אושפיזין

כנרת גמרא:

דפנה מאיר

את דפנה לא הכרתי ולא שמעתי עליה עד שנרצחה בעותניאל.

אבל קראתי עליה. על הדרך שעשתה ועל דעותיה בתחומים שונים. ואותה הייתי רוצה להזמין לסוכתי כי אני בטוחה שהיה לנו הרבה על מה לשוחח. יהיה זכרה ברוך.

 

רוני אלמליח:

בחרתי ביאנוש קורצ’אק.

יצא לי קצת לפגוש השנה כמה מכתביו של יאנוש קורצ’אק ולהתרשם מדמותו החינוכית. קורצ’אק היה מחנך דגול עם רעיונות עמוקים וייחודיים של גישתו החינוכית. הייתי שמחה לפגוש אותו ולקבל כמה ‘שיעורים וטיפים’ בתור מחנכת בבית ובאולפנה.

שהיה לכולנו חג שמח!

מוריה טויטו -מורה למחשבים:

 

מארק צוקרברג-מייסד פייסבוק.

הייתי שמחה לשבת ולשוחח איתו על הרעיון שהגה על איך היה בתור תלמיד והאם הוא באמת חכם כל כך?

רונית הכסטר:

הייתי רוצה להזמין לסוכתי את הרב יצחק יעקב ריינס (1839–1915) מגדולי רבני ליטא ומראשי הציונות הדתית. הרב ייסד את תנועת המזרחי, בשנת 1902, כתנועה דתית בתוך התנועה הציונית במטרה להבטיח שבתנועה הציונית יהיה שמירה על הדת היהודית וחינוך דתי.

הרב ריינס החל  את הדגם של הישיבה התיכונית שבה שולבו לימודי קודש ולימודים כלליים.

מיכל הרשקופ:

 

נחמה ליבוביץ’,

מורה וחוקרת (פרופסר) תנ”ך, כל תלמידיה של נחמה ליבוביץ’ מספרים על דמותה המיוחדת ושיטת ההוראה החדשנית שאיתה היא לימדה, והיום כולנו צועדים בדרכה…

הייתי רוצה ללמוד ממנה תורה ולהכיר אותה בצורה יותר עמוקה, נחמה לא זכתה לילדים משלה אך זכתה דרך התורה לעצב ולגעת בלבבות של ילדים רבים עד היום…

רותי ברזילי:

 

אני בוחרת במשוררת נעמי שמר, שכתבה שירים רבים שתרמו להווי הישראלי במשך עשרות שנים. בשיריה אפשר להרגיש תפילה, הודיה, וחיבור עמוק לעם ישראל ולארץ ישראל.

הייתי שמחה מאד לארח אותה בסוכתי, בבחינת “יבואו השכנים, כולם בהמונים, ולכולם יהיה מקום”.

אורן רון:

ה”אושפיז ” שהייתי רוצה לארח – הוא 

 האלוף במילואים גרשון הכהן

 יליד הארץ  ,שירת בצה”ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. בין שלל תפקידיו כמפקד ולוחם , עסק גם בחינוך והדרכה -ראש מחלקת “שיטות הלחימה”  ומפקד המכללות הצה”ליות

בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות , ונחשב לאיש צבא  שהולך בדרך ה”ספרא וסיפא ” – הלחימה ההכרחית (“סיפא”)  אך עם ספר,עיון וחשיבה רבה בצידה

לאחרונה משמש כחוקר בכיר במרכז “בגין -סאדאת ”

הנה קטע ממאמר אחרון שכתב לפני מספר ימים בנושא זהות יהודית :
ברוח ימי ראש השנה ו”בין כסה לעשור ” :

מומלץ להתבונן בתפילת ליל שבת בבתי הכנסת בבתי המלון בארץ.

הם תמיד מלאים בהמוני עם ישראל המתכנסים לתפילה בהתלהבות אותנטית. רובם ילכו אחרי ארוחת הערב – ללא התייסרות ובאותה ההתלהבות – לבילוי “חילוני” בדיסקוטק.

האדם הדתי ההלכתי ישאל אותם: “אם באתם לתפילה, למה הלכתם אחר כך לרקוד בדיסקוטק?! ” ואילו ה”חילוני-ההלכתי” ישאל: “אם באתם לדיסקוטק- אתם הרי כמוני, מה חיפשתם בבית הכנסת?! “

זו גישה דיכוטומית להבחנה בין דתיים לחילונים, בעלת כללי הבחנה ברורים בין דתי לחילוני

אבל, את המתח בין השאיפה שלנו לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב-תרבותיים, מומלץ לתפוס כיתרון מבורך. במתח מתמיד זה, המתקיים בעם ישראל מאז היווצרו, מצוי גם ייחודו..

מיכל הייזלר:

בחג האסיף – אזמין לסעודתי- את חקלאי גוש קטיף.

בחרנו לפתוח את השנה בעבודת חקר במדעים בכיתה ט’ לרגל שבעים שנה למדינה, בנושא גוש קטיף- מנקודת המבט של ענף החקלאות המצליח ופורץ הדרך שהצליחו אנשי גוש קטיף להוביל תוך התגברות על קשיי אקלים וקרקע (יחד עם קשיים בטחוניים). ההבנה כי חבל ארץ זה פרח למימדים עצומים ונקטף מאיתנו בצורה כה אכזרית מכה בנו ככל שאנו מעמיקות את ההיכרות עם החקלאות במקום. אנו נעמיק את החקר ובסוכה -נצדיע לפורצי הדרך שם, אשר מהווים השראה לפתרונות מדעיים-יצירתיים וחיים המובלים ע”י חזון ארץ ישראל השלמה -לתפארת מדינת ישראל.

נחמה מינץ:

בכל מקרה, אשמח להזמין לסוכתי את רחל מורפורגו, המשוררת העבריה הראשונה שנולדה ופעלה באיטליה בסוף המאה ה-19

והיתה האשה הראשונה שכתבה שירה בעברית.

שבי שטרייכר:

הייתי שמחה לארח בסוכתי את הרבנית ימימה מזרחי 

היא בעיני סמל להתגלמות נשיות ורוחניות עם הארת פנים, קבלת האחר ואכפתיות לכל אחת!

ולוואי ואקח ממנה השראה… 

רותי ברקלי:

אני הייתי רוצה להזמין את מרים פרץ כאושפיזית לסוכה שלי.

מרים הינה דמות מדהימה ומיוחדת שהפכה את השכול הכפול הפרטי שלה למקור השראה וחיזוק לכלל ישראל.

אני מאוד מעריכה את היכולת שלה לראות את הצד החיובי בכל מצב ולעודד אנשים להמשיך בחיים ולתרום בחזרה לחברה ולמדינה.

שרי שפריר:

האושפיזין אותו אשמח להזמין לסוכה הוא סבי מורי הרב עמיטל ז”ל,

מייסדה של ישיבת הר-עציון שהלך לעולמו בתמוז תש”ע. הטביע חותם ייחודי בעולם הציונות הדתית של שילוב שכל ורגש, של כנות ואמיתיות בעבודת ה’ ושל ציונות לכתחילה. (מתוך אתר vbm)

זיכרון ילדות משמעותי המלווה אותי- סבא יושב בסוכתו ומלבד לתפילות בבית הכנסת אינו מש מהסוכה, זרם של תלמידים ידידים ובני משפחה מגיעים לבקר. תחושת שמחת המצווה הכנה והאור שקרן ממנו לאורך ימי החג חקוקים בליבי עד היום. “וטהר ליבנו לעבדך באמת”.

מרים קורן:

שרה שנירר

בחרתי בה כי היא אישה שחיה במאה ה19, בתקופה שבה נשים לא יכלו ללמוד, ובגלל הרצון שלה ללמוד וללמד בנות תורה, הקימה בית יעקב, ובכל היוותה חלוצה בלימוד תורה לנשים.

מרים רייסלר:

מלכה פיוטרקובסקי:

מלכה היא האשה הראשונה למיטב ידיעתי לחבר ספר שו”תים בעניינים הלכתיים (הספר – “מהלכת בדרכה”). היא משלבת עין בוחנת ואכפתית כלפי בני אדם עם ידע הלכתי נרחב ומשמעותי, והשפעתה על עולם לימוד התורה היום ולהבא היא רבה וגדלה. זאת זכות גדולה עבורי שאנחנו מכירות, והייתי שמחה שאהבת התורה ורוח הנתינה שבה יהיו נוכחות מאד בסוכתי.

אפרת בלאו-ברק:

הדמות: ישעיה ליבוביץ’

וואו, ההוגה שהשאיר אותי בצד הדתי :)…

נעמי רוזנפלד:

הייתי מזמינה את הרבנית בת שבע קנייבסקי בערב הראשון כי מכל המידות שלה אני לוקחת כדוגמה את מידת החסד. הבית שלה הייתה תמיד פתוחה לכל מי שצריך עזרה כמו האהל של אברהם אבינו.

מעין מיסק:

הרבנית עידית איצקוביץ’: למדתי אצלה גם במדרשת הרובע וגם במכון אורה.. אני זוכרת שבכל מפגש שלי איתה הייתי נפעמת מכך שהיא תלמידת חכמים עצומה (זה היה מבהיל לראות את כל הידע הזה , במיוחדת בתור חוזרת בתשובה) ובהתאמה הצניעות והענווה שלה.. בחוויה שלי היא פשוט אשה קדושה, וראויה להערצה, והוכחה לכך שיש מציאות שאשה יודעת המון תורה ובד בבד להיות תורנית ואדוקה ..

שרית ביטון:

הרב ישראל מאיר לאו

הייתי שמחה מאוד לארח את כבוד הרב בסוכתנו כיוון שהרב הינו אישיות מדהימה בעיניי..הוא חווה את השואה כילד,הגיע ארצה וגדל אצל דודו ולמרות עברו הקשה הגיע לגדולות ובייחודיותו מצליח להתחבר לזרמים שונים בחברה הישראלית.

Gilly Solomon:

Zeev Jabotinsky 1880-1940

I would like to invite him because he was a passionate advocate for Zionism and the State of Israel before it was founded.

He begged the European Jews to move to Palestine before the war.

עטרה גרסטמן:

ד”ר אפרים בן אליהו,

דוד רבה שלי. בן 98 ועדיין פעיל ונמרץ ברוך ה’. לחם במחתרת האצ”ל, והיה כלוא באריתראה לתקופה מסויימת בזמן השילטון הבריטי. הייתי שמחה שיתארח בסוכתי ואוכל לדבר איתו על תחנות שונות בחייו.