גיאוגרפיה

בתורה נקראת ארץ ישראל בשם ארץ כנען, על שם כנען בנו של חם בן נח, שעל פי המבואר בפרשת נח^[11], בניו ישבו בארץ זו עד כיבושה בידי עם ישראל בהובלת יהושע בן נון בראשית תקופת ההתנחלות. ע”פ המחקר, בטרם כבשו הכנענים את הארץ שימשו בה או בחלקים ממנה, שמות אחרים בהתאם לישויות ששלטו עליה בכל תקופה.

פירוש אפשרי נוסף למקור השם “כנען” הוא גוון אדום מסוג “ארגמן“^[12], שכן באותה תקופה נודעו תושבי המקום בהפקה ומסחר של צבע זה אותו ייצרו מחלזון ממין ארגמון קהה קוצים שנמצא בחופי הארץ^[13], ולפיכך ייתכן ונגזר גם שמם של העמים שישבו בה באותה עת בשם “הכנענים”^[14]. השם כנען מופיע אצל המצרים כשם חבל הארץ שנשלט על ידם בתקופת הברונזה המאוחרת.

ארץ ישראל

לאחר כיבוש ארץ כנען בידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון, נקרא חבל הארץ שבשליטת בני ישראל “ארץ בני ישראל”^[15][16]. בספר שמואל נקראת הארץ לראשונה “ארץ ישראל”^[17]. השם “ישראל” עצמו הוא קדום מאוד, ומופיע, מלבד במקרא, גם באַסְטֵלה מצרית שמתארת את ניצחונותיו של פרעה מרנפתח (“מצבת ישראל“) משנת 1230 לפנה”ס (על פי התארוך המקובל). באסטלה זו מופיעים שמות של אזורים ויישובים קדומים בארץ ישראל, אולם השם “ישראל” עצמו מופיע בה כשמו של עם ולא כשם של ארץ או של אזור גאוגרפי.

ארץ יהודה

לאחר שנחלקה ממלכת ישראל המאוחדת, עליה מלכו דוד ושלמה, לשתי מלכויות נפרדות, ציין השם “ישראל” רק את תחומי מלכות אפרים (הצפונית), ואילו תחומה של מלכות בית דוד (הדרומית) נקרא “יהודה”. במשך הזמן, כמו למשל בתקופת גלות בבל, חזר לשמש השם “ארץ ישראל” (או “הר/אדמת ישראל” וכיוצא בזה) כשם כללי לכל הארץ^[18], בעוד שטחה ההיסטורי של ממלכת יהודה (למשל בתקופת שיבת ציון) עדיין כונה “יהודה”^[19].

בתקופה הפרסית, לאחר הצהרת כורש שאִפשרה ליהודים לשוב לארץ ישראל מגלות בבל, התקיימה בארץ ישראל אוטונומיה יהודית בשם “יהוד מדינתא“, שהייתה יחידה מנהלית עצמאית, אשר הנפיקה מטבעות קטנים עם האותיות “יהֻד”. בתקופה ההלניסטית לא הייתה הארץ יחידה מוגדרת מבחינה מדינית-מנהלית או בתודעה של תושביה הלא-יהודים, אלא חלק בלתי נפרד בתוך גופים כוללים יותר. בספר מקבים מתקופת החשמונאים נעשה שימוש רב בשם “ארץ יהודה”, המתייחס לטריטוריה בה התקיים ריכוזו הגדול של היישוב היהודי בארץ ישראל, וזאת בנפרד מ”ארץ הגליל” למשל. אולם עם כינונה של מדינת “יהודה” החשמונאיתוהתפשטותה על פני ארץ ישראל כולה, הפך השם יהודה לשמה הרשמי של הארץ^[20]. גם בתקופה הרומית נקראה הארץ, כמו גם ממלכת הורדוס והפרובינקיה שהוקמה אחריה, בשם “יהודה” (בלטינית: Iudae). לפעמים נעשתה הבחנה בין “יהודה” בדרום הארץ, לבין “הגליל” בצפון הארץ^[21], כך שתושבי הדרום כונו “יהודים” ותושבי הצפון “גליליים”^[22]. אולם השם “יהודה” כשמה של הארץ כולה נות

בתורה נקראת ארץ ישראל בשם ארץ כנען, על שם כנען בנו של חם בן נח, שעל פי המבואר בפרשת נח^[11], בניו ישבו בארץ זו עד כיבושה בידי עם ישראל בהובלת יהושע בן נון בראשית תקופת ההתנחלות. ע”פ המחקר, בטרם כבשו הכנענים את הארץ שימשו בה או בחלקים ממנה, שמות אחרים בהתאם לישויות ששלטו עליה בכל תקופה.לאחר כיבוש ארץ כנען בידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון, נקרא חבל הארץ שבשליטת בני ישראל “ארץ בני ישראל”^[15][16]. בספר שמואל נקראת הארץ לראשונה “ארץ ישראל”^[17]. השם “ישראל” עצמו הוא קדום מאוד,