דבר המורים המובילים מחוז חיפה תשע”ז

בסיום שלוש שנים

למהלך “ההשקפה” במחוז חיפה

מסכמים המורים המובילים במחוז

את תוצאות למידתם והתפתחות המקצועית

משרד החינוך מוביל מהלך ארצי לטיפוח “מורים מובילים”, מהלך שנועד לפתח את שדרת מנהיגות הביניים בבית הספר ולחזק את יכולת ההובלה של תהליכי למידה והתפתחות צוותיים ובית-ספריים, בידי מורים ולטובת מורים.

עיקרו של המהלך – חיזוק ופיתוח מנהיגות מורים בבתי ספר ובמערכת; הובלת למידת עמיתים לחקר הפרקטיקה; ושינוי בתרבות הלמידה הבית-ספרית בישראל.

הובלת תהליך השינוי תיעשה בידי המורים עצמם, הפועלים בתוך שדה העשייה וקרוב לפרקטיקת ההוראה, וזאת לטובת שיפור איכות הלמידה וההוראה בבית הספר, בד בבד עם פתיחת אופקי התפתחות חדשים למורים מובילים.

תעודת זהות מחוזית – מחוז חיפה

תפיסת המהלך 

.תכנית ” מורים מובילים” היא מהפכה בתפיסת הפיתוח המקצועי של מורים

מורים צוברים במהלך שנות עבודתם ניסיון רב ותובנות מרתקות על הוראה ולמידה, לכן יש לקדם מנהיגות מורים המתבססת על מומחיות הצומחת מתוך מעשה ההוראה ולחזק מורים כדמויות מפתח. אם ברצוננו לממש את היכולות הייחודיות של המורים המובילים עלינו ליצור תנאים מתאימים בהם תתפתח תרבות של למידה משותפת בתוך ביה”ס ומחוצה לו ולהרחיב את האוטונומיה של מורים. הייעוד של מורה מוביל הוא ליצור קהילת מורים לומדת שתמשיג את הידע והניסיון של מורים ותיצור ידע חדש אשר יקדם את תהליכי ההוראה בכתה.

תיאוריית השינוי היא לאפשר למגוון עובדי הוראה להיות חלק מהקבוצה של מורים מובילים. המורה מוביל רעיון הנובע מתחומי העניין ומתוך הניסיון הפדגוגי שלו. הרעיון נותן מענה לצרכים הפדגוגיים של ביה”ס ומגובש בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת ביה”ס.

הקהילות  מפתחות תוצרים פדגוגיים, המיושמים ע”י המורים ומשפיעים על מעשה ההוראה והלמידה בכיתה, ומכאן שגם התלמידים מרוויחים מהלמידה בקהילות המורים .המהלך מאפשר התפתחות מקצועית של המורים  וגם התלמידים לומדים אחרת ונהנים מהפרות.

מטרות  פעילותם של המורים המובילים הן :

1. קידום מסגרות של מורים, שעיקרן למידה מפרקטיקות השדה ויצירת ידע חדש והפצתו

2.הובלת  שינויים פדגוגיים בבית הספר ובשגרות הפיתוח המקצועי של עו”ה.

3 .יצירת מרחבים גמישים בית ספריים לפיתוח מקצועי ומסלולי קריירה של מורים.

ייחודו של המהלך:

המודל המחוזי צמח מתוך אמונה כי המורים הם המשאב המרכזי העומד לרשות מערכת החינוך. מורים מובילים הם מורים בעלי יכולות גבוהות, המובילים תהליכי למידה מקצועיים בקרב עמיתיהם. המודל שואף לכך שהמורים המובילים יהוו גורם משפיע ומוערך בביה”ס, בקהילה ובקהילה המקצועית. לכן האוטונומיה של המורים המובילים מהווה את ליבו של המודל.

הקהילות הבית ספריות נמצאות במרכז המהלך.

הלמידה בקהילה מתבססת על המאפיינים הבאים :

א. המורים משתתפים מתוך בחירה.

ב. המורה המובילה אינה בהכרח מומחית בתחום הידע בו עוסקת הקהילה, אלא מומחית בהנחיה

ג. הקהילה מכוונת לחולל שינוי בתרבות הלמידה וההוראה הבית ספרית, מעבר לגבולות הקהילה.

ד. הלמידה בקהילה הינה תהליך דינמי  דיאלוגי ומתמשך.

ה. הקהילה חוקרת ומפתחת רעיון פדגוגי שנותן מענה לצרכי בית הספר

ו. הקהילה מהווה חלק מהפיתוח המקצועי הבית ספרי , ומתקיימת בסדירות קבועה לאורך השנה.

מהלך ההשקפה במחוז חיפה החל לפני כשלוש שנים. המורים שנבחרו להוביל ולבנות את התרבות של “מורה מוביל” במחוז, עברו מסע מרתק של למידה והתנסות, תוך ליווי מתמיד של קהילת למידה משל עצמם והנחיות אישיות על ידי המנחות המחוזיות: דר’ הדס ברודי וחגית חלפון.

כמצופה מכל קהילה מקצועית לומדת, גם קהילת המורים המובילים , מחזורים א’-ב’ במחוז חיפה, בוחנת בעין רפלקטיבית את המסע וכותבת את “תורתה” שלה לדורות ההמשך.

הפרקים הבאים בספר, הנם לקט התובנות האישיות של משתתפי הקהילה בהקשר לתפיסות המורים המובילים את עצמם ככאלה, את מסגרות הלמידה בהן התפתחו,את הגורמים המשפיעים על העצמתם והתפתחותם המקצועית.

גיבוש תפיסה חינוכית של מורה מוביל

 “אני משמשת כרזת מקצוע מדעים מזה שנים רבות. הובלתי את הצוות ע”פ רצונותיי ורעיונותיי שיזמתי במהלך השנים, כמו כרטיסי ניווט לפיצוח שאלה, שילוב טכנולוגיה בהוראה, חיזוק הקשר האישי עם התלמיד ועוד. במהלך השנתיים הללו הבנתי שהתפיסה של הובלת קהילת מורים לומדת שונה מהתפיסה שלי של צוות מורי המדעים כרכזת. לקח לי זמן להבין את ההבדלים בין שתי תפיסות התפקיד. יש לזהות יחד את הצורך ולבנות מערך פעולות להשגת היעד בשיתוף וחלקות תפקידים”.

 “הראייה המקצועית השתנתה. כבר לא מספיק  רק להיות שותף ומשתתף בקהילה, אלא לקבל יוזמה, החלטה כלשהי, וליישם אותה. הראייה המחודשת החדשה שהייתה לי , שליוותה אותי במהלך השנה הנוכחית, נתנה לי ותרמה לי לקבל החלטות ולבצע מהלכים שבעבר התקשיתי לעשות”.

“אני מרגישה שזהו צוות מיוחד( הקהילה אותה אני מובילה), צמא לידע עם כוחות רבים בתוכו המוכן ללמוד ולהשקיע, ולכן הרגשתי שאני חייבת לייצר משהו משמעותי עבורם, אשר נותן מענה אמתי לצורך, לא חוזר על דברים שהיו ידועים עוד קודם לכן ולא נשאר ברמת “מאמר” אלא משלב ידע תיאורטי לצד כלים שניתן ליישם הלכה למעשה.”

“השינוי היה כרוך בלמידה של מושגים חדשים שבמרוצת הזמן הפכו לרשת מושגים בהקשר לקהילה לומדת דוגמה לכמה מהם: ניהול למידה שיתופית, עקרונות ההנחיה, משוב מקדם למידה, מרווח זמן לתגובה, פתיחה וסיכום חווייתיים למפגש, שאלת שאלות מכוונות, הכללה והמשגת רעיונות ועקרונות פדגוגיים ועוד…. הוטמעה בי ההבחנה הייחודית של הובלת צוות הוראה ממוקד מטרה, כמושא התייחסות עיקרי על כל היבטיו. עברתי תהליך של גיבוש זהות מקצועית של מורה מובילה.”

“יכולתי לבנות את תכנית הפיתוח המקצועי מתוך צורך של בית הספר ושל המורים עצמם. לדוגמה: הידיעה כי לא כל  המורים בצוות מצויים באותו מקום מבחינת פרקטיקה ויישום של למידה שיתופית בכיתות, אפשרה לי “ליישר קו” ולתכנן פיתוח מקצועי שייתן מענה לצורכי המורים.”

“המורים בדיוק כמו התלמידים בכל פעם מחדש מחפשים דרכי הוראה מגוונות ורענון בלמידה על ידי למידה פעילה. הבנתי שקהילה מקצועית לומדת היא למעשה הופכת את בית הספר לארגון לומד והלמידה אינה נחלתם של התלמידים בלבד.”

• תפיסות המורים את מסגרות הלמידה בהן השתתפו

 מפגשי ההכשרה והליווי האישי השלימו אחד את השני ונתנו לי כלים מעשיים לפעול כמורה מובילה. ויחד עם זאת אפשרו את חופש הבחירה והכיוון” 

לאורך כל הדרך המפגשים נתנו כלים אך הבחירה הייתה  שלי – תהליך שהוביל להעצמה אישית.”

“הייתה רשת ביטחון מסוימת שלא הצריכה אותי לבקש עזרה ממחוזות זרים או להרגיש לא בנוח שאינני יודע לאן להמשיך מהמקום בו אני נמצא כמנחה של קבוצה. האזור הבטוח הזה שנמצא מחוץ לכותלי בית הספר אפשר לטעות ולתהות על התהליך כולו ולדעת שזה בסדר.“

“כי הרי כולם מבררים לעצמם מה ואיך לעשות. אני יכול ברר זאת “לייב””

“באופן המקצועי – ההכשרה והלמידה תרמה לי לסדר, לתכנן את המפגשים ולדאוג לפרטי פרטים, לבדוק אותם כמה פעמים לפני כל מפגש. ואפילו בהיותי גם מורה בכתה תרם לי לעוד זווית ראייה ומבט בתכנון”

“הלווי האישי הורגש במהלך כל שנות ההכשרה. אופי ההנחיה התבסס על הקשבה, רצינות ומתן פתרונות פדגוגיים יצירתיים וחדשניים. מתן מענה לכל סוגיה שעלתה במהלך הלמידה, ועד להטמעה והיישום בזמן אמת במפגשי הקהילה בביה”ס. דרכן למדתי ל”חבק” את הכישלון והסיק מסקנות ובנחישות לסמן שוב את היעדים להשגה”

“מבחינתי, כמורה ומחנך בשמונה עשרה שנים האחרונות, זו למעשה הפעם הראשונה שמציבים אותי כמורה במרכז ההתבוננות, מעשירים אותי, מבקרים אותי, מקדמים אותי. ההרגשה הייתה שנבחרתי להיות חלק מתכנית מצוינות של הארגון ומבחינתי זו זכות גדולה, שרציתי לנצלה עד תום

אין לי ספק שתהליך ההנחיה בו היינו שותפים הוא זה שנתן לי את הביטחון והאמונה בצדקת הדרך”

” הכנסים המושקעים של מהלך ההשקפה הרשימו אותי מאוד. זו פעם ראשונה שבה הרגשתי שאני כפרט במערכת החינוך בעל משמעות אמתית

אך הפעם  משרד החינוך שם את העשייה של המורה המוביל על המפה בצורה ברורה ונחרצת. מגדיר דילמות לגבי תפיסת התפקיד, מראה את מגוון האפשרויות של אותו תפקיד במחוזות השונים. מגדיר ציפיות מהתפקיד ומראה אופק לתפקיד במהלך השנים הבאות. כל אלה גורמים לי לחשוב שההתייחסות היא אכן רצינית ולטווח רחוק ואני מקווה שזו לא תהיה עוד תכנית שתגמר כשיגמר התקציב. אלא אג’נדה אמתית שיש להשתמש עם כוחות פנימיים שנמצאים בבית הספר כדי לקדם את העשייה החינוכית , כל מורה מוביל לפי צרכי בית הספר שלו.”

 “עבורי אישית היו המפגשים הזדמנות לשמוע ולהשמיע את חוויות הקהילה, וללמוד מספר לא מבוטל של מתודות הנחיה ומשוב, קבלת מודל של הנחייה רגישה וקשובה מחגית והדס. חשובה במיוחד הייתה ההזדמנות להתבונן על הנחייה בקו שיא אחד מעקרונות העיצוב בקהילה.”

“האירוע המשמעותי ביותר היה כאשר חגית הגיעה אל בית הספר לשם ביצוע תצפית. זו הפעם הראשונה מזה 17 שנים במערכת החינוך שמישהו נכנס וצופה בי שלא למטרות למידה של סטודנטים ומתמחים.” 

“הפחד הגדול היה במעבר ממורה למנחה. עד כמה אצליח ליישם את מה שלמדתי? איפה עובר הקו בין “מוביל קהילה” לבין “להיות חלק מהקהילה?”

תפיסת התהליך ההתפתחות המקצועית האישית

“התהליך פתח בפניי הזדמנויות חדשות, יכולת ההנחיה שלי השתפרה ממפגש למפגש ומשנה לשנה, כמות הכנסים והמפגשים העצימו והביאו אותי בכל פעם מחדש לתובנות חדשות, הכרת אנשי מקצוע, הרצאות, המאמרים שקראתי והספרים שחולקו לאורך השנים שינה לי את התפיסה כמורה, כמנחה וכמובילה. בכל פעם מחדש נחשפתי למיומנויות ואסטרטגיות שהשפיעו עליי  כמנחה וגם כמורה”

“כך שברמה האישית, התהליך הביא אותי להעז, לנסות משהו חדש, לצאת מאזור הנוחות”

“כמורה, מצאתי את עצמי יותר ויותר מודעת לתגובות שלי בשיעור, וכיצד לנווט אותן, כך שיעודדו מעורבות רבה יותר של תלמידים וייצרו סביבה לימודית תומכת עבור מרב התלמידים”.

 “כמורה מובילה אני עוברת תהליך התפתחות בשני כיוונים בו זמנית האחד בהובלת קהילה (ויש לאן להתפתח)  והשני בלמידה מהשטח מחבריי הקולגות: פיתוח רעיונות וחשיבה מתקדמת של תכנון הוראה שהוא פועל יוצא של מורים שונים, כל אחד עם ניסיונו ויכולותיו האישיות. התפתחותי האישית מרתקת ומשלבת בתוכה – למידה, עניין, סקרנות, יוזמה, קשרים עם קהילת המורים המקצועית, פיתוח חשיבה פדגוגית משותפת לי ולקולגות – דבר שלא היה מתאפשר ללא המהלך של מורים מובילים – חשיבה המביאה לתוצאות מקצועיות יותר בהשוואה לתהליך שכל מורה עובר עם עצמו בזמן בו הוא מתכנן את תהליך ההוראה הפרטי שלו.”

“אני חושבת שהידע המשמעותי ביותר שרכשתי במהלך השקפה הוא היכולת להעריך גיוון. היה מרתק בעיני להיפגש עם מורים וגננת, מהיסודי, חטיבת ביניים, חינוך מיוחד המגזר הערבי. החוויה הזו של מפגש אמתי, שיתופי, מעמיק הייתה מעצימה ומלמדת מאד. אני חושבת שזה אחד ההישגים של קהילה לומדת החשיפה לדעות שונות, לתפיסות עולם, לאופי אחר של מורים, לחוזקות.”

 “בשלוש השנים האחרונות הייתי שותפה בקהילות רבות – קהילת המורים המובילים בה אני שותפה, הקהילה הבית ספרית, קהילת המורים המובילים שאני מנחה השנה ומפגשי הצוות המוביל. כל אחת מהקהילות האלו עיצבה אותי והיוותה חלק משמעותי בפיתוח המקצועי שלי כמורה וכמנחה. בלעדיהם לא הייתי מי שאני היום מבחינה מקצועית.”

“ולסיום, הידע הכי משמעותי שרכשתי בתהליך הלמידה וההכשרה, הוא שתהליך הלמידה וההכשרה לא מפסיק! מכל מפגש, מכל פעילות, מכל התנסות יצאתי עם למידות חדשות ועם תובנות ומחשבות. כל דבר קידם ומקדם אותי כמורה, כמובילה, כאשת חינוך וכאדם.”

העצמה אישית ומקצועית

“להוביל קהילה , להיות אחראי למהלכים שאתה מבצע, תחושת הסיפוק שהייתה לי אם במפגשי המליאה ועם הקהילה סיפקו את תחושת הביטחון ,הסיפוק והעידוד להמשך עשייה באותה דרך”.

 “ברגע שאת מבחינה בשותפות ובעשייה בין המורות, למידת העמיתים, התייעצויות, אין אף גורם חיצוני היכול לספק זאת. כשמדברים בגובה עיניים, כולנו יחד עובדים ומקדמים, הרגשת השוויוניות שהייתה- שכל אחת בקהילה משפיעה על האחרות, מקבלת רעיונות, ואף שמנהל בית הספר רואה את מה שנעשה, מרגיש את תחושת הנוחות אצל המשתתפות נותן לו להתעקש ולהשתכנע שזה אחד הצעדים הנכונים , אחת ההחלטות הנכונות שהוא עשה. עם הזמן יהפוך לתרבות בית ספרית שתועיל לכולנו.”

“כמורה שמוביל קהילה, זכיתי ועודי זוכה להמון פרגון, ותחושת שותפות לרעיון ולדרך, סוף סוף ניתן לצעוד בדרך שאני מזהה כחשובה והרי זוהי זכות גדולה השיח המשותף סביב הקשיים והאתגרים, הפתרונות שהוצעו על ידי חברי השקפה, נטעו בי מוטיבציה להקים קהילה פדגוגית בבית הספר. כך הייתי מוכנה יותר לאתגרים העומדים בפניי, אך גם היו בידי פתרונות שונים ותמיכה של חברי הקבוצה ושל צוות המנחות.”

“תחושת המסוגלות, היכולת לדייק את מטרותיי, האמונה שאיש חינוך אחד יכול לחולל שינוי אמתי הם חלק מאבני החן שאותם קיבלתי במתנה מהמהלך.”

עקרון השיתופיות ומידת השפעתו על חברי הקהילה

“כיוון שבקהילה זו ישבתי יחד עם צוות מורים מובילים ממקצועות לימוד שונים ושלבי חינוך שונים חשפו בפני מציאות שלא הכרתי. לכאורה, יכולתי להתנתק כאילו זה לא קשור אלי, מהסיבה  שזה לא אותו תחום דעת, שאני עוסקת בו או קובצת גיל של לומדים או אוכלוסיית המורים, אבל נהפוך הוא. הרב גוניות של המורים חשפה בפני קשיים שלא עלו אצלי בקהילה אבל דווקא חשיפת האתגרים שהתמודדו איתם המורים האחרים, גרמה לי לחשוב מה ניתן לעשות? איך ניתן לטפל בבעיה? מהם גבולות הגזרה שלי כמורה מובילה? מהם מקורות התמיכה? מתוך תפיסה שעכשיו זה לא אולי לא ממש היה רלוונטי עבורי אבל, אולי בהמשך זה כן יהיה בצורה כזו או אחרת”.

 “הלמידה המשותפת אפשרה לי ללמוד על עצמי כמורה ולהכיר בחוזקות וגם בחולשות שלי. למדתי כלי הנחיה, צפייה, משוב . אבל יותר מכך למדתי לשתף, להקשיב, להכיל, לשקף לאחרים ולא פחות חשוב, לעצמי,  לגבי תהליכי הוראה ולמידה. למדתי להיות חלק.”

“במפגשים עברתי תהליך של שיתוף בהצלחות וקשיים וגיליתי שכולנו מתמודדים עם מצבים שונים אך  דומים, הדינמיקה בקבוצה חיזקה ועודדה ונתנה כלים להתמודדות בשטח. השיתוף חיזק את תחושת ההצלחה והשייכות למהלך ומצד שני הביא להכרה שהקשיים משותפים והקושי אינו מוביל לכישלון הקשיים הם חלק מהתהליך.”

טיפים המלצות

“לדאוג לשמוע ולא רק להשמיע. להיות בהקשבה פעילה ולהבין מסרים בין השורות”.

“שיתוף כלל המורים בדיון ולא להסתפק בתשובה של מורה אחת. מספר חברי הקהילה היא מצומצמת וישנה הזדמנות טובה לכל אחד לקחת חלק בדיון

 בקהילה לומדת למרות כל התכנון שאת עושה, ואת שואפת לבצע לפעמים את  נאלצת לשנות על מנת להשיג את המיטב ולהגיע לתוצאה רצויה בדרך שאחת המשתתפות מציעה, הגמישות נותנת המרווח הזה להגיע לתוצאה רצויה בדרך אחרת ותורמת לעוד גיבוש בין חברי הקהילה.”

“יכולת ההקשבה שלי והאיפוק שבי מפתיע אותי בכל פעם מחדש. למדתי שיש להקשיב, לשהות ולשאול והכי חשוב לא לשפוט, השיח הופך למשמעותי יותר בקהילה ונכון יותר.”

“תיעוד שיתופי – כל חבר בקהילה יתעד מעבר לתעודת הזהות שלו (שאותה עשינו במהלך השנתיים) מהלך שביצע כמורה מוביל. התיעוד יאפשר למידה של המורה המוביל וכן של חברי הקהילה כולה. מתוכו להוציא כליים להנחיה, ההפעלות השונות למשל בנושא הכרות, שבירת קרח.”

“הרעיון היחיד שאני מציעה הוא לתת חשיפה מתמדת וסדירה למנהלים ולמפקחים שהם יהיו תמיד הגיבוי המלא של המורים המובילים

הייתי שמחה אם במסגרת מפגשי המורים המובילים היינו מבקרים במפגשי קהילה אחד של השני.”

“קהילות השקפה עשויות להיות מקום מפגש למנחי קהילות מכל הסוגים בו יוכלו להעלות סוגיות והתלבטויות ולקבל מענה המבוסס על ניסיונם של אחרים. אישית אני אשמח אם בקהילות השקפה יאומץ מודל של מפגשים הנסובים סביב דילמה שעשויה להיות רלוונטית למרבית השותפים (אולי מודל כמו   CFG של NSRF).”

תובנות להמשך

“אני מאמינה גדולה ברעיון של הצמחת מורים ואמונה בהם ככוח מחולל שינוי בתוך בית הספר. ההזדמנות לתת למורים להוביל בתוך בית הספר ולא רק בתפקידים מחוצה לו, היא זו שתוביל לשינוי ההוראה בכיתות אך גם לשינוי בתחושת הבדידות ממנה סובלים מורים רבים”

 “אני חושבת שהפיתוח המקצועי של מורים חייב להיות מונע מהצרכים האמתיים שלהם, והלמידה  באמצעות קהילה היא זו שמעצימה את המורים יותר מכל הכשרה אחרת. מורה שמפתח יחד עם חברי הצוות שלו חומרים/ כלים הופך למחויב יותר הן לצוות והן לתלמידים. כמו כן, מורה ששייך לקהילת מורים לומד וחוקר את ההוראה שלו ורק כך ניתן להשתפר. יתרה מזאת, יש לקהילה תרומה מאד גדולה לאווירה בחדר המורים, לקרבה, לפתיחות, לשיתוף בין המורים דבר שמשפיע באופן מידי גם על האקלים הבית ספרי. אני סבורה שכאשר השפה היא של למידה משותפת בקרב המורים, כך גם בתוך הכיתה לומדים יחד אחד מהשנייה, לומדים מהצלחות אך גם מקשיים וטעויות”

“לא ניתן לחולל שינוי גדול באופן מידי ויש לחכות שתהליכים יוטמעו כהלכה. כיום, אני מבינה בדיוק למה הן התכוונו – שינוי אמתי הוא תהליך הדרגתי והמבחן האמתי הוא דפוסי פעולה בשגרה.”

“המהלך מעצים מורים – חשוב להדגיש שההעצמה היא נחלתם של המורים המובילים והן של המורים השותפים לקהילות. יש לנו יכולת לקדם תהליכים, להוביל ולהשפיע. מפתח חשיבה, מקדם תהליכים פדגוגיים, מייצר שיתופים בידע, בקשיים ובהצלחות, מזמן הזדמנויות לחשיבה יצירתית משותפת וחיפוש פתרונות לבעיות והתמודדות עם קשים בשטח. כל אלו מחלחלים לתוך שיעור ומשפיעים ישירות על התלמידים. זהו תהליך המונע שחיקה אצל המורים כולם מרוויחים: תלמידים – מורים – מנהלים –רשויות – מערכת החינוך.”

“בהנחיית הקהילה הבית ספרית למדתי על הכוח של מורים הצומחים יחד מאותו מקום ומצמיחים יחד רעיון חדש, המתאים לצורכי המקום ושכולם היו שותפים ביצירתו. למדתי על הכוח של קהילה לומדת בשיפור תהליכי הוראה ולמידה. המורים לומדים האחד מהשני, משתפים בידע ובניסיון שרכשו בעבודתם ויוצרים ידע חדש המסייע להם בתהליכי הלמידה וההוראה לקידום התלמידים.”

המורים המובילים כותבי הדברים:

יעל שטרן,  איילת שחרית, יעל ויינברג, איילת כספי, אביעד לוי, ענת לנקרי, תמר מילר,

דינה אלטמן, מיטל קבסא, סעדתי יעל, אסתר מאיר הורוביץ’, ירדנה חוצן,

מנאל פארס, אומילה נסראלדין, מיכל ולטר, טניה סלע- כהן, גלעד צפריר, הדס צימבלר רימון.

ברצוננו להביע את תודתנו  ליעל סלומון

המפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז חיפה

על התמיכה,  ההנחיה המקצועית  והדלת הפתוחה

ד”ר הדס ברודי שרוידר וחגית חלפון

אנו מודים לכם על שהקדשתם מזמנכם לקרוא ולהכיר את פועלנו.

מעוניינים להרחיב בהכרות , להתייחס לכתוב , להחמיא, להעיר/להעיר, מוזמנים להיכנס לקישור :מורים מובילים

בברכה,

חגית חלפון, דר’ הדס ברודי והמורים המובילים מחוז חיפה

אלול, תשע”ז