בכל שנה אנו חוגגים סדר פסח הראשון עם דוד פיליפ. כשאנחנו קוראים על היהודים בצאתם ממצרים ויכוח תמיד מתרחש. מתרחש? אני צריך לומר מתפרץ. “איך אנחנו יודעים”, אומר הדוד פיליפ, “כי היהודים אפילו היו במצרים? אין עדויות היסטוריות כי הם בילו ולו יום אחד במדבר.”
2
אבי מסביר כי זה לא משנה. “זה היה לפני אלפי שנים אמנם ישנם כאלה שמאמינים”, הוא אומר. “ובכן, אני לא,” מתעקש הדוד פיליפ, וחובט בשולחן.
3
אחרי ארוחת ערב, אנחנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא, ובודקים אם הוא ישתה מכוס היין שמחכה לו מדי שנה. הדוד פיליפ צוחק. “בנג’י, איך אתה מצפה שאליהו יבקר מיליוני בתים בו זמנית? מה הוא, כמו סנטה קלאוס יהודי?”
4
אבא אומר, “תפתח את הדלת לאליהו הנביא בבקשה. זוהי מסורת, ומי יודע? אולי השנה הוא סוף סוף יגיע.”
5
אני הולך לפתוח את הדלת, בלי ציפיות. בטח, זה יהיה נחמד לפגוש את אליהו הנביא ולשאול אותו אם הוא באמת עלה לשמיים במרכבת האש. אני פותח את הדלת של הבית ויוצא החוצה. אליהו לא שם, אבל…
6
אז אני מוכה על ידי ריח מצות חזק ביותר. אני עוקב אחרי הריח ומגיע לחצר האחורי של הבית. שם מצה ענקית מחכה לי על הדשא. “עלה”, אומר הקול. עליתי.
7
אולי שמעת על שטיחים מעופפים, אבל מצה זו משהו אחר. היא עפה לא רק מעבר לאוקיינוס, אלא אחורה בזמן גם. אנחנו נוחתים במדבר. אנשים לבושים בגדים עתיקים עומדים ליד אוהל. מישהו קורא לי להיכנס ואני להיכנס.
8
משה הנביא יושב ממש שם באמצע! מאיפה אני יודע? ובכן, ממש לידו יושב אהרון הכהן גדול. יש לי כל כך הרבה שאלות לשאול. “הסנה הבוער היה באמת? ומה לגבי חציית ים סוף?
9
אבל משה הוא השואל העיקרי. הוא רוצה לדעת כמה זמן זה ייקח לעם ישראל להגיע לכנען. הוא אומר לי שהוא לא בטוח שיזכה לראות את היום.
10
פתאום אני נזכר שמשפחתי מחכה לי ליד שולחן הסדר. אני אומר שלום, יוצא מהאוהל לעבר המצה המעופפת, ואנו ממריאים אל תוך הלילה.
11
אני כל כך נרגש. “משה רבינו קיים! ראיתי אותו ואת אהרון, ואת עם ישראל במדבר! דיברתי איתם. הם יצאו ממצרים. זה קרה. חכה עד שאספר לדוד פיליפ!”
12
אבל אז אני חושב על מה שהוא בטח יגיד. “בנג’י, אני רואה שלגמת קצת יין אמיתי השנה במקום מיץ ענבים. עכשיו תגיד לי, איזה סוג של מצה זה היה? מצת שמורה, מצת חיטה מלאה? ואיך משה מצליח לדבר איתך? באנגלית?
13
אני חוזר הביתה וסוגר את הדלת. “מה לקח לך כל כך הרבה זמן? ראית את אליהו?”, שואל אבי ומחייך.
14
“לא, אבא, זה היה משה ואהרון. רק משה ואהרון. “
15
כשהתעוררתי למחרת בבוקר, הייתי בטוח שזה היה חלום. מסע אחורה בזמן על מצה מעופפת? כן, בטח. רצתי החוצה כדי לבדוק את החצר האחורית. לא היו פירורי מצה. אבל עדיין היה שם ריח מצה. אז אולי בכל זאת….?
16
Published: Mar 30, 2018
Latest Revision: Apr 5, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-455642
Copyright © 2018