קוראים לי סר יובל לופו, כולכם כבר ודאי מכירים אותי בתור הסופר הבין-לאומי שכתב המון ספרים מפורסמים שכל העולם מכיר. וגם בתור ההיסטוריון שעשה עבודות מחקר על ההיסטוריה של האנושות. ועל זה קיבלתי 2 פרסי נובל – האחד על ספרות והשני על ההיסטוריה – וגם קיבלתי תואר אבירות ממלך הממלכה המאוחדת ויליאם החמישי. אתם רוצים לדעת איך הפכתי להיות סופר בין-לאומי והיסטוריון מפורסם שקיבל תואר אבירות ושני פרסי נובל ?

אז אני אספר לכם : בתור ילד, הייתי כותב ממש לא יפה , אבל היה לי דמיון רחב מאוד שאם היו נותנים לי כותרת לסיפור, הייתי עושה את הסיפור הזה שהיה מותח . וגם ידעתי [ביסודי] אפילו יותר טוב היסטוריה מהמורה ! הייתי אפילו מוכיח כמה טעויות היסטוריות שמשרד החינוך טעה בהם ! ושזה כבר היה הרגל שאיזה פקיד או בכיר – ולפעמים אפילו שר החינוך – הם היו מתעלפים.

הילד המוצלח ביותר בתיכון, וכולם ידעו שהדבר הראשון שאני אעשה אחרי שאני אסיים את היום האחרון בבית הספר אני אפנה לחברת ספרים שמוציאה לאור. אבל סיימתי את הבית ספר לפני עשרים ושניים שנה, אז הייתי אמור לפני 22 שנה לפרסם את הספרים שלי ולהתפרסם , לא ?

והדבר הזה הוא, מלחמה, אבל האחת שהיא המלחמה הכי מזעזת והנוראה שהאנושות ידעה אי-פעם, וזה כמובן מלחמת העולם השלישית!

בתור נער שלא ידע מה לעשות אחרי סיום הלימודים, מצא לו תעסוקה, וזה להיות חייל בחטיבת גולני או בצנחנים. מכיוון שב-2025[שיאה של המלחמה],הייתה עריקה המונית של חיילים משתי החטיבות, וכך היה מחסור של צנחנים וחיילים

ובלי שום ניסיון בצנחנות, התגייסתי בכפייה של משרד הביטחון לצנחנים, הייתי צריך להילחם בחזית המסוכנת ביותר: החזית המונגולית המערבית. התפקיד של הצנחנים בחזית היה לבלום את ההפשטות הצפון-קוריאנית באזור. ונחשו מה ? אני הייתי שבוי ! מצבו של שבוי במלחמת עולם זה קשה מאוד אבל מאוד, שזאת הסיטואציה הכי גרועה בחיים. כל חטיבת 101, הצפון קוריאנים שיעבדו [ כולל אותי] שיעבדו אותי בשנת 2027 – כלומֳר השנה התשיעית למלחמה – זאת אומרת שהמלחמה התחילה ב-2018 והיסתיימה ב-2033 . הייתי שש שנים במחנה העבודה הצפון קוריאני שקראו לו ” אולן באטורדום” , היה תת-תזונה קשה מאוד, היו מגפות , היינו צריכים לקבור גופות של שבויים שמתו או נרצחו על ידי השומרים. בשלוש שנים הראשונות שלי במחנה השבויים, קיוויתי שינצחו כוחות האומות המיוחדות , וישחררו את כל השבויים. אבל זה עדיין לא קרה . הם עדיין לא ניצחו , לא ידעתי כלום על מה שמתרחש בעולם. רק מה שקיוויתי זה שהאו”ם ינצח , ושאני אחזור לישראל ואפרסם את הספרים שלי . כבר התחלתי את זה שכוחות האו”ם ינצחו , וחשבתי שאני אמות.

ובלי שום ניסיון בצנחנות, התגייסתי בכפייה של משרד הביטחון לצנחנים, הייתי צריך להילחם בחזית המסוכנת ביותר: החזית המונגולית המערבית. התפקיד של הצנחנים בחזית היה לבלום את ההפשטות הצפון-קוריאנית באזור. ונחשו מה ? אני הייתי שבוי ! מצבו של שבוי במלחמת עולם זה קשה מאוד אבל מאוד, שזאת הסיטואציה הכי גרועה בחיים. כל חטיבת 101, הצפון קוריאנים שיעבדו [ כולל אותי] שיעבדו אותי בשנת 2027 – כלומֳר השנה התשיעית למלחמה – זאת אומרת שהמלחמה התחילה ב-2018 והיסתיימה ב-2033 . הייתי שש שנים במחנה העבודה הצפון קוריאני שקראו לו ” אולן באטורדום” , היה תת-תזונה קשה מאוד, היו מגפות , היינו צריכים לקבור גופות של שבויים שמתו או נרצחו על ידי השומרים. בשלוש שנים הראשונות שלי במחנה השבויים, קיוויתי שינצחו כוחות האומות המיוחדות , וישחררו את כל השבויים. אבל זה עדיין לא קרה . הם עדיין לא ניצחו , לא ידעתי כלום על מה שמתרחש בעולם. רק מה שקיוויתי זה שהאו”ם ינצח , ושאני אחזור לישראל ואפרסם את הספרים שלי . כבר התחלתי את זה שכוחות האו”ם ינצחו , וחשבתי שאני אמות

זה היה קשה מאוד, היינו צריכים לקבור את גופותיהם של מי שמתנרצח על ידי השומרים, לתלוש את עוריהם ועצמותיהם כדי להכין מהם לבנים כדי לבנות חומה שתחסום את השבויים כדי שלא יברחו. אחרי 4 שנים באולן בארטורדום , החיילים אמרו שכל השבויים מועברים לתוך בונקר שמתחת לפיוניאנג כדי לרצוח אותנו. החיילים הצפון קוריאנים קראו לבונקר הזה “המקום שבו רוחו הגדולה של קים איל סונג וקים ג’ונג’ איל נוקמים בכל המשרתים של האימפרליזם האמריקאי ” . הייתה שם מגפה וקשה מאוד מאולן באטורדום , מכיוון שהחיילים הצפון קוריאנים רצחו את חברי החיילים בדרכים מזעזעות מאוד.

סוף המלחמה, ניצחון האו”ם . החיילים הדרום קוריאנים שיחררו אותי. הייתי שוקל אז 25 קילו, הגעתי לסיאול והתכוונתי לחזור לישראל. אבל פצצה צפון קוריאנית שהמונית דרכה עליה, נזכרה להתפוצץ . המונית התפוצצה , ואני שרדתי. וראיתי שרידים של איזה לוחם קוריאני עתיק שהיה עליו מכתב. הגעתי לבית חולים, והרופא תרגם על מה שהיה כתוב במכתב. גיליתי פרק שלם בהיסטוריה של האנושות! התפרסתי בקוריאה , והוצאתי לאור את כל המחקרים שלי בהיסטוריה ובספרות.

התפרסמתי בקוריאה, הגעתי לבריטניה כדי להרצות באוניברסיטאות ההיסטוריות שלה :אוקספורד וקיימברידג’ . הייתי גם בהלוויה של ג’ורג’ השביעי מלך בריטניה . ג’ורג’ התכוון לתת לי תואר אבירות . אבל הוא לא הספיק. אבל בנו יורש העצר ונסיך ויילס : ויליאם. שהפך להיות ויליאם החמישי , נתן לי תואר אבירות לפני שש שנים , ב-2041.

אחרי שנה הגעתי לסטוקהלם , ונתנו לי שני פרסי נובל.

אני זוכר שלפני שנה , הגעתי לוושינגטון , ועשו לי טקס חגיגי מאוד כי התחלתי לגור בוושינגטון.

רק לפני ארבעה חודשים, הכריזו בישראל שבכל עיר, יהיה רחוב על שמי. וגם הגעתי לפתיחה החגיגית של מוזיאון סר לופו .

זהו סיפור חיי. תודה. שנשיא ארצות הברית הקשיב לנאום שלי. תודה רבה . באמת תודה.

.

שלום לכל יוטיוברים שמי דני.סלקבה, ואני יוטיובר אני רוצה להזמין אותכם לישמוע את סיפור חיי איך הפכתי ליוטיובר. כשהייתי בגיל קטן היתעניינתי ביוטיוב ובכל יוטיוברים שעושים סרטונים, אחרכח עשיתיאת הערוץ שלי בהתחלה זה היה קשה להשיג נירשמים פעם צילמתי את כלב שלי מתגלגל מצחיק, וכשה שלחתי את הסרטון שלי זה הסף המון לייקים ונרשמים. ואחרכח הבנתי שאני צריךליצור ערוץ חיות מחמד כיהיה לי חוץ מהכלב שלי אוד 2 חיות מחמד: חתול וארנבת אז אחרכח היה לי על הערוץ יותר ויותר לייקים ונרשמים אחרי 15 שנים 12.000 מליונים, נרשמים נעפחתי ליוטיובר כימעט הכי מפורסם בפתח-תקווה תודה על הקשבה המשך יום נעים.

התנדבות ותרומה

הדס חרילקאר

שלום לכם אנשי צה”ל ,שמי הוא : הדס חרילקאר ואני בת 25 ,אני הקמתי ליפני כמה שנים משלחת ,עם עוד כמה חברות וחברים שלי ,המשלחת טסה בהתנדבות ליבשות עניות כמו : דרום-אמריקה ואפריקה ,ועוזרים להם בכלכלה ובפיתוח.

לאחרונה חזרתי מאפריקה עם המשלחת שהקמתי והכרתי אנשים ונשים ,ילדות וילדים והם היו מאוד נחמדים אלינו. עזרנו להם בשיטות הלימוד וברפואה ,נהנינו שם מאוד.

בנוסף ,אנחנו גם תורמים להם : כסף ,עוזרים להם להתפתח ותורמים להם טכנולוגיות.

ואתם יכולים לתרום לנו ,זה מאוד יעזור ,ואפילו אם תירצו ,כשתגדלו תוכלו להצטרף אלינו ולעזור לנו ,זה ישמח את כולם – אותם ,אותנו ואותכם [ כי שנותנים תמיד נהנים ].

חלום זהב 

זכיתי באולימפידה במדליית זהב בהתעמלות קרקע

  קהל יקר שלום רב שמי רומי פרי,

אני מאוד מתרגשת לעמוד על הפודיום, עם מדליית זהב לצווארי. זהו החלום שלי!

ראשית, אשמח להודות לכמה אנשים שאני מאוד אוהבת ותמכו ותומכים בי עד היום.

ראשונים כמובן הם הורי שתומכים בי כל אחד בעצמו וביחד.

אני מודה לכם!

סבא, סבתא, ועופרי אחותי- תודה על הכל.

אם זה על “הכל הכבוד” שאתם אומרים לי או על החיבוק הגדול ועל האהבה. על ההסעות לחוגים כל השנים ושהגעתם לצפות בי בכל מופע שהיה.

תודה למאמנות שלי שלא ויתרו לי ועליי והאמינו ביכולות שלי וגרמו לי להאמין בעצמי. ולכל מי שתמך אני שולחת תודה ענקית. אוהבת אתכם.

אז בעצם את דרכי התחלתי כשהייתי קטנה אצל רמי, אבל תמיד אהבתי לקפוץ, להתגלגל ולהיות קצת שובבה. ולאט לאט כשגדלתי ידעתי שאני רוצה להתקדם בתחום התעמלות הקרקע.

היום, אני עומדת כאן מולכם, בת 19, עוד בצבא, ועומדת מול אלפי אנשים ומספרת על דרכי. זה חלום שלא חשבתי שיתגשם. אני כל כך שמחה ונרגשת ומעניקה מדליה זו לעצמי, להורי, למאמנות שלי, למשפחה, לחברים, לחברות ובגאווה למדינת ישראל.

מדליה זו מסמנת עבורי ומסר לכל מי שחולם, שהכל אפשרי! כל מה שאתם תרצו אתם יכולים רק אם תאמינו בעצמכם כי רק ככה מצליחים.

היום, עומדת כאן מולכם, אחרי המון שנים של אימונים והתמדה עם מדליית זהב. היה לי הרצון, והוא הוביל אותי להצלחה.

תאמינו, תתמידו, תרצו מכל הלב ואין לי ספק שגם אתם תצליחו.

תודה ובהצלחה למתאמנים בענפים השונים.

שלום לכולם קוראים לי בר  אתם בטח מכירים אותי כשחקן כדורגל מדהים אבל היום אני עומד לדבר  כמו בן אדם עברתי הרבה דברים בחיים אבל אני אספר לכם איך הגעתי למעמד הזה כאחד משחקני הכדורגל הטובים בכל הזמנים הקבוצה הראשונה ששיחקתי בה הייתה קבוצת הילדים של פתח תקווה שהתבגרתי בגיל 16 הייתי במכבי פתח תקווה עם עוד 2 חברים דניאל דניאלי ושי וול

הפכנו לשלישית ההתקפה הטובה בארץ שנה אחרי קיבלנו מלגה ריבר פליי שבארגנטינה שנה אחרי חזרתי לארץ להיות בצבא כעבור 3 שנים שסיימתי צבא קיבלתי מכתב וצורף לו כרטיס טיסה לספרד וחוזה עם אתלתיקו מדריד מיד ידעתי מי שלח לי את זה שהגעתי לספרד נסעתי למגרש של אטלטיקו ושם חיכו לי הקבוצה וביניהם היו דניאל ושי הם סיפרו לי שצירפו אותי לקבוצה איתם כמה שנים אחרי הפכנו לשלישית ההתקפה הטובה בעולם ובגיל 32 התפזרנו דניאל עבר ליובנטוס שי עבר לריאל ואני אני עברתי למנצ’סטר יונייטד ואני כאן נואם לכם את נאומי יום לפני המשחק הגדול

שלום וברוכים הבאים שמי ליאל רצאבי והיום אני רוצה לשתף אותכם בסיפור חיי .

בגיל 10 חשבתי לראשונה מה אהיה כשאהיה גדולה ובראשי עברו כל המקצועות ופתאום בא המקצוע “רופאה” והחלטתי שאני אהיה גדולה אני אהיה רופאה .

בגיל 20 כשהשתחררתי מהצבא התחלתי ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב ולמדתי 7 שנים קשות מאוד של למידה כדי לקבל את התואר “רופאה”.

כשהייתי בגיל 27 התחלתי לעבוד בבית חולים משלי בשם “הדוקטור שבליבך”, מהר מאוד בית החולים התפתח והתמלא בהמוני ילדים חולים .

בדלת בית החולים נכנסו ילדים חולים ויצאו בריאים וההרגשה שכל ילד שהבריא נתן לי חיבוק ואמר ” תודה שהבראתם אותי ” חיממה את ליבי וזה מה שדירבן אותי להמשיך ברגעים הכי קשים שהיו לי .

סטודנטים יקרים זה היה סיפור חיי ואני מקווה שגם אתם תחוו את ההרגשה להציל חיים של אדם כמוני וכמו כל הרופאים בעולם.

תודה על ההקשבה

שלום לכולם אני דניאל ואני יספר לכם איך הגעתי להיות משיט יאכטות, בהתחלה היו הרבה קשיים כמו למשל: הלמידה איך להשיט יאכטות אבל המשפחה שלי עודדה אותי ועזרה לי להגיע לכך וכיום אני משיט יאכטות מכיוון שדבקתי במטרה והגעתי לכך תמיד הייתי מתמיד, כל יום ויום, היו הרבה קשיים למשל: השליטה בהגה, לכוון את הידית ועוד הרבה… אבל היה לי חזון כבר מגיל 10 לא משנה מה, תמיד חשבתי על זה ולא ויתרתי… ולסיכום אני ממליץ לכם אם אתם רוצים משהו בחיים תמיד תמיד דבקו במטרה וכמו שאמרתי לא לוותר! כיום כל חבריי יודעים שאני משיט יאכטות

שלום ישראל,
שמי אושר אוחיון אני בת 26 מורה למוזיקה ומתופפת מקצועית.
אז היום אני רוצה לספר לכם על דרכי להישגים אלו…

אז אתחיל במשיכתי לתיפוף.
כשהייתי בכיתה ג’ אבי היה בלהקה הוא היה על התופים ,
ערב אחד הוא לקח אותי לכמה חזרות ומשם התחלתי לנסות ולנגן,
אך לפני כן אני רוצה לספר לכם ממי עוד קיבלתי השראה…
אז מחצית ההשראה קיבלתי מאחותה של חברתי ליאת ,ושמה של אחותה הגדולה שממנה לקחתי את ההשראה קוראים עמית.כאשר שמעתי אותה מנגנת אתהבתי בכלי ההקשה כגון:קסילופון,מערכת תופים,פעמונית…
בעבר כאשר למדתי אצל המורה שלי ששמו ואדים(התחלתי בכיתה ד’ ואני ממשיכה עד היום).
וכל הזמן האימונים שלי הביאו אותי להישג הזה.
ועד הים אני מודה להם.

ועכשיו אני אספר לכם על דרכי להיות מורה מורה למוזיקה,
אז כאשר הייתי בכיתה ו’ התחלתי לכתוב יצירות לשירה ונגינה כאשר הייתי בכיתה י”ב המנהלת ראתה את יצירותי ,
ולאחר הצבא פגשה אותי באקראי ונזכרה שאני כתבתי יצירות עוד בכיתה ו’.
היא הפנתה אותי לבית ספר שמחפש מורה למוזיקה,אז הלכתי נבחנתי והתקבלתי,ומאז זהו גורלי…

תודה על ההקשבה והתמיכה!!!

NBA.אז שלום לכולם אני נועם כהן ואני כדורסלן ב

אז ברצוני לספר לכם את הסיפור שלי שהפך אותי מילד קטן

שלומד בחוג כדורסל לכדורסלן אחד הטובים בכל הזמנים…

אז ככה , לפני 30 שנה הייתי בן 10-11 , אמרתי להורי שאני

רוצה להירשם לחוג “אין בעיה!” אמרו כדורגל , כדוריד , דמקה

שחמט… “כדורסל!” אמרתי בשמחה רבה, “כדורסל!?” הורי אמרו

הורי “כן! כל חברי משחקים במשחק זה , אני כל הזמן רואה את

חברי משחקים בכדורסל , ואני רוצה גם לשחק בכדורסל!” אמרתי

להורי בחשק ושמחה רבה ורגש.

אחרי כמה ימים הורי רשמו אותי לחוג כדורסל , בשיעורים

הראשונים היה ממש כיף אני זוכר שחברי לקבוצה ממש עזרו לי

ושיחקנו במשחקים ממש כיפיים וגם המאמן שלי מאוד תמך בי

וכל אימון משבח אותי ואומר לי שאני משתפר ומשתתף בכל

אימון ואימון.

ואז!! זה קרה לי , רצתי ממש מהר במשחק ותך כדי הריצה

קיבלתי מכה ממש חזקה ברגל .

אני והורי הלכנו לבית החולים ואז התגלתה הבשורה הרעה!

ששברתי את עצם הקרסול “אין סיכוי שאוכל להמשיך ככה!”

אמרתי בכעס אך הורי חשבו אחרת.

“לא ולא!” הורי אמרו בגאווה “אתה תחלים ואתה תחזור

להתאמן!!” ואני רוצה להודות להם על כך… אחרי שנים

על גבי שנים אני עומד כאן מולכם ונואם אז תודה על ההקשבה

ולהתראות.

שלום לכולם. שמי מעיין ואני הקונדיטורית הצעירה ביותר בתוך גבולות צרפת והצעירה ביותר בפריז.

הזמנתי אותכם כמומחים לטעמים אקזוטים הזמנתי אותכם כבעלי טעם רגיש הזמנתי אותכם כקובעי הטון, וכמדריכים לחפצים ללמוד את סודות המטבח הזמנתי אותכם לחגוג איתי את השנה החדשה שמתילה היום, אבל בעצם הזמנתי אותכם לחגוג איתי את הגשמת החלום שלי מזמן, מילדות מהלילות הארוכים והקרים שריח הקקאו היה מתגנב אלי לחדר ורעשים של מחבתות וסירים היו מפריעים לשנתי, השירה של אמא שמזמזמת שיר צרפתי ידוע והצלילים האלו מילאו אותי בתשוקה ללמוד איך להפעיל את הקסם שמעלה חיוך מאושר על פנינו בכול בוקר חורפי שהעוגה החמימה ממתינה לנו הילדים על השולחן ליד כוס ענקית של מרשמלו ורוד מגיל עשר אני חולמת ומדמיינת ומריחה וטועמת את טעם השוקולד

דימה
שלום לכולם, אמי דימה ואני בן 30, אני מהנדס ואני מציג בפניכם [ילדי כיתות ה’] את הדרך למה שאני עכשיו.
בדרך עברתי הרבה קשיים, כמו: אנשים שלא אהבו את הרעיונות שלי, היו תקופות שבהן לא היו לי רעיונות ועוד… אבל מה שעודד וחיזק אותי הוא: שהאנשים שאהבו את הבתים שעיצבתי להם אמרו לי להמשיך בדרכי וחיזקו אותי.
והיום, אני מהנדס ברמה מאוד גבוהה ובאים אנשים מכל העולם לראות את הבתים שעיצבתי.

דניאל דניאלי
שלום לכולם, אני דניאל דניאלי ואני בן 32, אני עומד כאן מולכם, אוהדי ריאל מדריד בתור הכדורגלן הטוב בעולם.
בדרך לפסגה עברתי קשיים רבים, כמו: פציעות קשות, קבוצות יריבות חזקות ועוד… אבל מה שחיזק אותי הוא: ההורים שלי, משפחתי, חבריי לקבוצה, אבל בעיקר המאמן שלי שלימד אותי, עזר לי ותמך בי, אני זוכר עד היום את המשפט שהוא תמיד אמר לי: “בשביל להצליח צריך לעבוד קשה”.

“שלום מדינת ישראל!

אני, אריאנה מרינו, מומחית בתחום האסטרונומיה!

הכל התחיל כשהייתי בת 10 וחצי, בראש השנה. ביקשתי מהוריי שיקנו לי ספר. לא אמרתי איזה ספר. למחרת בבוקר, חיכתה לי מתנה עטופה ליד צנצנת הדבש. קרעתי את העטיפה, פתחתי את הספר, התבוננתי בתוכן עניינים, והיו המון נושאים…. ביולוגיה, כימיה, אבולוציה, דנ”א ועוד…. עיניי ננעצו בפרק על האסטרונומיה. פתחתי בעמ’ 745, והתחלתי לקרוא… ברגע זה נפתחה בפניי דלת חדשה.

עברו ימים אחדים, וגמרתי את הפרק. נדהמתי עד כמה היקום עצום, ושיש הרבה מעבר למה שהאדם יודע! חשבתי לעצמי שיום אחד אגשים את חלומי, ואהיה חוקרת חלל!!!

היום אני בת 32, מומחית ופרופסורית באסטרונומיה, מרצה באוניברסיטה מול אנשים חשובים לא פחות ממני. פיתחתי את מעבורת החלל I.S.F (טיסות לחלל ישראליות), גיליתי את כוכב “‘ERIENS”  על שמי, ויחד עם חבריי מצאנו תא-חיים במאדים!

פרסמנו באינטרנט על הגילוי המרגש, וקיבלנו הצעה שלא תחזור על עצמה לעולם!

ההצעה הייתה ללמד סטודנטים על מערכת השמש, ולטוס לחלל!

קיבלנו הערצה, וממשלת ארה”ב השקיעה ותמכה בי…

מהיום לא קוראים לי רק אריאנה… קוראים לי פרופ’ אריאנה מרינו!

בכל פעם שאני מרצה לנערים צעירים על חיי ועל הגילויים שמצאתי, אני חושבת שלפחות ילד אחד שהתעניין ימשיך בדרכי… כשהוא יהיה גדול, הוא ירצה לילדים צעירים אחרים… וכך הידע שרכשתי עובר לאחרים לדורי דורות… ואולי יום אחד מישהו יסלול דרך חדשה לעולם המדע כמו שפעם אני סללתי… וכך, נחצה את השמיים!!!

אף-פעם אל תגידו שהשמיים הם הגבול, אם יש עקבות על הירח…

ישראל-למדע!!!”

5.6.2039

שלום קוסמטיקאים צעירים שמי ליאל מיקלבנק הקוסמטיקאית הכי צעירה מגיל 8 התחלתי להתעניין בנושא זה. בדיוק כמו שאתם היום צעירים ומתעניינים. בגיל 10 התחלתי ליישם ולעבוד כקוסמטיקאית בהמשך הפכתי להיות מומחית בתחום זה.
אסביר לכם קצת על עבודתי:
קוסמטיקאית באה מהמילה קוסמטיקה ומה שעושים בה: לק , קיצוץ רגלים ציפורניים ועוד אני בעצם עוזרת לאנשים כי כשכואב להם ברגל בכל מקום אחר אז זה פשוט יש שם משהו לבן כזה אז גוזרים את חומר ושמים קרם מיוחד לזה ואם זה לא הבעיה אז שמים תחבושת שחורה [ לא רגילה] וככה בעצם פועלת השיטה אני אוהבת לעזור לאנשים בכאבים כי זה מטפל ועושה טוב .
בזכות אמא  הצלחתי בתחום זה. כשעוזרת, תומכת  ומפרגנת  לי. כיום אני בת 30 יש לי  בית וילדים אני מסודרת בחיים וככה אני היום: עוזרת לאמי ואבי בכל דבר , אני אחראית על עבודתי.אני חושבת שכל אחד ואחת יכולים להגשים את חלומם בזכות אמונה עצמית. אני קוסמטיקאית מצליחה ומקווה שתגשימו את חלומותיכם גם אתם.

סוזי
שלום לכם אזרחי אמריקה, !hello you

והיום אני רוצה לספר לכם על 2 המצאות טכנולוגיות חדשות, הסום והצ’יפ. ו-2 תרופות חדשות, לסרטן ולצליאק.
אז ההמצאות הן 2 דברים שכבר ראינו בסדרות ובסרטים.
ההמצאה הראשונה היא סוג של צינור קטן שברגע שפותחים אותו, הוא מקרין מי הולגרמה קטנה ( הכל במיני )
להמצאה קוראים ”סום / soom”
עוד קצת על הסום: הסום הוא כמו טלפון נייד רק הרבה יותר מגניב, הוא הולגרמה, אתה יכול להתקשר דרכו לסמס דרכו ואפילו לשחק במשחקים! הוא לקוח מהסדרה החממה, שם הוא הופיעה בתור הלואי.
למה המצאתי את זה?
המצאתי את זה מכיוון שכשהייתי ילדה קטנה מאוד אהבתי את הסדרה וכל הזמן שיחקתי שיש לי לואי. חיכיתי כל חיי שמישהו ימציא את זה אך לא!
אז החלטתי לקום ולעשות אותו בעצמי! אמנם זה לקח לי 10 שנים אך זה היה שווה את זה!
וההמצאה  השנייה:
היא לקוחה מהסרט “גאליס קונקט” כמוון שהוא לא לשם המטרה שהוא היה שם אלה למטרה שונה לגמרי, המטרה היא להיות יותר טכנולוגיים וליהנות יותר מהחיים שלא, כי עם הצ’יפ הדברים הרגילים כמו להתלבש או אפילו לעשות קעקוע יקח בסביבות ה – 10 שניות!
עוד קצת על הצ’יפ:
את הצ’יפ שמים כמו קעקוע על העורף וברגע שאתה שם את הצ’יפ על העורף אתה רואה מסביבך שבה אתה יכול: להתלבש, להתקשר ואפילו לראות סרט במסך מלא…
הדרך להמצאה:
את הצ’יפ המצאתי תוך כדי שעבדתי על הסום.
המצאתי אותה כי אמרתי לעצמי: “ההולוגרמה כבר מוכנה, למה שלא אעשה גם את זה?” וכך היה!
והתרופות?
התרופה הראשונה: היא תרופה לסרטן. היא גורמת לסרטן להפסיק לצבוט!, סתם! אז התרופה היא לא תרופה רגילה, לא כזאת שכבר יש! היא לא מאיטה את הסרטן! לא כזאת שעוזרת להלחם! התרופה שלי פשוט מפסיקה את המחלה! היא סוג של “פלסטיק”! כן, כן! פלסטיק! הפלסטיק עוצר את הגידול ומונע ממנו להתפשט עוד! ומחטא את הגוף.
פלסטיק?
כמובן שלא מדובר בפלסטיק אלא בשכבה דקה דמוית פלסטיק שצריך להיכנס בניתוח… –לא נעים- אמנם זאת תרופה טובה אך עם תופעות לוואי… אך לא צריך לדאוג! התופעות אינן חמורות!
התופעות:
כאב ראש, סחרחורת ובחילה ואף הקאה מכיוון שזה טיפה חוסם את הדם, אבל זה רק למשך יומיים… תרופה טובה נכון?
למה חשבתי על תרופה לסרטן?
חשבתי על תרופה הסרטן
לסרטן מכיוון שכשהייתי קטנה שיגעתי את ההורים שלי ובכללי את המשפחה ללכת לבדיקות דם עקביות, כן כזה אדם אני, חרדתי… אז אתם חושבים שזו תרופה טובה? חכו שתשמעו על זה!
התרופה השנייה:
היא תרופה נגד גלוטן /  צליאק, ואמת זה היה די פשוט!
כל מה שעשיתי זה פיתחתי אינזים (סוג של חלבון ) חילופי/  מלאכותי (בגלל שהטבעי לא עובד ) וזה בעצם כדור! כן, כן! כדור שמכיל אינזים, אפשר לשים אותו במים והוא יתמוסס כך שגם תינוקות יוכלו להשתמש במוצר!

שלום לכולם! שמי דניאל דנציק

אני היום ביום ההולדת שלי בן 28 ואני רוצה לספר איך הגעתי למעמד הזה שכל ראשי הממשלה והנשיאים והאנשים ב”חלונות הגבוהים” באים לכאן ובערך 1000 מצלמות מצלמות אותי.

אז בהתחלה כשהייתי בן9-11 ראיתי סרטים וחשבתי שתי דברים

א’- היי זה ממש מגניב, זה ממש קסם!!

ב’- כל טכנולוגיה גבוהה מספיק יכולה להיקרא קסם.

ראיתי אותו זמן סופרגירל ( סופרגירל היא בת דודה של סופרמן) וניחנה ביכולות הבאות: ראיית לייזר(חורים בראש שיקלטו אור בעזרת מראות יעברו לעיניים ויעברו דרך מספר זכוכיות מגדילות) נשיפת קרח(קרח יבש במיכל באזור בית החז, יעבור בבוכנות אל הפה) וכמובן עור כמעט בלתי חדיר(סגסוגת טיטניום) ושרירי על.

שלום, אזרחי מדריד, בירת ספרד. אני שי בן 25 נרגש לעמוד כאן מולכם. אני עשיתי היסטוריה, ובעזרת אומץ רב, אני גאה להיות באחד המועדונים הגדולים בספרד “ריאל מדריד”. אני חלמתי על להיות כדורגלן עוד כשהייתי בן 3 שיחקתי עם אבי ועם חבר ילדות ועד עכשיו אנחנו חברים טובים ועד היום אנחנו מתאמנים ביחד בגיל 15 עשרה התקבלתי לקבוצת הנוער עם חברי דניאל אחרי קבוצת הנוער עברתי לא מעט קבוצות ולא מעט פציעות ותמיד חלמתי על  לחזור לשחק פה “ריאל מדריד” חלומי התגשם תודות להורי שתמיד תמכו בי לא משנה מה קרה תודה למאמנים המקצועיים  שעבדתי איתם ואימנו אותי ולא ויתרו  עלי ותודה לכל האנשים שעזרו לי להגיע לאן שאני נמצא  היום ותודה לכם שאתם נתתם לי הזדמנות להראות את הכישרון שלי יחד נהפוך את “ריאל מדריד” למועדון הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל העולמי

שלום רב, שמי יעל ילדים, הורים וכל האורחים האחרים!

לפני כשבועיים, אני וחברי הצוות שלי יצאנו לחלל בחללית מכל הטכנולוגיות הכי החדשניות שפיתחו תלמידי אוניברסיטאות בישראל. אנחנו יצאנו לעשות ניסוי שנקרא: “יצורים חיים בחלל”.

רק אתמול חזרנו ארצה.

עוד בילדותי ידעתי והאמנתי שאם ביחד נצליח להוכיח שחוץ מבני האדם יש עוד יצורים חיים בחלל, כל מדינות העולם יגידו “תודה”, ונחשב כמדינה ששנתה את היסטורית העולם, שתיזכר לנצח.

עוד בילדותי דמיינתי אותי יושבת בתוך החללית בזמן השיגור, דמיינתי את חברי הצוות שלי ואת תמונת החייזר הראשונה שלי על שבתאי.

בזמן השיגור הרגשתי גאווה וקצת פחד כי, רציתי להצליח  במשלחת שלנו, אבל גם רציתי שנחזור הביתה בשלום!

אחרי שעברנו את אטמוספרת כדור הארץ הייתי לחוצה, אבל אחרי לילה הרגשתי כמעט כמו בבית. היינו בחלל בערך שבועיים. בשבועיים הללו הייתי אחראית על:

– היציאות לחלל כדי לחפש על שבתאי את החייזרים.

– מצלמת ה- 1LLB (Long Life Battery One) – המצלמה שאני

השתתפתי בתכנותה, בפיתוח הטכנולוגי ובבנייתה. זאת מצלמה

שבה יש את הסוללה הכי חזקה בעולם, שמחזיקה את האפשרות

להיות פועלת ברצף 648 שנים. זאת גם מצלמה מדויקת ביותר

בעולם.  היא תישאר בחלל ותספק לנו תמונות חדשות ומידע נוסף לאורך שנים הבאות.

נוכל לקיים חיים גם בכוכב שלנו. השקענו את כל מאמצינו כדי להוכיח שיש יצורים חיים בחלל.

סוף-סוף הבאנו את ההוכחות שכן – יש יצורים חיים בחלל!

אחרי הניסוי הזה אני מרגישה גאה בנו, כי אנחנו גרים בארץ קטנה מאוד, אבל גילינו מידע ששינה את היסטורית העולם!

רציתי להגיד תודה לסטודנטים של האוניברסיטאות בארצנו.

תודה לכם קהל נכבד ואהוב על העידוד ועל התמיכה.

תודה לחברי הצוות שלי על כל מה שעשיתם.

תודה להורים שלי, עוד בגיל 10 תמכו בי, שאני אלמד על החלל ואגשים את חלומי להיות אסטרונאוטית!

תודה רבה לכולם!!!

15.02.2038                                                                                 יעל

שלום לכם במאים צעירים, שמי עומר ואני במאית הוליוודית יוצרת, שחקנית וזמרת. ביימתי סרטים וסדרות לילדים ולמבוגרים וביניהם סרט דוקומנטרי אחד על ‘תנו לחיות לחיות’

בגיל 10 בערך ואולי אפילו פחות התחלתי להתעניין מאוד בעולם המופלא שמאחורי המצלמה, צפיתי הרבה מגיל צעיר ב”מאחורי-הקלעים” של סדרות, סרטים ושירים שמאוד אהבתי. הייתי הולכת להצגות ומחלקת ציונים לשחקנים או שהייתי רואה סרט בבית ואומרת מה אני חושבת על השחקנים ועל המשחק שלהם. בגיל מאוחר יותר הלכתי ללמוד בתיכון לאומנויות בתל-אביב ולמדתי שם בימוי ומשחק. באוניברסיטה התחלתי להגשים את החלומות שלי התחלתי ללמוד בצורה מעמיקה יותר וטובה יותר. שיחקתי קצת בתאטרון אורנה פורט ושיחקתי בשלוש סדרות ילדים ואז יצרתי את סדרת הילדים הראשונה שלי.

בהמשך השנים המשכתי לייצר סרטים ליצור סדרות לשחק בהצגות וגם לביים כמה הצגות שאתם בטח מכירים.

ב-2046 קיבלתי פרס נובל בטקס יוצרים שחקנים ובמאים מפורסמים והוליוודיים ישראלים.

לסיכום, אני מאחלת לכולכם המשך דרך מוצלחת וטובה ושתגשימו את חלומותיכם.

תודה רבה, וערב טוב.

שלום שמי ילין, היום אני רוצה לספר לכם מה אני רוצה להיות כשאני יהיה גדולה.

כשאני יהיה גדולה אני רוצה להיות מורה לריקוד.

כשהייתי קטנה רקדתי ארבע שנים בחוג ריקוד היפ הופ, מודרני, בלט ועוד… אני ממש אהבתי  לרקוד.

אני  רוצה להיות מורה לריקוד כי זה התחביב הכי אהוב עליי ואני חושבת שאני מורה נהדרת.

לדעתי יש לי את כל היכולות כדי להיות מורה לריקוד.  אני אוהבת לרקוד כי אני נרגעת עם אני רוקדת. אני פשוט עם עצמי.

שלום לכולם שמי יהב משה בלומנפלד ואני אספר את סיפור חיי.

אני נולדתי בפתח תקווה וחייתי שם 4 שנים עד שעזבתי לאוסטרליה וחייתי שם לעוד שלוש וחצי שנים עד שחזרתי בחזרה לישראל. בהתחלה היה נורא קשה נפשית כי עזבתי הרבה חברים באוסטרליה וכי בית הספר היה עמוס והיה קשה מאוד ולמרות הקושי התקבלתי לחטיבה טובה ומשם לתיכון טוב שבו הנושאים האהובים עלי היו כימיה ביולוגיה ושפה. עשיתי תואר שלישי ברפואה ואז הייתי פרמדיק גדודי .יום אחד בא אלי חייל פצוע בכתף וטען שמחבל דקר אותו בכתף פעמיים אז הייתי חייב לעצור את הדימום ועשיתי זאת ואז הוא פונה לבית החולים הקרוב ביותר .ההרגשה הייתה כאילו אני יכול לשנות את העולם עם המקצוע שלי ואמרו לי שהדרך שעצרתי את הדימום בצורה מאוד טובה בשביל פעם ראשונה זה היה מעולה .

התחלתי להתמחות בבית החולים בלינסון כמנתח מח. אני מאוד אוהב להיות מנתח מח כי הלחץ גורם לי לשקט ושלווה וגם שייכות למקצוע. אחד הניתוחים הראשונים שבהם השתתפתי היה גידול במוח שהיה קטן אך כמעט היה בלתי אפשרי לבצע את הניתוח כי הגידול היה נורא קשיח אז היה צריך להשתמש בלייזר ובשביל דבר כזה צריך ריכוז גדול מאוד אך הניתוך הסתיים בהצלחה רבה! כעבור כמה שנים אני תסטי לאמריקה והוצאתי אזרחות וגרתי בניו יורק ועבדתי באחד מבתי החולים הכי טובים באמריקה. לפני שאני מסכם אני רוצה לומר מיליון תודות על העזרה ותמיכה מהמשפחה האהובה שלי ולסיכום למדתי עד עכשיו שהחיים הם לא קלים ושאם רוצים להגשים חלום אז צריך תמיכה מהמשפחה כי אם לא הדרך קשה אפילו יותר.

שלום לכולם, אני ליאת משה בת 36 ילידת פ”ת.

סטודנטים יקרים, אני עומדת מולכם מתרגשת לאחר קבלת התעודה.

ביסודי – התחלתי לנגן, הוזמנתי לכיתת אומן, והתחלתי לנגן

בחטיבה – טסתי למוסקבה לנגן בקונצרט חשוב מול נשיא ארצות הברית

בתיכון – נשיא ארצות הברית יצר איתי קשר וביקש שאנגן אצלו בבית הלבן

אחרי התיכון כבר הפסקתי להופיע והתחלתי ללמוד ולעשות תארים.

בצבא הייתי בלהקה צבאית והיה לי ממש קשה, פרצה מלחמת העולם השלישית. היו צריכים עוד חיילים. ולקחו אותי ועוד כמה חברים שלי מהלהקה. הייתי צריכה ועבור קורב מזורז בירי. בסופו של דבר הסתיימה המלחמה בשלום. חזרתי הבייתה והמשכתי ללמוד ולעשות תארים. סיימתי את שלושת התארים בהצטיינות והיום, אני עומד מולכם מתרגשת לאחר קבלת התעודה.

את ההשראה שלי קיבלתי מאחותי הגדולה עמית.

עמית נתנה לי את ההשראה לכוון רחוק ולהצליח!

המשפחה שלי תמיד תמחה בי ודחפה אותי קדימה. ובגלל זה אני עומדת מולכם אחרי 3 תארים במוסיקה!

• שלום לכם סופרים יקרים ובוקר טוב, שמי פקר יונתן ואני סופר, אני כתבתי הרבה ספרים ובין מפורסמים והראשוניים הוא “מפלצת אדם” עזר לי חבר טוב שקוראים לו דני ס, בהתחלה לא אהבתי ספרים אבל אז שכנע אותי ילד שלא אשכח את שמו: דניאל דניצ’ק. רק בעזרתו והחבר שלי דני קראתי הרבה ספרים ונסחפתי לכך לשאוף להיות אחד הסופרים המפורסמים ביותר. ובגללם אני השקעתי יותר בלימודיי כדי לשאוף לעתידי וכבר היום אני כאן ומספר לכם את סיפור חיי ומאושר מזה שאני כאן מספר וכותב את ספרי, וכעת אני שמח מחיי ושמח להמשיך ספרי ילדים ולכתוב סדרות, תודה רבה לכם והמשך יום נעים.

שלום לכולם תושבי פריז ושפים יקרים היום אני רוצה לספר לחם את סיפור חיי.

קוראים לי גליה ואני בת 28 ויש לי ילדה קטנה בת שנה.

כשהייתי בת 8 הרעיון להיות שפית עלה לראשי כי ראיתי את אבא שלי מכין מרק ואד היום אני זוכרת את הריח של המרק של הירקות והעוף שישבתי על השולחן הריחות התכרבלו בעף שלי.

והתאמים אני זוכרת את התאם של המרק העוף העסיסי והמדהים.

קיום אני שפית מעוד מוצלחת תושבים ושפים יקרים עם אתם לומדים וחולמים בעתיד בטוח יצליח לחם.

אני מקווה שלי בעתיד  היה רשת מסעדות.

רציתי להגיד תודה להורי על זה שתמיד אמינו בי ואמרו שאים  אני אחלום אז אני יצליח ולסיכום אני אספר לחם את סיפורה של ספתה רפתה שלי זיכרונה לברכה ספתה רפתה שלי הייתה טבחית מדהימה כך אמרה אימי והי בישלה לחיילים ולמשהו קטן לבסוף אני מקווה שביתי תלך אחרי וגם תהיה שפית טוב סיפור חיי ניגמר אבל לא להרבה זמן

גליה ה1

רותם

אספר לכם איך יודעים את שמי בכל העולם.

בגיל 20 הבנתי שאני צריך להיות מהנדס בתחום מכוניות ומטוסים.

נרשמתי לאוניברסיטה ללימודי הנדסה.

למדתי להיות מהנדס מכוניות ואחר כך מהנדס מטוסים ואהבתי את שניהם.

רציתי להיות מהנדס בשני התחומים,

עברתי מבחנים רבים …

והצלחתי בגיל 28 להיות המהנדס הראשון בשתי התחומים.

החלטתי לתכנן מטוס שהוא חצי מכונית, שבפנים יש מושבים מוגנים, טלוויזיות מובנות

וכפתורים לניווט המטוס ולעצירתו.

המטוס הפך למכונית בנחיתה- היו לו 50 גלגלים ושכשהמטוס נחת הוא לא התפרק לשניים

אלא הפך למכונית.

המטוס- מכונית היה הצלחה מסחררת.

הופעתי בגינס וקיבלתי תשלום עבור עיצוב מטוסי- מכוניות לאנשים.

התעשרתי וטסתי בכל העולם, נסעתי וגם חילקתי חתימות להרבה אנשים.

יש לי וילה, אני נשוי בעושר ויש לי 3 ילדים ששמם: אלון, ירון ונורית.

ותמיד היה לי מאוד חשוב, לתרום מהוני לעניים.

מדענים על טבעיים
ניקיטה ווזניוק
שלום לכל חברנו המדענים אנחנו כאן כדי לספר לכם איך הפכנו להיות מדענים כה גדולים. אנחנו חלמנו  לטוס לחלל ולמצוא דברים על טבעיים מגיל אפס.  היה לנו חבר בשם דניאל שנתן לנו את הפוש קדימה הוא דירבן אותנו, תמך בנו ועודד אותנו.  הפכנו להיות שלושתנו המדענים המצטיינים בקורס שלחו אותנו מנאס”א לחלל. נחתנו על אחד הכוכבים ונתקלנו במשהו מוזר במיוחד זה היה יצור גדול מפחיד. הוא קפץ על אחד מאיתנו אנחנו לא רוצים להזכיר שמות אבל הוא קפץ עלינו. אחד מהשלישיה קרא לקשר, ושני ניסה לעזור לזה שקפצו עליו . הצלחנו להשתחרר מהמפלצת ורצנו מיד לחללית. אחד שמר על הדלת שהמפלצת לא תיכנס. שני ניסה לקרוא לעזרה בקשר. והשלישי הטיס את החללית זה שקרא לעזרה בקשר לא הצליח לדבר בקשר. המנועים היו מוכנים לטיסה ועמדנו לטוס, אבל פתאום המפלצת פרצה פנימה היא עוד פעם רצה לאותו איש לפני שהספיקה לפגוע בו לכדנו  אותה הגענו לסוכנת.  סיפרנו את סיפורנו וכך הפכנו  לגיבורים על. התגברנו על המפלצת האיומה והתחלנו לחקור אודותיה.

שלום לכולם!

•לסיכום: היו לי הרבה עליות וירידות בעבר, אני שמח שהשגתי את מטרתי בתור רופא שיניים ועוזר להרבה אנשים להתפטר מכאבים.

שלום, שלום לכולם, קוראים לי בטי ציטרין ואני כעת בת 21.
אני, וחברי הקבוצה שלי, עבדנו שנים על הפרויקט הזה, וסוף סוף עבודת הפרך שלנו התחילה להצדיק את עצמה. מעכשיו, הכול ישתנה. כול האנושות תושפע לטובה מההמצאה הזאת. אני רוצה להציג בפניכם את ההמצאה “גוד לייף”. ההמצאה גוד לייף היא אולי הדבר היחיד שמסוגל להציל אותנו, היא הדבר היחיד שיכול להפסיק את המלחמה הנצחית העולמית הזאת. המצאה זאת מבוססת על חומרים פסיכואקטיבים.
חלקכם בטח לא מכירים את המושג אז הינה הסבר קצר:
במובן הכי רחב והפופולרי של המילה, חומר פסיכואקטיבי הוא חומר שנועד להשפיע לצורך לא רפואי או רפואי על מערכת העצבים המרכזית על מנת לגרום לשינוי בתפקוד המוח על מרכיביו, וכתוצאה מכך לגרום שינויים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות.
עוד בשנות האלפיים, היה לחומרים הפסיכואקטיבים מקום בעולמנו הקטן, אך היום כעבור 11 שנה הטכנולוגיה התקדמה הרבה, הרבה יותר. אסביר לכם במה מדובר. כמוזכר לפני כן החומרים הפסיכואקטיבים נועדו להשפיע על תת-הכרה ובתפיסת המצב. אם לחשוב באובייקטיביות להרוג כביכול את היריבים הווירטואליים העומדים בדרכנו זה אחד האינסטינקטים הבסיסיים של האדם, והדבר היחיד שאוצר אותנו מלעשות זאת היא היא אינטליגנציה בסיסית ותובנה שב סוציום המקודם שלנו המעשה לא נחשב לנכון. אך למעשה, ישנם בינינו האנשים שהורגים בני מינם וחיים לפי התבנית הפרימיטיבית של החיות, ואם רק נצליח להכניס את הלקח הזה מתחת לקרקפת של כול אדם ואדם האנושות כולה  תוכל לחיות בשלום נצחי. החומר ישפיע על תובנת האדם והמושג “להרוג” כבר לא ישמע הגיוני לאנשים. החומר ירוסס על ידי מטוסיי ריסוס עמידים במיוחד ובנוסף החומר הזה יחליף את כול הנשק צבאי שקיים עד עכשיו. לבסוף, תודה רבה לכול מי שתרם עבור הפרויקט הזה, בילעדיכם יכול להיות שלא היינו עומדים כאן היום.

שלום לכולם                                                          19 בינואר 2038

שמי בצלאל , בן 30, בעל תואר שני בהנדסת מכונות.

ממרום גילי אני רואה כי עברתי כברת דרך בעיקר בהתקדמות להגשת רעיון וחלום.

מאז שאני זוכר את עצמי , כבן 5, אהבתי להתעסק בהרכבת צורות שונות כגון משחקי לגו ובניית מכוניות מחלקי מתכת שונים ועם הזמן התעניינתי בעבודות שאבי עסק בבית כגון פירוק והרכבה ותיקוני מכשירים אלקטרוניים, טיפול בחשמל ותחזוקת הבית.

וכך אבי סיפח אותי אליו לכל העבודות והעיסוקים שלו בבית ואני מאוד שמחתי להיות בחברתו וגם ללמוד תמיד דברים חדשים ומעניינים שאהבתי.

ובנוסף להנאתי זו, בזמני הפנוי, היה לי ארגז עם הרבה חלקי אלקטרוניקה וכלי עבודה כגון: מקדחה, מברגים ועוד והייתי מרכיב ועושה המון ניסיונות לבניית מוצרים שונים ועם הזמן התענינתי יותר ויותר איך פועלות המכונות.

בכיתה ג’ הוריי רשמו אותי לחוג אלקטרוניקה ורובוטיקה ושם גיליתי עולם ומלואו . למדו אותי בסיס חשוב : איך פועלים המנגנונים במכונות ומה גורם להן לנוע ומהיכן מגיע מקור האנרגיה וכך בניתי מוצרים שונים.

בחוגי אלקטרוניקה ורובוטיקה גיליתי והבנתי שזה התחום והמקצוע שארצה לעסוק כשאגדל, להיות מהנדס מכונות. וכיום אני בשאיפה להמציא ולשדרג מכונות שונות שיתרמו בתחום הטכנולוגיה.

שלום לכולם ותודה רבה שבאתם שמי ליאם

את ההשראה קיבלתי מאייל גולן

הכל התחיל כשהייתי בן 6 ראיתי את אמי שומעת שירים של אייל גולן השירים שלו היו יפים בעניי חלמתי שאני אהייה בדיוק כמוהו והחלום התגשם וכעת כשאני עומד על הבמה בקיסריה וכשקיבלתי 10 פרסים

של תואר זמר השנה ועם 16 אלבומים זה פשוט שמחה גדולה.

אני רוצה להגיד תודה לאמי ולאבי שרצו ותמכו בי שאני אהייה זמר ותודה ל- פיתוח קול שעזרו ותמכו ולא ויתרו לי ובעיקר תודה לכם .

ולבסוף חלמתי להגיד

.ערב טוב קיסריה

• שלום העוקבים שלי שמי לוקה אני רוצה להגיד לכולכם תודה על זה שכולכם עכשיו מקשיבים לי תודה על התעודה הזאתי במדעים תודה לכול מי שפה וגם תודה להורים שלי והמורים שלי עכשיו אני רוצה לספר לכם איך הגעתי לפה ‏בהתחלה לא כל כך התעניינתי במדעים אבל אחר כך קיבלתי תעודת הצטיינות במדעים בבית ספר שלי והתחלתי להתעניין. ובגיל 11 באתי לחטיבת מדעית והגעתי לפה . בהתחלה הייתי עוזר אחר כך החלפתי את מקומו של פרופסור מקסימילייה ולאחר כמה שנים קיבלתי את התעודה וכולנו נמצאים כאן ועוד פעם תודה לכולכם.

• שלום לכם אני גילי ואני עובדת סוציאלית. אני עובדת בישראל . עשתי שלושה תארים בתחום .אני עובדת אם ילדים שמפחדים מדברים אז יש לי שיטות שאוזרות לילדים לפתור להם את הבעיה .כדי להיות עובדת סוציאלית צריך הקשבה רבה והבנה . לפעמים אנחנו מדברים על דברים לא כשורים כמו מה שלומך מה חדש ועוד …. מדברים על דברים לא קשורים שהילדה יפתחו וירגישו בנוח. המפגש מתקיים בחדר שבו יש צעצועים , משחקים, דפים וטושים וקופסא ובא הילד שם שם את העבודות והיצירות שאנו עושים ובובות וכל מני אבזרים .

ברוכים הבאים חוקרי חלל. שמי יונתן רזניק רציתי לספר איך קיבלתי פרס נובל.

ברצוני לספר לכם במה אני  עוסק ולמה הנושא הזה חשוב לחיים של כולנו.

אני חוקר חלל והשבוע קרתה לי תגלית מדהימה.

בזמן שחיפשתי בטלסקופ של המעבדה שבה אני עובד כוכבים חדשים במערכת השמש שלנו, גיליתי 4 חייזרים על הירח ועוד 2 חייזרים על מאדים.

בהתחלה לא האמנתי למראה עיני. בגלל שזה היה כל ך מפתיע

אפילו שפשפתי את הטלסקופ כדי להיות בטוח במה שאני רואה.

הבאתי את כל מי שעובד איתי כדי להראות להם.

כולם הסתכלו על המסך של המחשב וגם בדקו את ענייהם.

לאחר מכן שלחנו מיד רובוט כדי שיעקוב אחרי התנהגותם של החייזרים.

אבל במקום לעקוב אחרי החייזרים הוא גילה כוכב חדש.

מיד בדקנו נתונים מכוכב זה וגילנו שזה כוכב עם תנאי חיים מאוד דומים לכדור הארץ. זה כוכב שאנשים יכולים לחיות בו ואפילו בלי חליפות אוויר.

זוהי תגלית מדהימה ואני בטוח שהיא הכי חשובה בעולם שלנו היום.

ולכן אני בטוח שאקבל עוד פרסים חשובים ופרסומים בכל מיני עיתונים וטלוויזיה.

התגלית שלי חשובה במיוחד בגלל שהאנושות מזהמת את כדור הארץ ועוד מעט לא נוכל לחיות פה.

אז התחלנו בתוכנית להעביר חלק מתושבי כדור הארץ לכוכב החדש.

אני רוצה להודות לכל מי שנתן לי מהידע שלו להכין אותי ליום המיוחד הזה- למדריכים שלי בחוגי המדעים ולמורים שלי.

במיוחד אני רוצה להודות להורים שלי שעודדו אותי ללמוד ולהתעסק בתחום החלל.

בנוסף לכך, אני קורא לכולכם לפעול להצלת כדור הארץ מזיהום ולכלוך כדי שנוכל לקיים חיים גם בכוכב שלנו

• שלום לכם מדענים אני דניאל קרסיוב ואני רוצה לספר לכם את הנאום על מדען על

• דברים על טבעיים, כשאני הייתי ילד אני הייתי בבית הספר אני רציתי

• להיות מדען על דברים על טבעיים. כשאני הייתי בחטיבה אני הצגתי

• את הנאום שלי איך שאני חלמתי להיות מדען על דברים על טבעיים

• כודם הילדים אמרו שזה לא רעיון מגניב אבל הכר כך אני הבנתי שאני

• עם חברים טובים. וכשאני הייתי בתיכון אני גם הראתי את הנאום,

• כולם אמרו לי מה צריך לתקן אבל אני לא ויתרתי על הנאום שליוכשאני התבגרתי אני רציתי להיות מדען ואני הייתי מדען. אני הראתיאת הנאום שלי ואני הסברתי להם למה אני רציתי להיות מדען על

  דברים על טבעיים.

  אני רוצה להודות להורים ולמורים ולחברים, ותודה על ההקשבה.