זרעי התשוקה

• קח אותי אליך כמו גל נמלל בתוך גופך
  קח אותי אליך לעוד חיבוק נשיקה וזיווג
  קח אותי אליך, הצת את הנוגה מקליפותיי…
  קלף את מרבציי בזרם שוטף ועונג
  סנוור את גבעוליי
  באדרת התכולה של כחול עיניך
  תציף אותי כמו ימה טובה
  שלא ניוודע חוצה לה
  חדור בין ניצניי
  זרום בי בדופק חם של בשרי
  שתי ידיי פשוטות אליך
  בחלקת היער שלך
  זכור כי היינו מסתם אהבה אחרת
  ושנינו יחד כארץ נושקת לגשם ויין חמד.

1. עכשיו זאת אני שנכבשתי
   מקסם דבריך
   כל מה שקשור לאהבה…
   הוא אותו הצבע שמבעיר את התשוקה
   אותו דם שנשפך
   בעת אהבה ובעת מלחמה
   עכשיו איתך הלהבות עצומות גובה
   מותירות בין נחיריי ניחוח עמוק של מיץ רימונים
   כי האדום שעטף אותי
   היה מתכון לפיתוי וחיזור
   זה היה ריקוד מיוחד
   בו השתמשת בדרכי מאהב לטיני אגדי
   מחול שכולו שפת גוף ונפש
   שפת סתרים קסומה
   בה גילית לי את סודו :
   את אישה נפלאה שלי
   אם תבקשי אהיה לך
   שורשי הרקיע לינוק סודות פרחייך .

1. אני סערה ובועות רסיסים הבאה מחופי הים הסוער
   אני אחרת המרקדת סנוורים ולוחשת גלי-ים
   אני לך נוף טרופי לח שאין בו איסור ואין בו מחסום…
   אהיה אביב ריחני אסיר תנועה המתנפץ בקילוחי זהב
   נחש לי חלום רטוב כמו גלגל הממונע בין ירכיי
   אשכב כמו כוהנת אשר צלליה יפים כשפתי-פיה
   אהיה לך קלה ומולכת,זכוכית רותחת בין טבעות עיניך
   בוא להפשיל שרווליי ולהדביק כוכבים בגופי המלבלב
   רקוד בתוכי את כל מחולות המשגלים הנשגבים
   תהיה לי סוכך כבית לזרועותיי,חיים ונהרות בין איבריי
   בוא כעין צקלון ורסס הרימון לכתת זיוך בין רגליי
   רצפי-ים ביניהם אשוט איתך בחלל של הרוך.

כמו פנינה של זהב ידעתי לשכון בתוכך
בין עיניך אני נושמת את תכלת מימיך
אתה אי אדיר אוקיינוס וסופה רוחשת…
כספינת אהבה עליה החלקנו
איתך אני קמורה וקעורה מרוב נועם ועונג
זוהרת מזוקקת על רקע הים הנסוג וגואה
טהורה מכל רוח לכודה כמגנט בזרועותיך
מתאדה ודולפת כים של שרף
בנהרת ברכיך .

לילה אדמדם ריחף מעלינו
התחלף מסגול כחלחל לירוק טורקיז
והירח המשיך לזרוח גדול ויפה…
תלוי לו זקוף וקורן
כמה טוב היה להתהלך סביבך באורו
כשהגעת מהר לחדור להווית בראשית
זאת הייתה תשוקה מגוללת
וסגידה מרוממת
גוררת את שנינו לעונג עמוק ביותר
ידעתי כי לך אתן את כל און גופי
קראתי לך בקול אתה אהובי
ואני נותרתי תפוסת קסם נשיקותיך
ידעתי כי אני האישה שלך.

באותו לילה השאת אותי דרך קרני הכוכבים
הסרת כסיות גופי ונשמטת עליי באבק זהב רך
זה היה גן בו האהבה שכנה אי-עד…
זה היה הגוף המהדהד של אהבתנו
מעין מקצב רם כמקצב המים בנהרות.
חדרת לתוך עצמותיי,פרשת את זרועותיך
ואהבת אותי
הפרית את עלוות גופי במדרונות
המעורטלים של נשיותי.
שמעתי את שאון האושר
ראיתי אותך זקור אך רך כמו הרוח
מתוח וחזק כמו מתכת יצוקה
נראה כי נוצקת מתוך זהב מומס,רך ומבהיק
חשתי את פיך הדוק בין מסתורי גופי
נע בתוכי כמו ביקש להשתלט עלי
באמצעות שפתיך
וכל גופי הפך להלם יחיד של עונג
כה קרובים היינו כגוף אחד
תחושה ללא קץ החותרת לעולם ומלואו.

רק מיין אהבה הסמיקו לחיי
רק גמול גופך ידע לפשוט לתוך גופי
כמה אני אוהבת להילכד ברשת כוכביך…
לנהור אליך מכל מרחק וזמן
לראות כיצד האור הזה שלך
המחייך אינו כבה אף פעם.
מקשיבה לזרם גופך
סהרורית אני עוצמת את עיניי
כשאתה יורד אלי לרוות מנחל כישופיי
והלילה הופך לעמוד ענן
שפורץ לו בתוכי בתקווה מפתיעה.
בוא אהובי,הושט לי יד משתי ידיך
אהיה לך שיר אהבה פראי
אהיה לך בת-קול ועיניך תשבענה
משדות שעשועיי
בוא אלי מחוץ התודעה
בוא אלי מחוץ לכל חלום.

אני אלת אהבה ענוגה,אלה ימית זורמת
אתה מלך עירום,מושל בי על חורש ורוד
אל הים והשמש שקוע בטקס הייחום והמשגל…
יחד אנו דואים זקופים כשני מלאכים בחלל.
כעת אתה צועד על טבורי מעל כל המפלים
ערוכה אני למגע וליטוף,סובבת מול סנוורך
ונוס עלמה תועה איתך בין נביעות הפריון
נפערת כמו אישון בוקר בערגה מלבלבלת