מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדר מדבר צל גשם. האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח. מקור שמו של המדבר הוא בתנ”ך

נַחַל אַבּוּב הוא נחל אכזב מיובליו של נחל חמר ושמה של שמורת טבע ברכס זוהר שבדרום מדבר יהודה, כ-5 ק”מ מזרחית לערד. בתחום השמורה נובע נחל אבוב שזכה לשמו בשל כך שמימיו נובעים מתוך צינור (אבוב) הנמצא בנקרה קארסטית (תופעה גאולוגית המאופיינת על ידי מערכת ניקוז תת-קרקעית) יש שיגידו כי שמו של “נחל אבוב”, ניתן לו ביום של חורף תוך האזנה ליבבת הרוח בנקיק כדי לדמותו לקולו של האבוב; אלא ששמו הקודם של הנחל היה “וואדי אלאונבוביה” ופירושו בלשון בני דודנו צמח “האבובית הקטן”, שזה צמח שפתני צנוע ומפיץ ריח נעים. בינו לבין אבוב אין דבר וחצי דבר, לבד מהחלטתה המוזרה של ועדת השמות

נחַל זוֹהַר (בערבית: ואדי א-זוּוֶירָה) הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לים המלח מדרום ליישוב נווה זוהר. כביש ערד – ים המלח נסלל במקביל לנחל. כביש 90 עובר מעליו בגשר זוהר-  גֶּשֶׁר זוֹהַר הוא הגשר הנמוך בעולם ביחס לגובה פני הים. הגשר נמצא בכביש 90 מעל נחל זוהר, סמוך לים המלח. אורכו 120 מטר, גובהו 40 מטר מעל לנחל, והמפתח המקסימלי שלו 50 מטר. הגשר נבנה באזור בו עובר השבר הסורי אפריקני. אזור זה מועד לרעידות אדמה מה שחייב את בניית הגשר לפי תקנים. רוב הנוף באזורים אלו בנוי מגלי אבנים על ראשי הגבעות, סדורים במפולת של דורות, והן עדות למגדלי צופים ולמוצבי חיילים אשר שמרו על הדרכים ובעיקר נהנו מנופיהם המשכרים של מדבר יהודה וים המלח. רוב גלי האבן האלה, מדרום וממזרח לערד, נושאים שמות חדשים ונאים שבהם משורבבת התיבה “זוהר”. כך “ראש זוהר”, “מצד זוהר”, “רוגם זוהר”, “שפך זוהר” וכיו”ב “זוהרים” בשמי הנגב, אלא שכל אלה נגזרו מן השם הבדווי של החבל – א-זווירה

נְוֵה זוֹהַר הוא יישוב קהילתי חילוני לחופי ים המלח, השייך למועצה אזורית תמר, אשר מהווה את היישוב הנמוך בעולם. שמו של היישוב ניתן לו על שם נחל זוהר שנשפך אל ים המלח בקרבתו ועל שם מצד זוהר הסמוך אליו ממערב. מהיישוב נוף מזרחה אל עבר דרום מזרח ים המלח ואזור העיר המקראית צוער. הענף העיקרי של היישוב הינו השכרת צימרים, כאשר מגוון התעסוקה רחב של תעשייה ומלונאות באזור. הישוב הוקם בשנת 1964 ותפקידו היה לשמש ישוב לעובדי מפעלי ים המלח. כיום מונה הישוב כשמונים תושבים וצביון הקהילה חילונית.

הר סדום ממוקם בדרום-מערב ים המלח ופסגתו אשר היום בגובה 165 מ’ מתחת לפני הים (כ240 מ’ מעל ים המלח) משקיפה על נופי ים המלח, מדבר יהודה והרי מואב. אורכו של הר סדום הוא כעשרה ק”מ, רוחבו כשני ק”מ, ההר הינו תופעה גיאולוגית יוצאת דופן שכן הוא עשוי ברובו מלח, ומאופיין בנוף ייחודי הכולל תופעות קרסטיות כגון: מערות, מחילות וארובות ותופעות המסה וסחיפה בפני השטח כגון ביתרונות. כיום סגורות למטיילים רוב מערותיו של ההר בשל חשש ממפולות והתמוטטויות

נַחַל פְּרָצִים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו 5.5 ק”מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך לים המלח מצפון להר סדום. נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי חוואר הלשון. המים שהתחתרו בסלע הרך חשפו קירות “מצוירים” פסים דקים ישרים ומסולסלים של סלעי משקע מעונות השנה המחזוריות שחלקן עברו קימוט גאולוגי. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו מטרים אחדים. בערוצו של הנחל נמצאת מערת הקמח, הקרויה על שם האבקה הלבנה הנוצרת משחיקת החוואר והדומה לקמח. למערה שני פתחים, האחד בערוץ הנחל והשני, מעין ארובה היוצאת למישור עמיעז. עקב התמוטטות שאירעה ביציאה מן המערה, המערה נסגרה למטיילים, ויש שלט בכניסה המזהיר את המבקשים שלא להיכנס מפני סיכון חיים. ואכן, היציאה מן המערה לעבר מישור עמיעז קשה ביותר, שכן הוא דורש טיפוס על דופן צרה, ולכן, מתאים למטיבי לכת בלבד.

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק”מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי. בערבית יש לנחל ערוגות שמות אחדים לפי הקיטועים הבאים: חלקו העילי היורד מהר חברון אל רמת המדבר נקרא ואדי ג’חר (وادي جحر) שפירושו- “הנחל הנחבא בחורו”- זהו קטע קניוני עמוק ויפה ובו מערות שבהן שרידי פעילות של האדם הקדמון. חלקו התיכון, החוצה את רמת מדבר יהודה, נקרא ואדי אלע’ר (وادي الغر)-שפירושו “נחל מוליך השולל” או “הנחל התמים”. חלקו האחרון, העמוק והיפה ביותר בנחל נקרא ואדי אלעריג’ה (وادي العريجة) שפירושו “הנחל שסטה מדרכו”. שם זה הוא ‘שימור שם’ ונקבע על ידי ועדת השמות הממשלתית כנחל ערוגות. הקטע האחרון והיפה בנחל מתחיל בנקיק צר ועמוק הנקטע במפל ענק (מפל ערוגות). בהמשך, לרגלי מפל ערוגות, נובע עין ערוגות ומשם ואילך הנחל הוא נחל איתן שלאורכו צומחת צמחיית מים עשירה- הכוללת עצי ערבה, צפצפת הפרת, קנה מצוי, עבקנה, סלוודורה פרסית, עצי שיזף מצוי ועוד. בחלקו האיתן של הנחל חיים עדרי יעלים, להקות גדולות של שפני סלע.

נַחַל דָּוִד הוא נחל הזורם בשמורת עין גדי שבמדבר יהודה. שמו של נחל דוד על שם דוד המלך אשר ברח מפני שאול בין היתר גם לאזור עין גדי בו זורם הנחל: “וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי” (שמואל א כ”ג, 29), “וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּגִּדוּ לוֹ, לֵאמֹר, הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי” (שמואל א כ”ד, 1). חלקו העליון והמזרחי של הנחל, סמוך לרוג’ום א-נקה, אכזב ורדוד. כמו כל נחלי מדבר יהודה, כשהוא נכנס לבמת השוליים המזרחיים, מתקרב למצוק ההעתקים ונכנס לשמורת עין גדי, הוא נשבר במפל ענק שגבהו 184 מטרים. בחלקו התחתון של הנחל זורמים מימיו כל השנה והוא פתוח לקהל הרחב בתשלום. “עין דוד” הוא המעיין העיקרי אשר מזין את הנחל במימיו. מקור המעיין הוא במי גשמים היורדים בהרי יהודה, מחלחלים למי התהום, זורמים מזרחה מתחת לפני הקרקע ובוקעים בראש מפל שולמית, המפל הראשון והגבוה ביותר (כ-22 מטרים) מתוך סדרה של ארבעה מפלים הזורמים כל ימות השנה בנחל. “מפל דוד” שבנחל סגור למטיילים בשל סכנת אבנים מידרדרות. בשנת 2005 פגעה בצמחייתו הטרופית הייחודית של הנחל שריפה שנגרמה ככל הנראה על ידי מטיילים לא זהירים והביאה להשמדתו של כ-80% מהצומח בנחל

אכסניית מצוקי דרגות הוקמה כהיאחזות נח”ל מצפה שלם בשנות ה-70, ולאחר אזרוחו של הקיבוץ, נשארה מצוקי דרגות כמרכז לסיורי מדבר. בשנים האחרונות הפכה מצוקי דרגות לאכסניית מטיילים ומהווה מרכז ליציאת סיורים וטיולים באזור. האכסניה ממוקמת על מצוק העתקים בגובה של 20 מ’ מעל פני הים, צופה על הנופים המרהיבים של ים המלח והרי מואב. הנוף הייחודי, השקט המדברי ואופי המקום, מקנים לשוהים בו אוירה רגועה ונעימה. במהלך השנים עברה האכסניה שינויים והתאמות לקהל הקבוצות והתיירים המגיע להתארח ולטייל באזור.

במקום ניתן להתארח במספר אפשרויות כגון לינה בחדרים צנועים, לינת קמפינג, לינה בחושות וכן הקמת אוהלים פרטיים. כמו כן מתקיימים באכסניה אירועים שונים כגון חתונות, ערבי חברות, פסטיבלים והפקות שונות
המקום מציע לינת חדרים בשילוב עם לינת שטח

במקרים רבים מקום או אזור המוזכר במקרא מרמז על מצב נפשי או רוחני של היושבים עליו . כך, לא לחינם סדום ממוקמת במקום הנמוך בעולם – פיזית ומוסרית. ובהקבלה אליה, ירושלים – “נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות” (מיכה ד, א). במזמורנו, האזור הגאוגראפי בו נלחמים דוד וגיבוריו (גיא מלח= בקע ים המלח) מחוברים יחדיו אל המצוקה וחוסר האונים שדווקא מתוכם עולה תפילת בקשה עם ציפייה לישועה. כבר בראשית המזמור דוד מעיד כי מטרת המזמור היא “ללמד” – יש כאן מסר משמעותי. ומיד באה הזעקה: “אלוהים זנחתנו, פרצתנו, אנפת, תשובב לנו!” קריאה שכזו באה ממעמקי הנפש! ובעקבותיה באה ההקבלה הגיאולוגית: “הרעשתה ארץ, פצמתה, רפה שבריה כי מטה!” דוד נמצא בעמק ים המלח, מולו נופי מצוק ההעתקים מלאי הוד קדומים, עוצמה וגם שבירה גדולה של המקום הנמוך בעולם עם מים לא ראויים לחיים כלל (בהקבלה רוחנית: “השקיתנו יין תרעלה”), אך דוד יודע כי מכל משבר צומחת ישועה, הוא מבין שמטרת המשברים הם ניסיונות המובילים לתקווה ולא לשבירה – “נתת ליראיך נס להתנוסס”! חתימת המזמור: “באלוהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו” – יודע דוד כי על פי החזון ים המלח עתיד להירפא (יחזקאל מז, ח) וגם למקום הנמוך בעולם (שעד היום לא נח מבחינה גיאולוגית) יש תקווה להצמיח חיים!  למבקר כיום בעיינות צוקים קשה שלא לחוש בחיים השוקקים, שפע מים מתוקים ובעלי חיים, ממש במקום בו היה עד לפני מעט שנים ים המוות! נצא לסיור בין פלגי המים בשמורה החבויה, נלמד על נסיגת המעיינות והצמחת חיים במקום הנמוך בעולם

ולסיום

במקום הכי נמוך בעולם נמצא המקום עם האנרגיות הכי גבוהות. טאג’ מאהל מציע אירוח ייחודי המשלב בין מזרח ומערב. תוכלו ליהנות מהנוף המדהים של ים המלח וההרים העצומים ומאווירה אוריינטלית קסומה. במקום אוהל בדואי מצונן (ע”י מצנני מים המקלים על החום) המעוצב בעיטורים מרוקאיים ופינות ישיבה נוחות על מזרונים גבוהים. בטאג’ מאהל תוכלו ליהנות ממיטב המטבח המזרחי. בין המנות המומלצות: מיקס גריל על האש משובח, פיתות על סאג’ עם שמן זית ולבנה, מבחר סלטים מזרחים ועוד.

מקווים שנהניתם 

…נתראה בשנה הבאה