יומנו של מיכלאנג’לו

מיכלאנג’לו

מהפכת הרנסנס

מגישות: דניאל עזר, מיקה קליין ואשכר שוורץ

בחרנו במיכלאנג’לו כדמות לספר עליה כיוון שאנחנו חושבות שהמסר שהוא מנסה להעביר בסיפור החיים שלו הוא מסר מאוד חשוב לנו ולחברה כולה.

נגע לליבנו הסיפור שאביו לא תמך בו ושאמו נפטרה כאשר הוא היה ילד צעיר ובכל זאת הוא לא נתן לשום דבר לעמוד בדרכו.

אשכר: אני לוקחת ממיכלאנג’לו לחיי את העובדה שהוא האמין בעצמו ולא ויתר לרגע, אף על פי שהיו הרבה מתנגדים לדרכו ושהעבודה הייתה רבה וקשה.

דניאל: אני לוקחת ממיכלאנג’לו לחיי את ההשקעה שלו בציוריו ובפסליו ואיך שהוא התמיד והשקיע למרות שלא תמיד תמכו בו וכיום עבודותיו מפורסמות בכל העולם.

מיקה: אני לוקחת ממיכלאנג’לו לחיי את כוח הרצון, ואת הביטחון העצמי שצבר במהלך השנים, ואני שואפת להצליח וללכת לפי דרכו.

27 ביוני

טוב אז שלום יומן יקר,קודם אני אציג את עצמי. אני מיכֶּלָאנְגֶ’לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (כן זה השם המלא שלי).

כשהייתי בן שש אמי נפטרה ובגלל זה משפחתי ואני עברנו לפירנצה.

מגיל קטן רציתי לעסוק באמנות אבל אבי התנגד.

חברים שלי אמרו לי שאני ממש מוכשר והתחלתי ללמוד אצל האמן גירלנדיו.

למדתי אצל אמנים רבים נוספים ונחשפתי לתרבויות שונות וסך הכל היה חוויה טובה מאוד, למדתי מהאמנים המון.

את שתי יצירות הפיסול הראשונות שלי עשיתי

לפני שהגעתי לגיל 16.

הראשונה היא תבליט של המדונה המניקה את ישו התינוק והשנייה היא תבליט של קרב הקנטאורים.

1 ביולי

את יצירותיי הראשונות לא ממש רציתי למכור, העדפתי שהם ישארו אצלי, בבית שלי.

בגיל 21 הגעתי לרומא ושם יצרתי את הפסלים הראשונים שלי.

הפסל הכי מפורסם שלי הוא פסל שנקרא “פייטה”,פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב.

לאחר שהונח הפסל במקומו, התחלתי לשמוע שמועות שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה.

וואו הייתי ממש עצבני, אתה יכול לדמיין לעצמך מה זה?

אם אתה חושב ששתקתי בנושא, אתה ממש טועה.

אני חרטתי על הפסל את המשפט “מיכלאנג’לו בואונרוטי מפירנצה פסלו”.

לאחר מכן, התחרטתי על זה ונשבעתי שלעולם לא אחתום יותר על שום יצירה.

23 בנובמבר 1501

היום אני מתחיל לבנות את הפסל החדש שלי.

אני אבנה את דוד.

נו זה שהרג את גוליית

טוב מקווה שילך לי טוב בהצלחה לי.

18 ביולי 1502

אני חושב שפיסול האדם הוא הצורה הגבוהה ביותר של האמנות.

אתה גם בטח תחשוב שאני מוזר או משהו, אבל אני מאמין שהפסל המושלם כבר נמצא בתוך השיש ואני רק צריך לשחרר את הפסל הכלוא מהשיש.

אני רוצה לתת לפסל שלי תחושה של מתח ודינמיות.

טוב אני צריך ללכת להמשיך לעבוד על הפסל. אעדכן בהמשך

4 בינואר 1503

וואו אני ממש לקראת סיום!!

אתה יודע שהפסל כל כך גבוה כך שבשביל להגיע אל הראש אני צריך לעמוד על סולם!

הצגתי את דוד בפסל כגבר צעיר וחסון ואני ממש מקווה שיאהבו אותו ככה.

אני ממש קרוב לסיום אז אני צריך ללכת

13 באוקטובר 1504

וואו הפסל יצא מהמם!

אני אהבתי אותו ואני מקווה שגם אחרים יאהבו אותו.

הפסל לא ממש התאזן לי אז הוספתי גזע עץ כזה שעליו נשענת רגלו הימנית של דוד כך שהפסל יתאזן

הציבו את הפסל שלי בכיכר המרכזית של העיר, פיאצה דלה סיניוריה, בפתח הפאלאצו ויקו.

וואו זה ממש מגניב שסוף סוף סיימתי!

לאחר עבודה קשה של יזע השקעה רבה ועבודה קשה מאוד הגעתי למסקנה שלא משנה מה חושבים עלייך ומה אומרים עלייך. עם אתה רוצה  לעשות משהו ועם אתה רוצה להגשים איזשהו חלום, תעשה את זה , ותשקיע בו ואל תיתן לאף אחד לעמוד בדרכך

דרך אגב: הציור הראשון שמכרתי היה ציור “המשפחה הקדושה. ממש התלהבתי כששמעתי שמישהו מוכן לקנות ציור שאני ציירתי.

בשנת 1505 הזמין אותי האפיפיור יוליוס השני לרומא ושם יצרתי בין היתר את הפסל “משה”.

התחלתי את הפסל הזה בשנת 1513 וסיימתי אותו בשנת 1542. ממש השקעתי בפסל הזה…

היצירה שאני הכי הכי אוהב, היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית (אולם התפילות) בוותיקן שברומא, יצירה שהתחלתי בשנת 1508 והקדשתי לה ארבע וחצי שנים.

המשכתי לצייר ובגיל 72 הייתי האדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.

זהו עכשיו אני בן 74, מספר לך,יומן יקר, את כל הסיפור הזה

לפעמים אני חושב,מה יקרה בעוד 500 שנה?

האם ההמצאות והתגליות יתחדשו?

ואיך אני אגיב להם?

חזאים אמרו שיהיה כזה חפץ שאתה תוכל להצמיד אותו לאוזן ולשמוע דרכו קול של מישהו אחר.

וואו זה בטח יהיה ממש מגניב,לא לשמוע מישהו פנים אל פנים אלה דרך חפץ?!

אני משתוקק לראות מה יעשו בעתיד, רק חבל שאני לא אהיה בחיים שזה יקרה, או שימציאו מכונה שיכולה להחיות לנצח!!! טוב בטח אני סתם הוזה….

מקורות מידע:

ויקיפדיה

הספרייה הוירטואלית של מטח

מסע אחר

אאוריקה

משחק: קהוט