כרזה 1:

בחרנו בכרזה זאת מפני שהיא מראה את היטלר בראש המפלגה הנאצית שסוחף את כל הגרמנים במדינה ללכת אחריו. היא מראה שהיטלר הוא היחיד ששולט במדינה הגרמנית והוא מצליח לסחוף אחריו מיליוני אנשים ובסוף רוצה להשתלט על כל אירופה. הוא מתואר כדמות אל במדינה.

בכרזה הצבעים הכי בולטים הם אדום שחור וחום. צבע האדום מופיע על הדגלים, שחור זה הצלב הגדול, הסמל של המפלגה, שמופיע על הדגל האדום, וחום זה הבגדי צבא שהגרמנים לובשים במלחמה. שלושת הצבעים האלו הם צבעי שנאה ומלחמה.

רואים את האנשים בתמונה מאמינים והולכים בדרך של היטלר, הוא עומד בראש.

בנוסף יש מן קרן שיוצאת מהשמיים לכיוון היטלר ומייצגת אותו כדימוי אל החזק ביותר במדינה.

בכרזה מתואר עיקרון “המנהיג הפיהרר”.

האידאולוגיה של הנאצים היא שהמדינה אמורה להתנהל על ידי אדם אחד בלבד שעומד בראשה, במקרה הזה היטלר הוא השולט.

אין לערער את דבריו, הוא נמצא מעל החוק וממונה בלעדי כאל המדינה במטרה שגרמניה תהיה מעצמה בלעדית בעולם. מי שלא ילך בדרכו ולא יציית לחוקים יועמד לדין.

בתמונה רואים את כל האנשים מאחוריי היטלר הולכים אחריו.

כרזה 2: 

בחרנו בכרזה הזאת מפני שהיא ממחישה את עיקרון “תורת הגזע” ומראה בן אדם רגיל מגזע אחר עובד וחייל גרמני שעומד במעמד גבוה יותר.

בכרזה מופיעים שני אנשים מגזע שונה האחד במעמד גבוה יותר (גזע הארי) והשני במעמד נחות יותר העובד בשביל הגזע הארי (גזע סלאבי), אין לו חולצה ובגדים בכללי והוא רק עובד בשבילם ולא מקבל זכויות.

האידאולוגיה הנאצית חושבת שמי שנולד לגזע הארי צריך להתפתח ולחיות חיים רגילים, ומי שנולד לגזע הסלאבי צריך לעבוד את הגזע הארי בגלל שהוא נחות יותר, הוא לא מתקדם בחיים הוא רק עובד כל היום בשבילם.

הכרזה מתארת את עיקרון “תורת הגזע”.

עיקרון “תורת הגזע” מתבסס על זה שבני אדם מגזעים שונים אינם נחשבים לשווים. מי שנולד לגזע הארי נחשב כמפותח, חכם, יפה ומי שלא נולד לגזע הארי צריך לעבוד את הגזע הזה או בכלל לא צריך לחיות.

בכרזה רואים חייל מהמפלגה הנאצית שנולד לגזע הארי והוא נחשב לבן אדם מפותח יותר והבן אדם הוא מהגזע הסלאבי והוא צריך לעבוד בשבילו כי לפי האידאולוגיה הנאצית כל מי  שנולד לגזע הסלאבי חובתו היא לעבוד את הגזע הארי.

כרזה 3:

בחרנו בכרזה הזאת כי היא מתארת את השנאה והגזענות כלפיי היהודים שנוצרת רק בגלל סוג הגזע.

בכרזה רואים יד שמצביעה על בן אדם. הבן האדם הזה הוא יהודי, מה שמסמל אותו כאדם יהודי זה הסמל הצהוב המכונה “תלאי” שכתוב עליו בגרמנית יהודי. כל יהודי בגרמניה צריך לשים את הסמל הזה כדי שהגרמנים יבדילו בין היהודים לבין הגרמנים.

מפה אפשר להבין שהיד היא של בן אדם או חייל גרמני ששונא יהודים.

העיקרון שממחיש את הכרזה הוא עיקרון האנטישמיות= שנאת היהודים.

לפי האידאולוגיה של הנאצים היהודים הם מחריבי התרבות והם מחללים את טוהר הדם של הגזע הארי. הם נחשבים לחסרי יכולת, בעלי תכונות של טפיל ולכן יש צורך להשמיד אותם.

עיקרון האנטישמיות בא לידי ביטוי בכרזה בכך שהבן אדם לובש מעיל עם “תלאי” המסמל אותו כאדם יהודי והיד הזאת שמצביעה עליו מסמלת את הגזענות והשנאה כלפי היהודים.

כרזה 4:

בחרנו בכרזה הזאת מפני שהיא מתארת את המלחמה שהייתה בגרמניה וגם כדי להמחיש את העיקרון ה3 של האידאולוגיה הנאצית, “מרחב המחייה”.

בכרזה רואים מנהיג גרמני ששולט ומחליט על כל הפעולות במדינה. רואים מטוסים, טילים, טנקים ותותחנים שנלחמים מול מדינות אחרות כדי להגדיל ולכבוש עוד שטח.

העיקרון שמתאים לכרזה הוא עיקרון ” מרחב המחייה” .

עיקרון “מרחב המחייה” אומר שהגזע הארי, הגזע הנאור, נמצא בתהליך של צמיחה והתפתחות וכדי להמשיך את ההתפתחות שלהם צריך להגדיל את גבולות המדינה. קרקע נוספת ומשאבים נוספים יעזרו להמשך התפתחותם של הגזע הארי.

בכרזה רואים שליט אחד שנותן פקודות לצבא שלו, הם תוקפים מדינה אחרת והם מנסים לכבוש עוד שטחים.

כרזה 5:

בחרנו בכרזה הזאת כדי להמחיש את הגזענות של הגרמנים וגם להמחיש את העיקרון ה5 של האידאולוגיה הנאצית  “עליונות המדינה”.

בכרזה רואים חייל גרמני ושלושה אנשים וזה בא להמחיש את החוקים הגזעניים של הגרמנים שקובעים שרק מי שגרמני הנולד לגזע הארי בלי מוגבלויות, נטיות מיניות שונות, צבע עור וכו’ יחיה במדינה הגרמנית ומי ששונה מהם יגורש מהמדינה. חוקים אלה נוצרו כדי לא להחריב את טוהר הגזע ולשמור את אחדותו של הגזע הארי ולהמשיך אותו כיוצר התרבות האנושית.

העיקרון שממחיש את הכרזה הוא עיקרון “עליונות המדינה”.

עיקרון “עליונות המדינה” אמור לאחד ולשמור את הגזע הארי כדי להמשיך להתקדם ולהתפתח במדינה ורק מי שנחשב לבן אדם “מושלם” ראוי לחיות במדינה הגרמנית ומי שלא מגורש כי הוא הורס את טוהר הגזע.

בכרזה רואים את החייל הגרמני מגרש את השלושה האנשים מהמדינה.

בחירת העיקרון : אנטישמיות- שנאת היהודים.

הכרזה שנבחרה :

אנטישמיות היא גזענות וחוסר סובלנות כלפי עם/גזע שונה.

אנטישמיות באה לידי ביטוי בשנאת האדם, שאתה שונא בן אדם רק על פי הגזע שלו אתה יכול להתנהג אליו מגעיל ואפילו לרצוח אותו רק בגלל הרקע שממנו הוא בא.

 הכרזה שבחרנו מנוגדת לעיקרון האנטישמיות, הכרזה מדברת על מניעה של גזענות מההתחלה והיא מסבירה שגזענות היא לא הדרך ושצריך לקבל את השונה ולאהוב בן אדם על פי הבן אדם עצמו ולא על פי הרקע שממנו הוא בא.

מטלה ראשונה : רפלקציה

 שם התלמיד : זוהר שטרית         כיתה : י’3

א. תאר את שלבי העבודה כפי שחווית

כל אחת מהקבוצה נכנסה לקישור של התמונות ופשוט ישבנו על האתר במשך חצי שעה או יותר כדי לבחור את הכרזות שהכי מתארות וממחישות את העקרונות, בחרנו את הכרזות שהכי התחברנו אליהן ושחשבנו שהן הנכונות ביותר. למרות כל מה שלמדנו וכל מה שאנחנו זוכרים שלמדנו, אי אפשר להסתמך על הזיכרון ולכן נעזרנו בכמה מקורות כמו: מאמרים באינטרנט, כרזות באינטרנט, חומר שכתבנו במחברת ואפילו ניהלנו דיאלוג על כל נושא וכרזה, לפי דעתי אם לא היינו עושות שיתוף פעולה בין כל חברי הקבוצה לא היינו מצליחות.

ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית

לא התחלקנו לפי תפקידים, כל אחת מהקבוצה תרמה כמה שהיא יכולה. בחרנו ביחד בהסכמת כולן את סוג הכרזה וחשבנו לאיזה עיקרון מהאידאולוגיה הנאצית היא שייכת. אחרי שבחרנו את הכרזות התחלנו לכתוב את כל הדברים שאנחנו יודעות על סוג הכרזה ורק לאחר מכן כתבנו וניסחנו את הכתוב.

היו כרזות שחלק שלטו בהן והיו חלק שלא, כל אחת תרמה את כל מה שהיא יודעת על מנת להביא את הקורא להבנת הנושא רק מכמה משפטים שמסכמים. היו גם שאלות שחלק לא הבינו ונעזרנו אחת בשנייה, עבודת צוות.

ג. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך

אני חושבת שהיה ניתן לשפר כמה דברים בעבודה שלנו:

יכולנו להוסיף ולהרחיב עוד מידע על העקרונות, אני חושבת שיכולנו לשפר את רמת הניסוח של התוכן ולהביא אותה לרמה יותר טובה. היו רגעים שירדה לחלק המוטיבציה כי היו שאלות שפשוט לא הצלחנו להסביר את מה שאנחנו חושבות בדף ואני חושבת שבמקום לוותר, לא וויתרנו לגמרי, יכולנו להתאמץ יותר ולא להתעסק בכישלון.

ד. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

לי אישית העבודה כולה עזרה לי להבין יותר את החומר שנלמד, קראתי עוד מאמרים באינטרנט ויותר הצלחתי להבין ולהסביר בצורה טובה את החומר בעבודה. הצלחתי להסביר חומר גדול בכמה משפטים מרכזיים ובכרזה אחת. לפי דעתי לא רק המידע עזר לי להבין את הנושא, אני חושבת שגם הכרזות שבחרתי עזרו לי גם והמחישו לי את העיקרון בתמונה. בזכות עבודה זו אני יכולה להגיד שאני שולטת עכשיו בחומר.

מטלה ראשונה:

שם: עינב פישלר           כיתה י’3

רפלקציה אישית:

א. תאר את שלבי העבודה כפי שחווית

 פתחנו את הקישור בכרזות, עברנו על כל התמונות והחלטנו על ה5 כרזות שלדעת כולנו הכי התאימו לכל עיקרון ועיקרון.

ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית

 לא הייתה חלוקה לעבודה, שלושתנו עבדנו על הכל כדי שכל אחת תיקח חלק.

 כל אחת תרמה כמה שהיא יודעת להצלחה של העבודה שלנו.

ג. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך

היה כמה נקודות בעבודה שהיינו צריכות לפרט יותר על הכרזות, להסביר את הכרזה יותר.

ד. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

העבודה עזרה לי באופן אישי להבין לעומק כל עיקרון ועיקרון בעזרת הפירוט שלנו עם הכרזות וההסבר לכל נושא ונושא.

מטלה ראשונה:

שם התלמידה: שובל מזרחי      כיתה: י3

רפלקציה אישית:

כמובן שכל אחת נתנה את כל כולה והייתה עבודת צוות, כל אחת לקחה חלק בעבודה הזאת והשקענו המון כדי להצליח ולהגיע להישגים גבוהים.

יכולנו לשפר את הנקודות הבאות: להרחיב ולהסביר יותר את המידע והכרזות, לנסח יותר טוב את התוכן אבל גם מה שעשינו היה בהשקעה רבה.

עבודה זו תרמה לי מאוד להבין את הנושא ולהתעמק בו יותר, אני שולטת יותר בחומר בעזרת העבודה הזאת וגם הכרזות תרמו לי בהבנה.

דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו

אדם צ’רניאקוב

אדם צ’רניאקוב נולד בשנת 1880 בעיר ורשה.

הוא  היה מהנדס במקצועו, ולימד בבית ספר מקצועי יהודי בוורשה.

אדם היה חבר באגודת המהנדסים וחבר בוועדה לפיתוח העיר.

כשהתחילה מלחמת העולם השנייה אדם התמנה להנהלת הקהילה היהודית בגטו כנציג בעלי המלאכה והיה יו”ר מחלקת החינוך.

אדם תיעד את החיים שלו מה-6 בספטמבר 1939 עד שהוא התאבד ב-23 ביולי 1942, הוא התאבד בגלל שהוא בחר לא למלא אחרי פקודות הנאצים. 9 פנקסים תיעדו את כל התקופה. צ’רניאקוב מקבל את המינוי כראש היודנרט ונידרש לצרף 24 נציגים למועצת הקהילה ב-4 לאוקטובר 1939.

צ’רניאקוב הוא איש בינוני ואפור, אדם חסר מעוף וחזון. מנגד, מדובר באיש ישר והגון, אדם בעל ערכים ומצפון ששימש בהתנהגותו דוגמה לסביבה. צ’רניאקוב היה איש מופנם אבל רגיש לאיש הפשוט, לעניים, לילדים ובעיקר ליתומים. צ’רניאקוב מילא את תפקידו במציאות בלתי אפשרית, העומס היום יומי נתן את אותותיו בבריאותו ובמצב רוחו עד שהוא נקלע למצב בלתי אפשרי מבחינתו והחליט להתאבד.

גטו וורשה היה הגטו הגדול בגטאות היהודים בפולין בתקופת השואה. הוא מנה מעל 450 אלף אנשים.

בגטו זה היודנראט הקימו הרבה מוסדות שמטרתם להקל על המצוקה הקשה של היהודים בגטו: ועדות קהילה, מוסדות חינוך, בית יתומים, חנויות שמוכרות אוכל ובגדים והקימו בית חולים שהרופאים טיפלו בכל מי שנדבק במחלות או שהיה חולה.

הגרמנים טוענים שהגטו מוקף בחומות כדי להגן על היהודים מפני התפרעויות מצד הפולנים  אבל האמת היא שהגטו מוקף בחומות כדי להבדיל בין הגרמנים לבין היהודים. היו חומות שכתבו עליהם “אזור נגוע במגפה”, כנראה במטרה להראות את השנאה של הגרמנים כלפיי היהודים.

הרבה מאוד יהודים מתו כתוצאה מהתנאים המחרידים שהיו בגטו, צפיפות, רעב כבד ותת תזונה, ומחלות נגיפות שהתפשטו בכל הגטו.

ביולי 1942, 300 אלף יהודים גורשו אל מותם ברכבת שהובילה אותם למחנות ההשמדה בטרבלינקה.

ב-19 באפריל 1943 פרץ מרד גטו וורשה וב-16 במאי 1943 הגטו חוסל.

היהודים התמודדו עם מלא קשיים בגטאות.

היה חוסר גדול מאוד באוכל והם סבלו מתת תזונה ומרעב כבד.

הגטו לא הספיק לכל היהודים ולכן הייתה צפיפות גדולה, וכתוצאה מכך הרבה משפחות היו צריכות לגור ביחד באותו בית.

בגלל שהגטו היה קטן יחסית לכמות האוכלוסייה התחילו לפרוץ מחלות ולהתפשט בכל הגטו והיו כאלו שנדבקו בהם ומתו.

הגרמנים אסרו על היהודים על פעילויות דתיות תרבותיות כמו איסור לימודי תורה או תפילה, הפיכת ימי שבת לחג, סילקו ילדים מבתי הספר, הגרמנים אסרו גם על היהודים ללכת איתם באותה המדרכה ואפילו השפילו אותם ברחצה משותפת של גברים ונשים.

היודנראט היו צריכים להתמודד עם דילמות גדולות שמשפיעות על המצב בגטו.

הם היו צריכים להחליט מי יספק להם עבודה וכסף במפעלים של הגרמנים, מי ינהל את כל הגטו, חשבו את מי לשלוח למחנות ההשמדה ואת מי לא, את החזקים שיכולים לשרוד או את החלשים, את הצעירים או את הזקנים או את הילדים.

הם היו מחליטים את כל הדברים האלו על פי שכלול של בעיות רפואיות, מחלות ו/או פרוטקציה של משפחות.

הם התלבטו אם להמשיך לציית להוראות הנאצים כדי להציל חלק מהיהודים בגטו או לסרב לשתף פעולה כדי שהיהודים לא יישלחו למחנות.

אדם צ’רניאקוב אפשר פעולות של הברחה וניסה למנוע את התערבויות הנאצים בגטו.

חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז’ נשלח עם משפחתו למחנות ההשמדה וניסה להציל כמה שיותר יהודים באמצעות כוח העבודה של הגטו, בעזרת זה הוא שכנע את הגרמנים שהיהודים יכולים לסייע רבות לצבא הגרמני.

רגע לפני שהוא הושמד הוא ביקש מתושבי הגטו למסור את הילדים וכך להציל את אלו שיכולים לשרוד.

מטלה שנייה:

רפלקציה אישית – זוהר שטרית

• תאר את שלבי העבודה כפי שחווית

בהתחלה חשבנו על איזו דמות נחקור עליה בעבודה ורק אחרי זה התחלנו לחפש מקורות מידע על הדמות שבחרנו. חיפשנו מקורות מידע שמרחיבים על החיים האישיים שלו, סיפורים עליו וגם תמונות. כל זה רק כדי שנבין מי הוא.

מצאנו הרבה מקורות מידע עליו באינטרנט וכתבנו את כל הדברים החשובים על דף ורק אחרי שמצאנו מידע עליו, התחלנו להעתיק ולנסח טוב יותר במחשב.

התהליך של מציאת מידע על הדמות שלנו היה קשה, חשבנו איזה דברים לספר עליו בקצרה ממה שקראנו כדי כשיקראו את העבודה הזאת ידעו מי הוא ומה תרם בחייו ולמי.

החלק של המצגת לפי דעתי היה קל יותר מפני שכבר מצאנו הכל וסיימנו את החלק הראשון ומה שנותר זה להעתיק את זה כמצגת ולעצב אותה.

• תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית

לאחר שבחרנו את הדמות שעליה העבודה תהיה, לכל אחד מהקבוצה היה תפקיד כך שכולם יוכלו לתת מעצמם לטובת העבודה. התפקיד הראשון היה למצוא מידע על הדמות ולכתוב הכל עליו על דף. החלק שלי היה להעתיק את כל המידע שמצאנו ולבחור רק את החלקים החשובים ולנסח טוב יותר במילים שלי. החלק האחרון היה עיצוב גרפי של העבודה ושל המצגת והוספת תמונות שממחישות יותר את העבודה.

• הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך       

• אני חושבת שהעבודה שלנו טובה מאוד ושכל אחד מחברי הקבוצה תרם לעבודה.

  הרחבנו על כל חלק בעבודה כדי שהקוראים יבינו מה היה, מי היה, איפה היה ומה היה תפקידו למען היהודים.

  יכולנו אולי להוסיף יותר תמונות שממחישות יותר מצבים בגטו אך בחרנו שלא להוסיף תמונות קשות שמראות את התנאים הקשים וההחלטות הקשות שהתמודדו היהודים.

• כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

העבודה הזאת לימדה אותי ותרמה לי כל כך הרבה.

לפני העבודה לא ידעתי מי הוא אדם צ’רניאקוב, איפה הוא נולד, במה הוא עסק, מה הוא תרם בחיים ועוד כמה דברים שלא ידעתי עליו.

לאחר העבודה הבנתי מי הוא וכמה שהוא תרם לעם היהודי. הוא הציל חיים של אנשים מהעם היהודי והוא ניהל אוכלוסייה גדולה במקום קטן עם תנאים קשים.

אני חושבת שכל יהודי חייב לדעת מי אלו האנשים שעזרו וסיכנו את חייהם למען העם שלנו.  עבודה זו גם נתנה לי כמה נקודות על עוד נושאים הקשורים אליה, כמו גטו וורשה, היודנראט ועוד.

מטלה שנייה:

רפלקציה אישית- שובל מזרחי

• תאר את שלבי העבודה כפי שחווית

היה מזעזע לדעת מה עברו בגטאות היהודים אבל גם נורא טוב לדעת על מדינתי ושמחתי ללמוד דברים חדשים ולהתעמק במידע.

• תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית

לקחנו את עצמנו בידיים ועשינו את העבודה בדרך הכי טובה שיש ובטח שכל אחת נתנה את העזרה שלה בעבודה כמה שיכלה.

• הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך

אני חושבת שהיינו צריכות לנמק עוד טיפה ולהעמיק בתשובות אף על פי שהתעמקנו והשקענו מאוד אך יכולנו טיפה יותר למרות הקושי.

• כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

העבודה תרמה לי המון ידע על השואה אני כל כך שמחה שניתנה לי ההזדמנות להעשיר את הידע שלי וכמובן שהעביר את הידע שלי לדורות הבאים כמה שאוכל חשוב שהעם שלנו ידע מה קרה לפני שנוצר העם היהודי החזק מכולם היו גם קשיים.

מטלה שנייה:

רפלקציה אישית- עינב פישלר

• תאר את שלבי העבודה כפי שחווית

בחרנו את הדמות שעליה נעשה את העבודה וחיפשנו הרבה מידע באינטרנט על הדמות. העתקנו רק את הדברים החשובים ביותר שמסבירים בכלליות את הדמות.

כשסיימנו לכתוב על הדמות חיפשנו תמונות הקשורות אליה, כמו תמונות של הגטו שהוא פעל ותמונות שלו.

לאחר שסיימנו את כל העבודה עיצבנו אותה והעתקנו אותה למצגת.

• תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית

לכל אחת היה תפקיד, אחד לחפש מידע על הדמות ותמונות, השנייה להעתיק את כל מה שמצאנו ולנסח אותה במילים שלנו והשלישית לעצב את העבודה.

• הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך

אני חושבת שהעבודה טובה אבל היינו יכולות לשפר יותר בהרחבה על הדמות ולחפש יותר תמונות.

שיתוף הפעולה של חברי הקבוצה בעבודה יכלה להיות יותר טובה וכיפית.

• כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא

העבודה הזאת תרמה לי מאוד להבנת הנושא, מצאנו הרבה מידע על הדמות והנושאים הקשורים אליה כמו גטו וורשה והיודנראט כך שהבנתי.

התמונות המחישו לי יותר את העבודה.

ניתוח הסרט “שני אסמים”

הציגו מידע רלוונטי אודות בימאי הסרט חיים הכט 

חיים הכט הוא מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו במקצועו.

הוא נולד ב20 לדצמבר 1950  וכיום הוא בן 67.

חיים גדל בשיכון חולון ועבד בקיבוץ כרפתן, הוא עבר תאונה והחליף את מקצועו והיה כתב ספורט בערוץ הראשון.

חיים הכט למד באוניברסיטה בלונדון עיתונות ושהגיע לארץ עבד כמנהל פרויקט רווחה ושיקום שכונות.

חיים היה כתב ושדרן ברדיו “קול ישראל”, הוא היה מנחה בכל מיני תכניות, אחת מהם הייתה תכנית “יצאת צדיק” שבו הוא חשף אנשים העובדים במקצועות שונים על מנת לשרת את לקוחותיהם משקרים ומרמים אנשים.

חיים הכט בנם של ניצולי שואה, הוא עשה סרט על תקופת השואה, דיבר על אלו  שטבחו והציתו יהודים וגם על האנשים שהצילו את היהודים ממותם, הסיבה שהוא עשה סרט תיעודי על השואה כי הוא רואה דמיון רב בין הימים הנוראים של שנות ה30 ו40 לבין הימים האלה שמדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית.

חיים הכט עשה עוד סרט הנקרא “תוצרת ז’יד” המספר על מפעל פולני בשם “מסקו”, המייצר טילי ספייק, שהיה מחנה עבודה של הנאצים שבו העבידו יהודים בעבודות פרך. היהודים נחשפו לחומרים מסוכנים שהרעילו אלפי עובדים יהודים למוות.

לדעתי חיים הכט עשה סרט תיעודי על השואה כדי להראות לאנשים את הסכנות שצפויות לחזור בדור הזה.

-

סרטו של חיים הכט ” שני אסמים”  –  https://www.the7eye.org.il/106231

ההיסטוריה החדשה –   https://elicohenator.wordpress.com/2014/09/15/shnei-asamim/

ציינו היכן מתרחשת עלילת הסרט והסבירו מה מאפיין את המקום מבחינה 

היסטורית יהודית

העלילה מתרחשת בכפר בפולין הנקרא ידוובנה.

ב-10 ביולי 1941 התושבים הפולנים שגרו בעיירה ידוובנה רצחו כ-1600 יהודים שחיו בעיירה וכאלו שהגיעו מיישובים סמוכים. הפולנים ריכזו את כל היהודים באסם ושרפו אותם חיים. היו יהודים שהצליחו להימלט מהם אבל גם הם נתפסו בסוף ונרצחו על ידם. כל היהודים בידוובנה שנשארו חיים רוכזו בגטו ולאחר כמה חודשים הועברו לגטו לומז’ה, עיר במזרח פולין.

סיכום הסרט

סיכום הסרט : “שני אסמים”

בסרט חיים הכט עוסק בשאלת המניעים לרצח היהודים על ידי תושבי העיירה. בעיירה ידוובנה בשנת 1941 הגרמנים הגיעו ואמרו לתושבי פולין שהם יכולים לעשות ליהודים כל מה שיעלה בדעתם והם כינסו את כל היהודים במרכז העיר במטרה לרצוח אותם. הם הכו אותם ולאחר זמן מה שמו אותם באסמים ושרפו אותם חיים, 1600 יהודים נשרפו חיים. כמה ימים לפני הטבח בידוובנה התקיים טבח בעיירה הסמוכה ראדזילוב, שרצחו את שכניהם היהודים ולאחר מכן הכניס את היהודים לאסם ושרפו אותם חיים. בסרט “שני אסמים” חיים הכט, מנחה הסרט, מגיע לעיירה ידוובנה ומראיין כמעט את כל מי שהיה באירוע, שראה מהצד ואו שהצילו יהודים כדי לשמוע כמה שיותר סיפורים על מה שקרה.

עדויות של חברי העיירה הנוצרים שהשתתפו בריאיון חושפות את הזוועה שהתרחשה במקום, הזעקות של האנשים תוך כדי שהם עולים באש, הילדים הקטנים שהובלו למותם, הריח הנוראי שפקד את העיירה והמוזיקה שנשמעה ברקע כדי לרכך את האווירה. הכט בודק איך דבר כזה יכול היה להתרחש עוד לפני שהכריזו הגרמנים על “הפתרון הסופי” ומסביר שבאותה תקופה התושבים יכלו לרצוח את היהודים מבלי להיענש. היו גם כאלו שהצילו יהודים ואחסנו אותם באסם כדי להסתירם מהגרמנים,

אותם פולנים שהצילו את היהודים סיכנו את חייהם וזכו לקבל אות חסיד אומות העולם.

יישום החומר הנלמד

א. הציגו שני דפוסי התייחסות כלפי היהודים כפי שמופיעים בסרט (חסידי אומות עולם, משתפי פעולה, עומדים מן הצד/הרוב הדומם) ושערו מה היו המניעים שלהם לפי הסרט?

בסרט “שני אסמים” מופיעים שני דפוסי התנהגות כלפי היהודים, משתפי פעולה וחסידי  אומות עולם.   משתפי פעולה הם אנשים שאינם יהודים ואינם נאצים אך הם שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה. חלק ממשתפי הפעולה פגעו והרגו יהודים בגלל השקפת העולם הגזענית שלהם. הם שנאו את היהודים והרגישו נחותים מהם בגלל הצלחתם הרבה. הם האמינו באידאולוגיה הנאצית וחשבו שהיהודים מזיקים להם ולחברה. בנוסף, היו כאלה שהיו מעוניינים להרוויח ממותם של היהודים ולכן רצחו אותם. בסרט “שני אסמים”  היו גם אנשים שהשתייכו לחסידי אומות העולם. תואר זה ניתן לאדם שאינו יהודי אשר סיכן את חייו ואת חיי משפחתו במטרה להציל יהודים מבלי לצפות לקבלת תמורה. הפולנים שהיו חסידי אומות עולם פעלו למען הצלת יהודים, הם השיגו תקציב כדי להגן עליהם, הם הסתירו אותם באסמים או מתחת לאדמה, שיקרו לנאצים וסיכנו את חייהם לטובת היהודים.

ב. הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עיקרון האנטישמיות 

האנטישמיות היא אחת מהעקרונות של האידאולוגיה הנאצית. על פי תורת הגזע בתפיסה הנאצית, היהודים הם מחרבי התרבות האנושית, מטרתו של העם היהודי היא להרוס את התרבות, מבחינתם היהודים הם חסרי יכולת לעבוד וליצור, אלא רק בעלי יכולת להרוס, לרמות ולנצל את סביבתם. האנטישמיות היא למעשה שנאת היהודים וראייתם כטפילים ומחרבי התרבות.

בסרט “שני אסמים”, היהודים בידוובנה מצליחים יותר מהפולנים, לכן נוצרת קנאה רבה כלפיהם. עקרון האנטישמיות בא לידי ביטוי בפעולות שהפולנים נוקטים נגד היהודים מתוך השנאה והקנאה שנבעה מהצלחת היהודים. הפולנים פגעו, שרפו, החרימו ורצחו את היהודים מתוך השקפתם הגזענית ורצונם להרוויח ממותם. אחת מהפעולות המרכזיות שעשו הפולנים ליהודים הייתה הובלתם לאסם בעיירה יוודבנה ושריפת היהודים תוך כדי שהם זועקים לעזרה.

ג. הסבירו האם לדעתכם כל בני האדם יכולים לבצע רצח בתנאים מסוימים 

לדעתנו לא כל בן אדם יכול לרצוח מפני שיש השלכות נפשיות בגלל זה אבל אנחנו חושבים שאם הופכים את הרצח וההרג למקרה נורמטיבי בעיני החברה ומכניסים לתודעת בני האדם שהעם הנרצח הוא נחות, נוצר מצב בו הרוצחים מצדיקים את מעשיהם ושלמים איתם.

ד. הסבירו מהו לדעתכם המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות התקופה בכלל ובסרט זה בפרט

המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה הוא שברצח עם טמון רוע אבסולוטי ובכדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה יש לגרום לאנשים להבין את גודל העוצמה וההשלכות של מעשיהם. בסרט “שני אסמים” מעביר חיים הכט מסר נוסף לצד הרוע האבסולוטי שיש אנשים טובים ומוסריים שפועלים למען הזולת מבלי לעשות אפליה ומבלי לבקש גמול או תמורה.

ה. הציעו כיצד לדעתכם ניתן למנוע בעתיד פשעי שנאה, ליבוי שנאה, הסטה, רצח עם וכדומה 

לדעתנו על מנת למנוע את כל הפעולות הנ”ל, צריך להציג את סיפור השואה ולהראות את הסיבות של האנשים שהחליטו להשמיד עם שלם ולהראות מה ההשלכות של פעולות אלו. צריך ללמד שצריך לאהוב את האחר ולקבל אותו ולא להשמיד אותו או להחרים אותו על פי מוצאו, לאומו, דעותיו ועוד. למרות שלכל אחד יש מאפיינים שונים שמייחדים אותו, לכולנו מגיעות אותן הזכויות ולאף אחד אין את הזכות ליטול  חיים של בן אדם גם אם הוא לא מסכים איתו. אפשר גם להעביר הרצאות המציגות את שלושת הדתות השונות ואת האמונות והמנהגים שמייחדים כל עם כדי שיראו שיש הרבה דמיון למרות השוני הרב.

4) זרקור על המסרים בסרט/ההבדלים בין הצלה לבין הכחשה והסתה:

א. האם לדעתכם מציליו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם? הסבירו בהתאם לחומר הנלמד בכיתה או

     בהתאם לחוק הקיים 

מציליו של שבח וייס נחשבו לחסידי אומות עולם מפני שהם לא היו יהודים ובתקופת השואה הם הצילו הרבה יהודים מבלי לבקש תמורה אפילו שהם סיכנו את חייהם, חיי המשפחות שלהם ואת חיי היהודים. שבח וייס הוצל בזכות פולנים שהחביאו אותו ואת משפחתו בביתם בתקופת השואה ולכן הם נחשבים לחסידי אומות העולם.

ב. הסבירו במה הסתכן המציל? מה עלול היה לקרות לו

בתקופת השואה, היו חוקים ברורים לגבי האנשים שחשבו להציל יהודים ממוות.

עונשו של אדם שהציל או סייע ליהודים היה מוות לו ולמשפחתו. מציליו של שבח וייס הציבו את חייהם בסכנה תמידית וכך גם את משפחותיהם, עבודתם, מעמדם, כספם וכל רכושם. המצילים נאלצו להסתיר את היהודים לא רק מהשלטונות, אלא גם משכניהם ומקורביהם שהיו עלולים לדווח עליהם לנאצים במידה ויגלו. המצילים נאלצו לסמוך רק על עצמם על מנת לא להיתפס ולקבל עונש מוות מידי.

ג. הציגו כיצד מגיבים בפולין לחושף האירועים – גרוס. כיצד מגיב ההמון? כיצד מגיבה התקשורת?

    כיצד מגיב נשיא הרפובליקה? מה מלמדים אותנו ההבדלים בתגובות? 

בפולין 2001, הפרופסור יאן טומאש גרוס פרסם את ספרו “שכנים” המתאר את שריפת יהודי העיירה ידוובנה שבפולין, בידי שכניהם הנוצרים. הספר קיבל תגובות רבות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות.    ההמון הפולני הגיב בכעס כלפי גרוס וטען כי הספר הינו שקרי. ניתן לראות בסרט אזרחים פולנים שמשמיצים את גרוס ועורכים נגדו הפגנות כאשר הם טוענים כי הוא פושע ועליו לשבת בכלא בשל שקריו.  בספרו השני, גרוס מציג את הפולנים שרצחו יהודים גם לאחר המלחמה. לאחר פרסומו, ההפגנות החריפו והפולנים הפכו את גרוס לאישיות לא רצויה. למרות כל ההפגנות נגדו התקשורת בפולין קיבלה את ההאשמות שהוצגו בספרים ומראיינת את שבח וייס על מנת לברר מהי דעתם של היהודים על הפולנים.                                               לאחר הוצאת הספרים והבנת המעשים וההשלכות של הפולנים. גם נשיא הרפובליקה הפולנית מבקש סליחה מהעם היהודי ובכך מכיר במעשי הפולנים ובספר ואף לוקח אחריות על מעשיהם.

ההבדלים בתגובות של הגופים השונים כלפי הוצאת הספר של גרוס וחשיפת האמת מלמדים אותנו מהו דפוסי ההתנהגות של כל אחד מהם. מצד אחד קיים ההמון הפולני שמתנגד להאשמות בספר בגלל הכעס והעלבון שהם חשים בגלל האשמתו ברצח היהודים ומצד שני, ניתן לראות כי התקשורת הפולנית אכן מסכימה בכתוב בספר וגם נשיא הרפובליקה הפולנית מגיע למקום שבו ניצב האסם, הוא

 מכיר במעשי הפולנים, מקבל אותם ומבקש סליחה בשמם.

חסידי אומות העולם

זוהר שטרית 

אוסקר שינדלר

אוסקר שינדלר נולד ב28 באפריל 1908 בצ’כיה ונפטר בשנת 1974 בגרמניה, בן 66 במותו.

שינדלר היה אחד מחסידי אומות העולם שהציל כ-1200 יהודים ממוות במלחמת העולם השנייה מול הנאצים.

אוסקר היה איש עסקים לתקופה מוגבלת ואחרי שפשט את הרגל הוא הצטרף למפלגה שנקראת “פרו-נאצית” בשנת 1935 והחל לעבוד במודיעין הגרמני.

בשנת 1938 הוא נעצר עקב עבודתו במודיעין הגרמני והיה נידון למוות, אך בגלל פעילותו למען הרייך ( השלטון הנאצי) הוא ניצל והמשיך לשרת את הנאצים.

שינדלר היה תעשיין גרמני שניצל את השלטון הנאצי וכיבוש פולין על מנת להרוויח הרבה כסף.

אוסקר הקים מפעל מצליח שהתבסס על רכוש יהודי שנלקח מהם.

הוא החליט להעסיק במפעל הרבה מאוד יהודים שחיו בגטו כדי להרחיק אותם ממחנות ההשמדה.

שינדלר הציל פעם אחר פעם יהודים ממוות בעזרת כספו, הוא הקים מבצעים לשמירת היהודים בחיים  ונקלע כל פעם לסכנת חיים מפני החשדות של הנאצים שהוא נהפך לידיד היהודים.

עינב פישלר

אירנה סנדלר

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, אירנה סנדלר הייתה עובדת סוציאלית, עבדה במחלקת הרווחה בעיריית ורשה. לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, המשיכה המחלקה לטפל במספר הולך וגדל של עניים וחסרי בית בעיר. אירנה סנדלר ניצלה את תפקידה על מנת לסייע ליהודים, אך הדבר הפך לבלתי אפשרי לאחר שהגטו נסגר בנובמבר 1940.

כ-400,000 יהודים נדחסו בשטח הקטן עליו הוקם הגטו. תנאי התברואה הנמוכים והמחסור במזון ובתרופות גרמו למגפות ולתמותה המונית של אוכלוסיית הגטו. אירנה סנדלר, בסיכון עצמי גבוה, מצאה דרך להיכנס לתחומי הגטו על מנת לעזור לגטו. היא השיגה אישור שאפשר לה להיכנס פנימה בכדי לבחון את תנאי התברואה. לאחר שנכנסה לגטו, יצרה קשר עם גורמים בארגוני הסעד היהודים והתחילה לסייע להם. היא סייעה בהברחת יהודים מתחומי הגטו אל החלק ה”ארי” של העיר, ועזרה במציאת מקומות מסתור עבורם.

בספטמבר 1943, ארבעה חודשים לאחר שגטו ורשה נהרס ונשרף, מונתה סנדלר לתפקיד מנהלת המחלקה לטיפול בילדים יהודים בז’גוטה. סנדלר, או בשמה המחתרתי יולנטה

ניצלה את קשריה בבתי יתומים ומוסדות לילדים נטושים על מנת לשלוח אליהם ילדים יהודים. חלק גדול מהילדים נשלחו אל בית היתומים “רודז’ינה מארי”

בוורשה ולמוסדות הדת שנוהלו על ידי נזירות בחומוטוב.

 לא ניתן לקבוע את המספר המדויק של הילדים שסנדלר ושותפיה הצילו

ב20 בספטמבר 1943, סנדלר נעצרה, לפני מעצרה הספיקה להסתיר ראיות מפלילות כמו למשל כתובות מוצפנות של ילדים שטופלו ע”י ז’גוטה וסכומי כסף גדולים ששולמו לחלק מהמסתירים. היא נדונה למוות

ונשלחה לכלא פאביאק, אך פעילי המחתרת הצליחו לשחד פקידים לשחררה. למרות הכל, לאחר השחרור מהכלא היא המשיכה בפעילותה.

בפברואר 1944, למרות שידעה שהרשויות אחריה המשיכה לפעול למען הצלת היהודים בגלל הסכנה היא הצטרכה להסתתר, הצורך לפעול בסודיות מנע ממנה בין השאר לקחת חלק בהלוויית אמה.

רפלקציה אישית (זוהר שטרית)

חלק מהמטלה הייתה עבודה אישית ולכן כל אחת עשתה את החלק שלה.

כל אחת חיפשה מידע על הדמויות ( חסידי אומות עולם) ובחרה דמות אחת שהיא מתחברת לסיפור החיים שלו.

חיפשנו באינטרנט עליו, איפה הוא גדל, במה הוא עסק, מה הוא עשה למען היהודים ומה הסיכונים שהוא עבר לטובתם.

לאחר שסיימנו לסכם את כל החומר הוספנו תמונות וקישורים לאתרים שמהם נעזרנו.

עזרנו אחת לשנייה לבחור דמות ולסכם עליה מפני שהיה קשה לבחור ולכתוב את הדברים הכי חשובים עליהם.

לפי דעתי העבודה שלנו טובה, בחרנו את הדברים החשובים והמרכזיים על אותו נושא, אם זה ניתוח הסרט, ניתוח אודות הבמאי או ניתוח דמות מחסידי אומות העולם.

לפני עבודה זו החומר לא היה מוכר לי, לא ידעתי לפני על הסרט “שני אסמים” ששרף אלפי יהודים חיים, ולא ידעתי על חסידי אומות העולם ועל סיפורי הגבורה שלהם.

אחרי שחקרתי עליהם עבודה שלמה, אני יודעת יותר עליהם ומודעת לתרומתם לעם היהודי.

הקבוצה עמדה בזמנים ואפילו הגשנו לפני המועד האחרון.

רפלקציה אישית- מטלה 3  (עינב פישלר)

במסגרת לימודינו בשיעורי היסטוריה, נתבקשנו לבצע עבודה כחלק מההערכה החלופית. העבודה הייתה מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון בעבודה היה מבוסס על הסרט “שני אסמים” של חיים הכט. בחלק זה היה עלינו לפרט על חייו ופועלו של חיים הכט, לתאר את עלילת הסרט בקצרה ולענות על שאלות בנוגע לסרט, לשבח וייס ולפרופסור יאן טומאש גרוס. בחלק השני של העבודה היה עלינו לבחור חסיד אומות עולם על פי הנחיותיו של יונתן ולתאר את סיפור גבורתו של חסיד אומות העולם שבחרנו. אנו בחרנו בחסידת אומות העולם, אירנה סנדלר ובחסיד האומות אוסקר שינדלר.

העבודה בוצעה בשיתוף פעולה ומעורבות מוחלטת של כל אחת מחברות הקבוצה. חילקנו את העבודה בצורה שווה בין חברות הקבוצה ובסיומה עברנו על העבודה ביחד, כל אחת הציעה את רעיונותיה כך בסופו של דבר נבנתה עבודה שמוסכמת על שלושתנו. היה לי חשוב במהלך העבודה לבטא ולתרום מעצמי כמה שיותר. השתדלתי להציע ולממש את רעיונותיי, להקשיב לרעיונות של חברותי לקבוצה ולהביע את דעתי עליהן.

לפני ביצוע העבודה לא הכרתי את הסרט “שני אסמים” ואת חסידת אומות העולם, אירנה סנדלר. שמחתי לעשות עליהם את העבודה משום שכך זכיתי להכיר סיפורים שלא הכרתי לפני שהעשירו את הידע שלי בתחום השואה ועזרו לי להבין טיפה יותר על המאורעות באותה התקופה.

רפלקציה אישית- מטלה 3  (שובל מזרחי)

בחרנו בשתי דמויות אשר הצילו המון יהודים בשואה ושמם אוסקר שינדלר ואירנה סנדלר, לאחר מכן בדקנו את ההיסטוריה שלהם והרחבנו את המידע על הצלת היהודים מן השואה ועשינו רפלקציות אישיות.

כל אחד נתן מעצמו כמה שיכל במשך כל העבודה עד סופה ולכל אחד היה מידע וניסוח שונה ונתנו מכל מידע וניסוח של חברי הקבוצה .

לפי דעתי השקענו ונתנו מעצמנו עד  הסוף ואני לא חושבת שיש נקודות שהיה ניתן לשפר.

העבודה תרמה להבנתי בכך שהרחבתי את המידע על הדמויות החשובות האלו שכולם צריכים להכיר  אותן מפני שהם עשו מצווה לעם שלנו.

הקבוצה שלנו עמדה בזמנים ולא אחרה בהגשה וסיימה את העבודה בזמן.