by dina
Artwork: נייה יצחק כתה ג2
Copyright © 2018
לְיַד כְּפַר קָטָן, בֵּין הָרֵי קָוְקַז הַגְבוֹהִים, הִסְתּוֹבֵב זְאֵב רָעֵב. הָלַך הַזְּאֵב מִצַּד לְצַד, הִסְתַּכֵּל סָבִיב סָבִיב וחִפֵּשֹ אוֹכֵל.
פִּתְאוֹם ראָה כִּבְשָׂה לְבָנָה מִתְקָרֶבֶת. קָפַץ הַזְּאֵב מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַס אֶת הַכִּבְשָׂה וְאָמַר לָהּ: “כַּמָּה טוֹב שֶהֵגָעְת, אֲנִי כָּל כָּך רָעֵב וְאַת נִרְאֵית לִי אֲרוּחָה טוֹבָה, מִיַּד אוּכַל אוֹתָךְ!” אָמְרָה הַכִּבְשָׂה: “לִפְנֵי שֶתֹאכַל אוֹתִי, כְּדַאי לְךָ לִשְׁמוֹעַ מַה שֶשָמַעְתִי מְאָחֵרִים”.
“מַה שָׁמַעְתָּ מאחרים?” שָׁאַל הַזְּאֵב.
“שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם אוֹכְלִים כִּבְשָׂה בְּלִי מֶלַח, אֵין לָהּ טַעַם!” אָמְרָה הַכִּבְשָׂה, “חָכֵּה כָּאן, אֲנִי אָבִיא לֵךָ מֶלַח וְאָז תִּהְיֶה לֵךָ סְעוּדַת מַלְכִים”.
שִׁחֲרֵר הַזְּאֵב אֶת הַכִּבְשָׂה, כְּדֵי שֶתֵלֶךְ לְהָבִיא מֶלַח. הֹלְכָה הַכִּבְשָׂה וְלֹא שָׁבָה.
הִתְרַגֵּז הַזְּאֵב וְשׁוּב יָצָא לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַכְּפָר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אוֹכֵל.
לְפֶתַע רַאָה הַזְּאֵב תָרְנֵגוֹלֶת אָדוּמָה מְנּקֵרֶת בֵּין הַשִּׂיחִים. זִינֵק מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַס אֶת התרנֵגוֹלֶת וְאָמַר לָהּ : “אֲנִי כָּל כָּךְ רָעֵב וְאַת נִרְאֵית לִי אֲרוּחָה כָּל כָּךְ טוֹבָה, מִיַּד אוֹכַל אוֹתָךְ!”.
אָמְרָה התרנֵגוֹלֶת: “לֹא כֵּדַאי לְךָ לֶאֱכוֹל אוֹתִי, תִּרְאֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי רָזָה. אִם תְשָחְרֵר אוֹתִי, אֵלֵךְ וָאֶקְרָא לְכָל חַבְרוֹתִי התרְנְגוֹלוֹת, אַתָּה תֹּאכַל אֶת כּוּלנוּ וְזוֹ תִּהְיֶה אֲרוּחָה אָמִיתִית!”
שִׁחֲרֵר הַזְּאֵב אֶת התרנגוֹלֶת, כְּדֵי שֶתלךְ לְהָבִיא אֶת חַבְרוֹתֶיהָ. הלְכָה וְלֹא שָׁבָה.
כַּעַס הַזְּאֵב וְשׁוּב יָצָא לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַכְּפַר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אוֹכֵל.
וְהִנֵּה, שָׁמַע הַזְּאֵב צְלִילֵי חָלִיל וְרָאה רוֹעֶה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב יוֹרֵד מִן הָהָר.
אָרב הַזְּאֵב לרוֹעֶה וּכְּשֶהוּא הִתְקָרֵב תָּפַס אוֹתוֹ וְאָמַר : “מִיַּד אוּכַל אוֹתָךָ וָאֶהְיֶה סוֹף סוֹף שָֹבֶע”.
אָמַר הָרוֹעֶה : “תפסתָ אוֹתִי בְּקַלּוּת רַבָּה ולָכֵן ההנאָה שֶׁלְּךָ מהאוֹכֵל לֹא תִּהְיֶה שְׁלֵמָה. בּוֹא נתְחִיל מהתחלה: אֲנִי אָרוּץ, אַתָּה תִרְדוֹף אַחֲרֵי וְאָז כשתתפוֹס אוֹתִי וַתֹּאכַל אוֹתִי תִּהְיֶה לְךָ הֲנָאָה הַרְבֵּה יוֹתֶר גְדוֹלָה…”
שִׁחֲרַר הַזְּאֵב אֶת הָרוֹעֶה וְאמַר : “בְּסֵדֶר, בּוֹא נתחיל “.
רָץ הָרוֹעֶה בְמַעֲלֵה הָהָר וְהַזְּאֵב אַחֲרָיו. דִּלֵּג הָרוֹעֶה קָל הָרַגְלַיִם בֵּין הַסְּלָעִים וּבֵּין הַשִּׂיחִים וְהַזְּאֵב רָץ בְּעִקְּבוֹתָיו מֵזִיע וּמִתְנָשֵף.
כשהֶגִיע הָרוֹעֶה לצוּק שֶבְּרֹאש הָהָר, עָצַר בְּבַת אַחַת. וְהַזְּאֵב, שֶהֶגִיע מִיַּד אַחֲרָיו, לֹא הִצְלִיחַ לעצור וְנָפַל מֶהצוּק אֶל הַתְּהוֹם.
יָרַד הָרוֹעֶה מֵרֹאשׁ הָהָר, אָסָף אֶת הַכְּבָשִׂים והתרְנֵגוֹלוֹת וְחָזַר אִיתָם בְּשָׁלוֹם אֶל הַכְּפַר.
תודה רבה על ההקשבה
Published: Jan 13, 2018
Latest Revision: Jan 13, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-407867
Copyright © 2018