שמות הכיוונים

השמות של ארבעת הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב 

הם שמות עתיקים ומופיעים כבר בתנ”ך.

1. המילה מזרח מזכירה את המילה זריחה, ואמנם השמש זורחת במזרח. בתנ”ך מופיע כינוי נוסף למזרח-”קדם“. כאשר עומדים בבוקר עם הפנים למזרח, רואים את השמש לפנים. בעבר קבעו את כל הכיוונים לפי הכיוון הזה.

המילה מערב מזכירה את המילה ערב. ואמנם השמש נמצאת בערב בצד מערב. בתנ”ך מכנים את המערב גם בשם “ים”, מפני שבישראל הים התיכון נמצא במערב, ובערב השמש נראית כאילו היא שוקעת בים.

השם דרום אינו ידוע בדיוק. אולי יש קשר בין המילה “דרום” ובין הצירוף של המילים “דר ברום“. זהו המקום שהשמש נמצאת בו ( דרה בו ) בצהרים . בתנ”ך יש לדרום שלושה כינויים נוספים -“נגב”, מפני שבישראל אזור הנגב נמצא בדרום; “תימן”, מפני שהמדינה תימן נמצאת מדרום לישראל; “ימין”, מפני שכאשר עומדים עם הפנים למזרח, הדרום נמצא מימין.

גם פירוש השם צפון אינו ידוע בדיוק. לפי אחד הפירושים המילה “צפון” רומזת למילה ” צָפוּן“. הכוונה היא לומר שקרני השמש המגיעות לצפון הן מעטות וחלשות, והשמש כאילו צפונה ממנו. בתנ”ך יש לצפון כינוי נוסף – “שמאל”, מפני שכאשר עומדים עם הפנים למזרח, הצפון נמצא משמאל.