זיכרונותיה של אחות
Copyright © 2015
תוכן
סיפורים אמיתים על אנשים
שחלקם חיים בינינו עד היום:
“מרבה נכסים , מרבה דאגה”
“משמרת לילה”
ויקטוריה שרה דזין בעבודה
מרבה נכסים ,מרבה דאגה
חדר מיון
בית חולים במרכז הארץ
פברואר 1984
בבוקר סגרירי של אמצע החורף,התחלתי התנסות קלינית
בחדר מיון של בית חולים במרכז הארץ.
מסירת משמרת מסורתית, צוות אחיות לילה מוסרות דווח
לצוות הבוקר.
פתאום הדלתות נפתחות ואנשי מד”א מכניסים במהירות אלונקה
ואליה גבר כבן 60 ללא ניעה.” התקף לב” !!… הם צועקים והמטופל
הועבר למיטת מיון.
ארבעה אחיות מתפנות לטפל בו לפי ” הפרוטוקולים” ששננו במשך
שנים: פעולות מיידיות להצלת חיים.
מדידת סימנים חיוניים , מציאת ופיתוח וריד, עירוי נוזלים , לקיחת
ושליחת דגימות דם למעבדה דחופה, חיבור למוניטור, הזמנת רופא
פנימאי.
אולם,התברר שהגבר היה לבוש בשכבות בגדים אשר מנעו מאיתנו לטפל בו.
חליפה מחויטת מכופתרת עד הצבר , מכנס ארוך ונעלי ערב עם שרוכים.לא
היה ניתן לגזור במספריים את החליפה ואז התחלנו להוריד את החליפה
מעליו.
כאשר משתי הכיסים שבצדדים ומהכיס הפנימי של החליפה התחילו להתפזר
לכל הכיוונים שתרות של מאה שקל.
לפי הנוהל ,מציאת דברי ערך או כספים אצל מטופלים מחייב
דיווח מידי כולל ספירת הכסף על ידי שתי אחיות ,חתימה כפולה,
הזמנת קצין ביטחון והכנסת הכסף בכספת של בית החולים.
פעולה זאת גזלה ממני כל אפשרות לטפל באופן ישיר ובמקום זה
מצאתי את עצמי מתפקדת כפקידת עו”ש בבנק בשעות עומס.
סוף,סוף הוריד פתוח , המטופל מקבל עירוי נוזלים, נלקחו ונשלחו
דגימות דם למעבדה דחופה.
לאחר שגזרנו אחד משרוולי חולצתו , גילינו בכיס החולצה ,חבילה עבה
מאוד של מאה דולר.שוב רשמתי דוח נוסף,ספרנו דולרים,קראנו לקצין
ביטחון והפקדנו את הכסף בכספת.
טכנאית התקרבה והתחילה להניח אלקטרודות של אלקטרוקרדיוגראמה,
עזרתי לה וכאשר השלתי את גרבי המטופל , מצאתי בכל גרב חבילה
של שטרות של מאה שקל.
שוב כתבנו דוח ,חתימה של שתי אחיות ,הפקדת כסף בכספת.
לשמחתי סיימתי את תפקידי כפקידת בנק ” מנוסה” ופניתי סוף
,סוף לטפל בו. בינתיים מצבו התייצב , חזר להכרה ואושפז
במחלקת טיפול נמרץ לב.
וכך התחלתי את משמרת הבוקר הראשונה שלי בחדר מיון
של בית חולים במרכז הארץ.
חוויה מוזרה שאין כמותה!!!!
משמרת לילה
יולי 1983
בזמן הוא כל דבר נירא לי כמשימה בלתי אפשרית.
לאחר שבמשך חודש עבדתי במשמרות בוקר בלבד, התחלתי
לעבוד גם משמרת לילה.
במשך שנים המשכתי לעבוד באופן קבוע בוקר-לילה אחד לשבוע.
זה דרש ממני תמרון מיוחד, כאשר נסעתי באותם הימים עם 12
אוטובוסים לעבודה וחזרה הביתה, אז גרתי במרכז קליטה באשדוד.
היה לי מאוד ברור ,מלאת ניסיון כבר, איך להגיע לעבודה במשמרת בוקר,
אולם זה לא היה לגמרה אותו דבר לעשות את זה בשעות המאוחרות של הלילה.
בשעה 22:30 הגעתי לתחנה מרכזית בתל –אביב והכיתי לאוטובוס שיסיעה אותי
לעבודה .
אבל זה לא קרה, הוא לא הגיע ובמקום זה קבוצת שיכורים עברה לידי והם התחילו
להגיד לי משהו ,שבטח לא הבנתי,אבל הרגשתי שמשהוא לא בסדר.
הרגשתי שאני צריכה לברוח משם וכמה שיותר מהר…..
אבל לאן ??????
התחלתי ללכת והגברתי את הצעדים,כאשר מולי אני רואה
שלט מואר ” POLICE”.
רצתי , בכוחות האחרונים שנשארו לי , מרוב פחד שלא אגיע בזמן לעבודה.
אני אינני יודעת מה אמרתי לשוטר התורן, אבל התברר שהוא הבין אותי
ואז עליתי לניידת המשטרה.
השוטרים ליוו אותי עד המחלקה שעבדתי בה.
עד היום אני לא יודעת מי הם השוטרים שעזרו לי , אבל אני עשירת תודה להם!!!
(c) כל הזכויות שמורות לויקטוריה שרה דזין
Published: Mar 17, 2015
Latest Revision: Mar 9, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-37589
Copyright © 2015
Skip to content