יומנו של אברהם

יומני היקר

שמי הוא אברהם אני בן 43 שנים אב לשרה ורחל. היום משה בא ואמר לנו על אל בשם ה’ ואמר שהוא האל היחיד הוא אמר לזקני העם שזה האל של אברהם יצחק ויעקב. הוא ואחיו אהרון הלכו לפרעה ודרשו שהוא ישחרר את עמנו

היום משה ואהרון הלכו לפרעה ואמרו לו לשלוח את עמנו והוא לא רצה אז משה הכריז על מכת דם ובא שהמצרים נגעו במים הם הפכו לדם ושעמנו נגע בדם הם יחזרו להיות מים. בא אלי אחד משכני המצרים וביקש ממני מים נתתי לו והם הפכו לדם וכאשר הוא החזיר לי אותם הדם חזר להיות מים. הוא ביקש שנשתה ביחד והוא שתה דם ואני שתיתי מים

היום משה בא לפרעה ופרעה ביקש ממנו שיבטל את המכה משה ביטל את המכה ואמר לפרעה שישלח את עמנו אבל פרעה לא הסכים ואז משה הכריז על מכה חדשה בשם צפרדע ובה כל בתי המצרים היו ממולאות בצפרדעים. אבל בתנו לא היו ממולאות בצפרדעים בכלל וכאן ראינו את כוחותיו האדירים של ה’ ומה הוא יכול לעשות

היום משה בא לפרעה ופרעה התחנן שהוא יבטל את המכה משה ביטל את המכה ואמר לפרעה שישלח את עמנו פרעה לא הסכים שוב ומשה הכריז על המכה הבאה מכת כינים במכה זאת לכל המצרים היה כינים על הראש מלבד לעמנו כל היום המצרים גירדו את ראשם וראו שזה לא צרוף מקרים ויש כוח חזק שעוזר לעמנו

היום כאשר משה הלך לפרעה פרעה שוב ביקש שהוא יבטל את המכה משה שוב ביטל אך פרעה עדיין לא מרשה לשחרר את עמנו משה הכריז על מכה חדשה בשם ערוב ובא באו חיות רעות וחזקות כגון : אריות, נמרים, עופות דורסים, נחשים ועוד חיות מסוכנות וחיות אלה תקפו את המצרים אבל לא נגעו בעמנו למרות שחלק מאתנו היו ליד המצרים הם לא התעניינו בנו ותקפו רק אותם

היום כאשר משה הלך לפרעה פרעה התחנן שמשה יבטל את המכה משה ביטל את המכה ודרש מפרעה לשחרר את עמנו פרעה סירב ומשה הכריז על מכה חדשה בשם דבר! במכה זאת כל החיות של המצרים כגון: כבשים, סוסים פרות ועוד… מתו אך החיות המעטות שיש לנו נשארו בחיים וכאשר שכני המצרי בא לכחת כבשה נתתי לו והיא מתה. והוא ומשפחתו ושאר כל המצרים היו רעבים מאוד

היום משה ניגש אל פרעה ופרעה דרש ממשה שיבטל את המכה משה ביטל את המכה ואמר לפרעה שישחרר את עמנו פרעה כהרגלו סירב ומשה שוב הביא מכה חדשה בשם שכין. במכה זאת על כל המצרים צמחו נקודות אדומות והם גירדו כל היום אך אני בנותי שרה ורחל ואשתי דבורה לא חלינו בדבר. כאן כבר לא ידענו עד כמה חזק ה’ שהוא יכול לעשות דברים כאלה

היום משה הלך לפרעה ואמר לו שהוא יבטל את המכה רק אם הוא ישחרר את העמנו פרעה הסכים וכאשר משה ביטל את המכה פרעה חזר בו ואמר שהוא לא רוצה לשחרר את עמנו. משה בא והכריז בפניו על מכה חדשה בשם ברד ובה ירד גבישי קרח בוערים על בתי המצרים אך על בתינו הפשוטים והקטנים לא נפל אפילו ברד אחד. שכני המצרים ביקשו לישון פה אך סירבתי מכיוון שפחדתי שביתי הפשוט והקטן יהרס

היום משה הלך אל פרעה ואמר לו שישחרר את עמנו ופרעה סירב אבל אמר למשה שאם הוא לו יבטל את המכה כל היבול יהרס ולא יהיה אוכל. משה ביטל והכריז על מכה חדשה בשם ארבה. במכה זאת באו חרקים מיוחדים ואכלו את כל היבול שנותר מין הברד ולמרות שהיה הרבה ארבה הם אכלו רק את היבולים של המצרים ובשלנו לא נגעו. שכני המצרי בא אלי וביקש קצת אוכל נתתי לו וכאשר הוא הגיע הביתה הארבה פלשו לביתו ואכלו את היבול שנתתי לו

היום משה הלך לפרעה ביטל את המכה ואמר לו אם עכשיו הוא מוכן לשחרר את עמנו. פרעה סירב ואז משה בא והכריז על מכה חדשה בשם חושך ובא לפתה כל המצרים לא ראו דבר אך אני משפחתי ועמי ראינו כרגיל. כל המצרים שהיו בסביבתי התנגשו זה בזה ולא ידעו היכן בתיהם. רוב המצרים ישנו ברחוב והיה להם קר אך עמנו ישן כל אחד בביתו הקטן אבל החמים אם משפחתו

היום משה בא לפרעה כבר בלי סבלנות ואמר לו לשחרר את עמנו. פרעה אמר למשה שהוא לא יכול לשחרר עם שהוא לא רואה ואז באותו רגע ביטל את המכה. משה דרש שפרעה ישחרר את עמנו ופרעה לא הסכים. משה קרא לכל עמנו להתאסף במקום אחד ואמר לנו שיש מכה חדשה בשם מכת בכורות והיא תהרוג כל בכור במצרים ובשביל שבנינו הבכורים לא ימותו אנו צריכים לשפוך דם על המשקוף של דלתנו בביתנו ובכך ה’ ידע שזה בית של עמנו ולא של המצרים. ומשה הוסיף ואמר לנו לארוז את בגדינו ולהכין אוכל כמה שיותר מהר כי מחר הוא אמר שנעזוב את מצרים. אני ומשפחתי היינו מוכנים מכל הבחינות חוץ מבדבר אחד שהוא היה הלחם שלא תפח. ישנו והיינו שמחים שמחר אנו עוזבים

היום בבוקר כאשר קמתי שמעתי צעקות ובכי כל הבנים הבכורים של המצרים מתו אך ניסיתי להעיר את ביתי הבכורה שרה וראיתי שהיא בסדר. היום משה ניגש לפרעה ואמר לו שישחרר את עמנו ופרעה כבר לא היה מוכן לחטוף עוד מכות ושיחרר את עמנו. משה אמר שמהר נעזוב לפני שפרעה לא ירצה לשחרר אותנו. יצאנו מבתינו במצרים אל המדבר והתחלנו ללכת אל מקום בשם כנען. משה אמר שזאת ארץ טובה מאוד והיא תשרת אותנו טוב ובא לא נהיה עבדים יותר. ביום הוביל אותנו עמוד ענן ובלילה כאשר היה קר היה עמוד אש והוא הסתיר אותנו וחימם אותנו מפני הקור

היום לאחר כמה ימים הגענו לים ולא היה אפשר לעבור דרכו. ולא מספיק זה ראינו שפרעה וחייליו בדרך אלינו עם מרכבות סוסים ונשקים. כמה אנשים מעמנו אמרו למשה בשביל מה הוא שחרר אותו ממצרים אם עכשיו המצרים יהרגו אותנו וכבר היה עדיף להיות עבדים ולא למות. משה דיבר אם ה’ ושאל אותו מה לעשות וה’ אמר לו שילך אל הים ויקיש את המטה שלו ברצפה משה עשה זאת ולפתה הים נחצה לשניים ועמנו עבר בו וכשעמנו סיים לעבור בו באו אלינו במהירות המצרים והים נסגר עליהם. כשהים נסגר מרים אחותו של משה התחילה לפצוח בשירה ובנות עמינו חזרו אחריה ושמחנו שסוף סוף יצאנו ממצרים ומחכה לנו עיר חדשה בשם כנען ומשה אמר שהיא ארץ זבת חלב ודבש

היום אנו במדבר וחסר לנו אוכל משה דיבר עם ה’ וה’ הוריד לנו מן מין השמים נתן לנו לשתות טל של בוקר ונתן לנו לאכול בנוסף סוג של עוף.   יומני היקר אם מישהו ימצא את היומן אני כבר לא יהיה בן החיים רק שמי שימצא את היומן שיזכור אותי אברהם בו יצחק אב לשרה ורחל ובעלה של דבורה. מי שמוצא את היומן שיזכור את הסיפור הזה ויספר לבניו ולנכדיו