נחל דרג’ה

נַחַל דַּרְגָּה או דָרַגֵ’ה (בערבית: وادي الدرجة)

שם הנחל המקובל מתורגם מהשם הערבי ‘ואדי דרג’ה’, שפירושו ‘נחל המדרגה’. שם זה מתייחס למפלים הרבים, המעניקים לנחל מבנה מדורג.

גאוגרפיה וטופוגרפיה

נחל דרגה נחשב לארוך בנחלי מדבר יהודה. אורכו מגיע לכ-43 קילומטרים, ושטח אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח של למעלה מ-230 קמ”ר.

יובליו הרחוקים ביותר מתחילים בהרי חברון ובאזור הכפר זעתרה, שבפרברי בית לחם. יובלו העיקרי של הנחל הוא נחל תקוע, היורד מאזור היישוב תקוע, סמוך להרודיון, ומתחבר לקטע התיכון של נחל דרגה, סמוך למערות המפלט.

נחל דרגה נשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, בין נחל קדרון מצפון לנחל חצצון מדרום.

חלוקת נחל דרגה לשלושה קטעים שונים מתבססת על הבדלים טופוגרפיים ביניהם:

1. הקטע העליון כולל יובלים רבים, המשתלבים במסלע הרך של רום מדבר יהודה.
* שני הקטעים הנמוכים יותר מאופיינים כקניונים בעלי אופי שונה:

2. הקניון העליון, המכונה ‘משאש-מורבעת’ חוצה את קמר תקוע במסלע קשה. אורכו כקילומטר וחצי, והוא מאופיין במדרגות נמוכות ובגבים גדולים, המתמלאים ממי השיטפונות.
3. הקניון התחתון, המכונה ‘ואדי דרג’ה’ חוצה את במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, ויורד במצוק ההעתקים. קניון עמוק זה מתחיל שפך נחל תקוע לנחל דרגה, כארבעה קילומטרים בקו אווירי מחוף ים המלח. עקב הפיתולים הרבים המאפיינים קטע זה של הנחל, אורכו בפועל עולה על 12 קילומטרים. קטע קניון זה הוא העמוק ביותר בקניוני מדבר יהודה, והפרש הגובה בין תחילתו לסופו עולה על 500 מטרים. קניון זה הוא גם היחיד בקניוני מצוק ההעתקים, שאינו מאופיין במפלים גבוהים, אלא במדרגות יחסית נמוכות, עד כעשרה מטרים כל אחת. התחתרות נחל דרגה בקניון הצר של מצוק ההעתקים מאופיינת בשיטפונות עזים, עד כי לעתים מגיעים המים לגובה של 20 מטרים ויותר. מי השיטפונות יצרו בנחל נקיקים צרים ועמוקים, וצנירים גדולים.

מערות מורבעת

הממצאים הארכאולוגים החשובים ביותר שנתגלו בתוואי הנחל, נמצאו במערות מורבעת.

זהו כינויין של שלוש מערות קארסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי קניון משאש, בחלקו התיכון של נחל דרגה.

בשנת 1951 מצאו בדווים תושבי האזור חפצים וכלים עתיקים במערות. למקום הוזעק הארכאולוג הצרפתי רולאן דה וו, שחפר במערות ובסביבתן במשך כשנה. הוא חשף ממצאים שלימדו על מגורים במערות החל מהתקופה הכלכוליתית עד להתקופה הערבית. הממצאים המשמעותיים ביותר היו אגרות וכלים מימי מרד בר כוכבא, שלימדו שהמערות היו מערות מפלט מתקופת מרד בר כוכבא.

האגרות הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים, וב-1967 הועברו למוזיאון ישראל.

פארק (גן לאומי) קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ’רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

רקע האתר

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130 ל-150 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעתים “כת קומראן”. מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

שרידים ארכאולוגיים
מאז נמצאו המגילות, נערכו חפירות ארכאולוגיות משמעותיות באתר, ונחשפו ממצאים רבים, המעידים על היישוב היהודי הפורח שהיה במקום בתקופת בית שני. החפירות נערכו בשנים 1952–1956 בהנהלתו של האב הדומיניקני רולאן דה-וו ובמהלכן נחשף מכלול מבנים גדול, ששימש את העדה שגרה במקום במסגרת ארגון דמוי-נזירי: חבורת גברים[1] שחייתה חיים שיתופיים. בני העדה גרו מסביב למכלול זה, בכ-30 מערות וכנראה גם באוהלים ובסוכות. מבני המכלול נשמרו במצב טוב גם בזכות האקלים הצחיח בבקעת ים המלח ושימשו לפעילויות הקהילתיות של העדה – לתפילה, ללימוד, לסעודות משותפות ולמלאכה. במערה מס’ 4 נמצא קטע תפילה בארמית המיוחס למלך הבבלי נבונאיד.[2]
בין היתר נמצאו גם בית קברות המכיל על פי הערכות מסוימות כ-1,200 קברים, מספר רב, יחסית לאתרים אחרים, של מקוואות מים, אולמות שונים וחדר ששימש כסקריפטוריום.

הארכאולוג חנן אשל ניהל מספר עונות חפירה נוספות בקומראן. אתר קומראן הוא כיום גן לאומי מוכרז, שאותו פוקדים עשרות אלפי תיירים בכל שנה.

באתר נמצאו 561 שקלי כסף וכן כלים רבים המעידים על עושרם של בני המקום.

יש המזהים את קומראן עם סככה המוזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של שבט יהודה.