by Dan Golan
Copyright © 2018
Dan Golan
קצת מידע עליי:
קוראים לי דן גולן ואני בן 12 וחצי, צבע העיניים שלי חום וצבע שערי הוא שחור. נולדתי ב-14/6/2005ז’ בסיוון. יש לי משפחה נהדרת ו-3 אחים מדהימים
שני, שעכשיו בכיתה יא’, 17
זיו, שעכשיו בצבא, 19
ליטל, שעכשיו בדרום אמריקה ל-6 חודשים- 22
ואני הכי קטן.
על השם שלי:
פירוש השם:
פירוש השם דן מסמל שאיפה למשפט צדק ורדיפת אמת. דן היה ראש אחד משנים עשר שבטי ישראל, ולכן השם מרמז על חיבור למקורות.
ציטוט מן המקורות:
“וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, דָּן”
משמעות שמי:
משמעות השם שלי הוא ששמי מגיע מהתנ”ך, שבט דן.
הורי חשבו ששם זה מתאים לי מכיוון שזהו שם ישראלי. הורי בחרו בשם זה מאותה סיבה, מכיוון ששמי הוא שם ישראלי בעל משמעות מהתנ”ך.
התחביבים שלי:
מה שאני הכי אוהב לעשות זה לשחק במחשב.
אני התחלתי לשחק במחשב בשהייתי ילד קטן, בערך בגיל 7. התחלתי לזכות בזכות אחי הגדול, שגם הוא מאוד אוהב להיות במחשב, הכל התחיל בכך שיצא באותה שנה, בשם “מיינקראפט Mincraft” משחק בו תוכל לעשות מה שתרצה. לבנות, להרוס, ליצור, לשרוד ועוד. אחי הכיר לי את המשחק הזה בגלל שחשב שאוכל לעשות שם דברים נחמדים. בעיקרון המשחק הוא כמו סוג של לגו, רק משודרג בהרבה. אחי לימד אותי איך לשחק וממש אהבתי את הקונספט של המשחק ושיחקתי בו בערך שלוש שנים+-.
המחשב יכול לגרום לי למצבי רוח שונים ולהרגשות שונות בעקבות משחקים שאני משחק בהם.
לדוגמא, יש משחק שאני ממש אוהב, ושמו- OverWatch, אז לפני כמה זמן אני שיחקתי (וברור שנפסלתי כי למה לא) וזרקתי את העכבר מרב כעס והוא נשבר והיו מקרים שניצחתי ופשוט קמתי מרוב שמחה והתחלתי לצעוק מסביב לכל הבית.
החפץ שאני הכי מחובר אליו הוא אוזניות הגיימניג שלי ואני אוהב לשחק איתן ולשמוע איתן שירי טראנס ורמיקסים שאני עורך.
אני אוהב לפרק עצבים על שק איגרוף שאפר להוציא עליו את כל העצבים מכיוון שזה פשוט נותן הרגשה של הקלה, שהנחת את הדברים בצד ואתה פשוט נרגע.
מה שמרגיע אותי הוא לעשות מדיטציה, כיוון שפשוט שוכחים מהכל ופשוט נכנסים לסוג של רוגע פנימי.
אז זה הייתי אני 😉 מקווה שנהנתם ולמדתם עליי משהו!
חפצים מספרים
החפץ שלי היא כוס יין שהייתה של סבי נג’ט, ז”ל.
הוא עובר במשפחתינו דור אחד, והוא מיוצר מברזל. הוא נוצר בעבודת יד באיספהן ומתי אני לא יודע ואנו לא משתמשים בה, אנו משאירים אותה על מדף למזכרת מסבי.
החפץ מקושט בציורים של ענבים, מגן דוד שבתוכו רשום ציון, ובקטע העליון רשום את ברכת שמע ישראל.
החפץ היה משרת את סבי והוא היה מקדש איתה בימי שבת, קידוש שבת וימי חג. אין משהו ממש אישי שנמצא על הכוס הזו וסבי קיבל אותה מ…
משמעות הכוס הזאת במשפחה חשובה לנו מאוד. המשמעות של הכוס במשפחה היא מזכרת מסבינו ואנחנו לא רוצים לאבד את הכוס הזו ואנחנו הולכים להעביר אותו מדור לדור.
עבורי החפץ הזה ממש קרוב אלי. סבי נפטר כשהייתי בסביבות גיל 5, ואין לי שום זכרונות מסבי, רק כמה תמונות אחדות שאני מסתכל בהן דיי הרבה ומתגעגע בלי סוף.
מאין באה משפחתי
ארץ מוצאם של הורי.
המוצא של שני הורי הוא מאירן, ההורים של אימי נולדו בטהרן ובאיספהן, אימי נולדה בטהרן.
ההורים של אבי נולדו באיספהן אך אבי נולד בארץ- בירושלים.
סבי וסבתי מצד אבי עלו ארצה בתחילת שנות השישים וגרו בצריף בשכונת האסבסטונים
ההורים של אמי עלו ארצה בשנות 1980 לאחר תלאות ואף עיכוב של סבי למשך חודש באיראן בשל שם זהה לאיש שהיה דרוש לחקירה, רק לאחר חודש ובהתערבות אחיו של סבי וחתימת ערבות סבי עלה לארץ.
יש לציין שאלו היו הטיסות האחרונות שיהודים יכלו לצאת מאיראן, אמי וסבתי טסו לקהיר והמתינו שם 48 שעות ובזמן זה אמי חלתה מאוד ואף נזקקה לטיפול רפואי, ובטיסת המשך לארץ סבתי מספרת שאמי הבריאה רק מעצם המחשבה שהיא עולה לארץ.
הקליטה בארץ
הקליטה בארץ הייתה דיי מורכבת אצל הורי אבי בשל המדינה הצעירה וחוסר האמצעים, חוסר השפה, והתעסוקה ואילו מצד אמי שמדינת ישראל הייתה בת 32, היה מעט קל יותר אך היה את מחסום השפה, התרבות, המנהגים וכן התעסוקה.
יש לציין שהתאקלמות הייתה קשה אך משתלמת וסבי וסבותי לא רואים את עצמם חוזרים לאיראן אלא לביקור קצר (כשיהיו יחסים בין הארצות)
משפחתי משני הצדדים עלו ארצה מטעמים ציוניים ואהבת הארץ, משחר ילדותם הם למדו בבתי ספר יהודיים, התפללו בבית כנסת קהילתיים ואף תרמו לבניין הארץ- אמי דודי ואף סבתי מספרים על קופת- קרן הקיימת שהייתה בכל בית כנסת וכולם תרמו לה.
מצבם הכלכלי באיראן היה טוב ולכן העלייה לא הייתה עלייה כלכלית אלא אידיאולוגית ציונית
יחסיהם עם השכנים היו מורכבים, חלקם כיבדו אותם ואחרים היו אנטישמיים מוצהרים וכנראה שהיחס היווה כזרז לעלייה ארצה.
צורת לבושם הייתה אירופאית אך בשל המהפכה היו צריכים לעטות צ’דור- כיסוי לאישה מהראש עד הרגליים.
היחסים בין המדינות ישראל לאיראן היו מאוד פוריים, הרבה חברות מישראל בנו מבנים, תשתיות, בניינים, סללו כבישים ואף עזרו בפיתוח החקלאות אך לאחר המהפכה היחסים הופסקו וכעת ישנה עוינות בין המדינות.
ידע כללי על איראן:
אִירַאן; הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران, ג’וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה היא רפובליקה אסלאמית–שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי. היא גובלת באפגניסטן ובפקיסטן במזרח, בטורקמניסטןבצפון-מזרח, בארמניה ובאזרבייג’ן בצפון-מערב, בעיראק ובטורקיה במערב. למדינה קו חוף עם הים הכספי בצפון, ועם המפרץ הפרסי יחד עם מפרץ עומאןבדרום.
לאיראן היסטוריה ארוכה, החל מהאימפריה הפרסית שהוקמה על ידי כורש בשנת 550 לפני הספירה. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס וזאת, ככל הנראה, על שם מחוז פארס, המחוז הדרומי באיראן. השם “איראן” מקורו עוד באימפריה הסאסאנית. באותה השנה נכנס המונח לשימוש בינלאומי.
משפחתי ומסורת ישראל
שבת במשפחתי:
במשחתי נהוג בערבי שבת להדליק נרות שבת על די אמי ואחיותי ולברך את בני הבית בברכת שבת שלום.
לאחר הדלקת הנרות אבי הולך לבית הכנסת ושאר המשפחה עורכת את שולחן השבת לקראת בואו של אבי.
כשאבי חוזר כולם יושבים סביב השולחן לשמוע את הקידוש ולאכול את ארוחת השבת.
בדרך כלל אנו נהנים מארוחה בסגנון פרסי מסורתי, אנו אוכלים מגוון סוגי אורז, סלטים, רטבים, מרקים ועוד.
לאחר הארוחה אבי מברך את ברכת המזון ומספר קצת על פרשת שהשבוע.
לאחר מכן אנו יושבים בסלון כל המשפחה ולרוב מדברים ומשחקים משחקי שבת.( דמקה, שש בש, קלפים ועוד)
חגים בביתי:
בחגים המתכונת דומה לערבי שבת, חוץ מהמאכלים הקשורים לחג.
ברצוני לספר על מסורת במשפחתי הגרעינית.
בכל ערב יום העצמאות אנו מתאספים לצפות בטקס הדלקת המשואות ובמצעד הדגלים עם מגוון מאכלים שהפכו למנהג קבוע: פיצות ביתיות, לזניה, סלט יווני ועוד.
המבוגרים שותם יין ומברכים לחיי מדינת ישראל.
ימי הולדת:
לכל אחד מבני המשפחה אצלנו נהוג לחגוג יום הולדת בבית בליווי ארוחה חלבית, עוגה, ולעיתים רחוקות אנו סועדים במסעדה כדי לחגוג.
האירוע שלי קצת שונה משל אחרים, כי הוא עדיין לא קרה, ואני מדבר על בר המצווה שלי.
בתאריך 25.5.18- יתקיים אירוע חשוב מאוד בחיי, בר מצווה.
בר המצוה שלי נושאת המון אחריות, ובמקרה, לפרשה שלי קוראים פרשת “נשא”- הפרשה הכי ארוכה בתנ”ך, שגם נושאת המון אחריות בגרות ושמחה.
אני מאוד מתרגש לקראת בר המצווה שלי, כי האירוע הולך ומתקרב…
בר המצווה הוא אירוע מרגש מאוד ולפעמים קצת קשה, כל יום לחזור על הפרשה הארוכה בתנ”ך ;).
אני חושב שאתמודד עם בר המצווה שלי די בקלות ואשא אחריות גדולה מאוד לחיים.
זה האירוע שלי.
מגיש- דן גולן.
סיכום ורפלקציה
תהליך העבודה היה די ארוך, והיה לי את האמת קשה, דחיתי לעשות את העבודה אבל לבסוף סיימתי אותה.
העבודה תרמה לי באופן אישי המון מידע עליי ועל המשפחה שלי שלא ידעתי לפניי.
בזמן שאספתי את המידע הרגשתי מאוד מסוקרן ומלא בעניין ותוכן של יצירה ושל סקרנות, ומה שריגש אותי הוא לשמוע את הסיפור המלא של חיי של אבי ואימי, ואני לוקח לחיים מסר חשוב והמון מידע שלא ידעתי על המשפחה שלי ולוקח את זה צעד קדימה ואני ממש שמח שעשיתי את העבודה הזאת למדתי לא מעט על משפחתי.
אמא שיתפה איתי פעולה ועזרה איתי הכי הרבה כי היא זו שישבה איתי ועשתה איתי את רוב העבודה, והיה לי קשה לעשות את העבודה כי כל הזמן דחיתי אותה ולא היה לי כוח לעשות אותה אבל עכשיו אני מרוצה מאוד שעשיתי את עבודת השורשים, והרגע בכי נעים ומעניין בעבודה היה לשמוע את סיפור חייהם של הורי.
Published: May 22, 2018
Latest Revision: May 22, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-482929
Copyright © 2018