתר טובי
הגבעות הדרומיות
הגבעות הדרומיות של העיר עשירות בערכי טבע, נוף ומורשת.
הפעילות הגיאולוגית באזור הרימה את הקרקע הסלעית , הזרימה של הפלגים והנחלים במרחב יצר את הגבעות מהן ניתן לצפות לכיוון עמק איילון להרי יהודה וירושלים.
בגבעות יש מגוון רחב של מיני צומח ופריחה מרהיבה, נוכחות של יונקים וביניהם גם צבאים וכן שפע של עופות וביניהם דורסים שונים בעיקר בעונות הנדידה.
חורבת בארית – מדרום לפתחו של ואדי רחב, דרומית-מזרחית לחורבת חדת, ממוקמת חורבה ועליה שרידי בנייה. במקום שרידים של בניין בעל מתאר מרובע וכן שרידים של מבנים מלבניים. כן ניתן להבחין בשרידי גתות, בבורות מים ובקברי מקמר. בשטח החורבה פזורים שברי חרסים מן התקופה העותומאנית.
ערכה : איה ליכטבלאו
פארק חטיבת יפתח
בשנת 2006 קיבלה עיריית מודיעין מכבים רעות החלטה להנציח את חטיבת יפתח שבזכות לחימתה במבצע “דני” במלחמת העצמאות התאפשרה הקמת העיר מודיעין.
כאות הוקרה ללוחמי החטיבה נקרא על שמה הפארק למרגלות גבעת התיתורה.
מדי שנה נערך בעיר אירוע הצדעה שנתי לכבוד חטיבת יפתח.
כתבו: ליאור גרינברג ונטע יצחיאק
חורבת חרובה
במקום התקיים כפר ערבי זעיר עד למלחמת העצמאות. כפר זה נבנה על חורבות יישוב מן התקופות ההלניסטית-רומית. בסקרים ובחפירות שנערכו בסיבות החורבה נתגלו כבשני סיד (קדומים וכאלה המתוארכים לתקופה העותומאנית -מנדטורית), מערות קבורה, בורות מים ועוד.
עדות בולטת לישוב הקדום הוא המבנה המבוצר הקטן הממוקם סמוך לפסגת הגבעה וחולש על הוואדי מצפון, בו עברה הדרך הקדומה שחיברה בין לוד, מודיעין הקדומה, מעלה בית-חורון וירושלים. המבנה המבוצר הקדום הוא כנראה מהתקופה הרומית.
פרופסור אבי-יונה המנוח זיהה בחרובה את כפר-חרוב, יישוב בו גרו במאה השנייה לספירה שני אחים שלחמו ברומאים. מותם של האחים היה האירוע שהביא לפרוץ קרבות מרד בר-כוכבא. לפיכך, ייתכן שתחום העיר מודיעין המודרנית הוא ערש היוולדם של שתיים משלושת המרידות הגדולות נגד יוון ורומא. מרד החשמונאים ומרד בר-כוכבא והשלישי המרד הגדול שבו נחרבו ירושלים ובית-המקדש.
סביב לחורבות שבראש הגבעה ישנם שרידים שונים. במדרון הצפוני של חרובה נמצא ריכוז גדול של חציבות עתיקות מסוגים שונים: גתות, בורות מים ומערות קבורה. אגדה שמקורה ב”מגילת הנחושת” מספרת כי מתחת לחורבות חרובה טמון חלק מאוצרות בית המקדש.
עורכים: הדר וסרבלט ואוריה אשוח
חורבת נכס
תיאור המקום: שרידיו של הכפר הערבי ששכן במקום. דוגמת החורבות הנוספות באזור, נבנה על-גבי שרידים קדומים יותר: יסודות מבנים, בורות מים, מדרגות חקלאיות, קברים חצובים וגדרות אבן הם רק חלק מן הממצא הקדום באתר. נתגלו בשטח החורבה שברי חרסים מן התקופות: הברונזה התיכונה, הברזל ב’, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה והעותמאנית.
איך מגיעים? הגעה למרכז עינב – רחוב המכונאי משם מסלול הליכה רגלי לאורך שביל ישראל שמגיע עד לחורבה.
ערכו- שניר טייאר ומאיה זוהר
בקעת הנזירים
בקעת הנזירים נמצאת באפיק נחל גמזו ליד חורבת זכריה ביער בו-שמן ליד מודיעין. בבקעה נמצאים שלושה אתרים: מערת אל חביס, מערת קבורה רומית ובריכה שנקראה ביר א-שמי.
המערה: המערה קיבלה שם אל חביס בתקופה העות’מאנית. המערה שימשה כנראה מקום מנוחה לעולי רגל לירושלים. בתוך המערה ניתן לראות כוכי שינה לנזירים, וצלבים חרוטים על הקירות. משערים שהמערה נקשרת לאגדה על תנא נחום איש גמזו שחי במאה השנייה לספירה והיה מורה של רבי עקיבא.
מערת הקבורה הרומית: כ-100 מטר מאל חביס נמצאת מערת קבורה רומית. המקום נסקר לראשונה על ידי שארל קלרמון. פתח המערה מעוצב דמוי מכסה סרקופג ובמרכז המערה תבליט של עיט כסמל של האימפריה הרומית.
בריכה א-שמי: במרכז הבקעה נמצאת בריכת מים, גודלה הוא 15 מטר אורך ו-10 מטר רוחב. הבריכה שימשה כנראה לאגירת מי נחלים באזור לצורכי חקלאות.
ערך: נטע הכהן
טיילת חוט השני
טיילת חוף לאורך רחוב שני בשכונת אבני חן הצופה לפארק ענבה ולנחל ענבה מדרום לו.
נחל ענבה הוא הנחל המרכזי העובר בתחומה של העיר מודיעין – מכבים – רעות. הנחל הוא נחל אכזב ( רק כשיש גשם הנחל מלאת אם בכלל ) החוצה את העיר ממזרח למערב ומתחבר לנחל איילון. השם ענבה נגזר משמו של היישוב העתיק בית ענבה, יישוב עתיק שיש הרואים בו את שימור שמם ומקום הרואים בו כוהנים משפחת ענובאיי לאחר חורבן בית מקדש שני, השם ענוב או בית ענבה מופיע גם במפת מידבא – פסיפס מן התקופה הביזנטית.
השם הקדום השתמר גם בשמו של הכפר הערבי עינאבה. תל בית ענבה/עינאבה שוכן סמוך לנחל, במערב לעיר מודיעין בקרבת מחלף ענבה.
חלקו המרכזי, העמוק והיפה של הנחל נמשך מפארק ענבה מערבה, למרגלות טיילת חוט השני ומערבה לה. עומק הנחל וצורתו מעידים על עבר. לאורך הערוץ ניתן לראות כמה אגנים התחומים בסכרי אבן – אלו הן מלכודות מי נגר הגורמות להשהיית מי הגשמים הזורים בנחל. מים אלה מחלחלים אל מפלס מי התהום ומעשירים אותו.
ערכו עמית נבון ורועי סנקר
הגבעות הדרומיות
הגבעות הדרומיות של מודיעין מוריקות בכל חורף, סתיו ואביב, עטורות מרבדי פריחה, שרידים ארכיאולוגים, מגוון בע”ח, בוסתנים ונקודת תצפית מרהיבה.
איך מגיעים: שביל הליכה מסומן מתחיל מכיכר השוטר בשדרות בגין ומגיע אל חרבת חדת וחורבת בארית/קנובה.
בנוסף באזור נמצאת חורבת קנובה – נוף גבעות מודיעין ומישור החוף ניבטים מפסגת חורבת קנובה. במקום עץ אורן עתיק וגדול וקבוצת ברושים לא הרחק עם פינת ישיבה. החורבה ממוקמת בסמיכות רבה לחורבת בארית.
באתר שרידים של בית חווה (אתר בעל אופי חקלאי בעיקר) הבנוי בניית גזית. כן נתגלו באתר פריטים ארכיטקטוניים; בורות מים, מכלאות בעלי חיים, גתות וחרסים מן התקופה הביזנטית.
ערכה: תמר לופוביץ
קיר השרקרקים
איפה זה?- בקצה הצפון מערבי של רחוב עמק זבולון (למרגלות גבעת ברפיליה) במצוק אבן גיר נמצא “קיר השרקרקים” .
מדוע כדאי לבקר?- כדאי לבקר בקיר השרקרקים כי השרקרקים הם ציפורי שיר אשר צבעוניות ביופים המשמיע קול שמיעה עמוקה וייחודית ומכאן שמו.
מתי אפשר לצפות?- ניתן לצפות בשרקרקים בחודשי האביב (מסוף חודש מרץ ועד תחילת יוני)
מידע על השרקרקים- השרקרק הוא ציפור חברתית, חי בלהקות המונות עשרות ציפורים המתקבצות בנדידה למאות ציפורים.
השרקרק חופר מחילות החצובות בקירות עפר, בגדות נהר או במצוקים של רכסי כורכר. מושבות הקינון כוללות קינים רבים ועשויות להגיע אף למושבות ענק הכוללות עשרות קינים. נפוץ בעיקר בצפון הארץ.
מגיש – נעם קדים
פארק ענבה
הפארק המרכזי מכיל מגרשי חניה לתושבים,
אמפי תיאטרון להופעות עם כ-1000 מקומות ישיבה,
עשגלת קפה, בוסתן,
אגם מלאכותי בשטח של כ- 14,000 מ”ר המיועד לנוי ולפעילות סירות פדלים, שטחי משחק וכדור,
גן הרפתקאות, שבילי הליכה, רכיבת אופניים,
ברחבי פארק ענבה מוצבים 26 פסלי סביבה בדמותם של דינוזאורים, תנינים, שקנאים וצבים.
הכניסה לפארק חופשית.
הפארק פתוח למבקרים 24 שעות ביממה.
כתבו :אלונה בן-צבי ליהי דוד ורוני חורי
קניון עזריאלי
קבוצת קניוני עזריאלי חרטה על דגלה את נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות לאורך שנים רבות עוד לפני כניסת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הקבוצה מחזיקה בגאווה באות נגישות שהוענק לכל אחד ואחד מהקניונים שברשותה.
קניוני עזריאלי נגישים לתנועה אופקית ואנכית בכל אחד מהקניונים (לאנשים עם לקויות בניידות).
במסגרת הנגשת קניוני הקבוצה עבור ציבור הלקוחות הנכים, המוגבלים והקשישים בוצעו כל ההתאמות הנדרשות על פי החוק והרבה מעבר לכך וכיום מתאפשרת גישה נוחה,שוויונית,מכובדת ועצמאית לציבור לקוחות זה.
בתחילת שנת 2014 החלה קבוצת קניוני עזריאלי בהשלמת הדרישות מהתקנות החדשות להתאמה מושלמת (בנוסף לקיים) ללקויות חושיות וקוגניטיביות.
הליך השלמת ההנגשה במלואה יושלם במהרה בכל אחד מהקניונים.
פרויקט הנגשת הקניונים עבור אוכלוסיות בעלות מוגבלויות מהווה חלק אינטגראלי מאסטרטגיית קבוצת הקניונים לנתינת שירות של 100% ל-100% מאוכלוסיית המדינה והיא תמשיך ותעשה כל שלאל ידה על מנת להמשיך ולספק גישה נוחה ושוויונית לציבור זה.
כתב איתן פולנסקי
גבעת בריפליה
על גבעה זו שכן כפר ערבי בעל שם מעט יוצא-דופן – ברפיליה. מפות עתיקות (מהתקופה הצלבנית) מלמדות כי השם העתיק של המקום היה פורפיריה.גבעת ברפיליה היא גבעה המתנשאת לגובה כ-230 מ’ מעל פני-הים וממוקמת בקצה המערבי של שכונת אבני-חן מקור שם זה נגזר מהמילה הלטינית-רומית ‘פורפיר’, ארגמן. ייתכן ומקור שם זה קדום יותר: סביבתה של לוד כונתה בתקופת המשנה והתלמוד בכינוי ‘הדרום’. ידוע ממקורות עתיקים כי לוד וסביבתה היוו מרכז של צביעת אריגים – “…שיש בדרום עיירות צובעות ארגמן”, ובמקור אחר “צרפתה וקיסרין ושכם ולוד שולחות ארגמן מעולה”.
כתב ניר סגל
Published: May 14, 2015
Latest Revision: May 15, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-48395
Copyright © 2015