מלמת ששת הימים 

הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה”ל. המטרה העיקרית של צה”ל בהגנה על ירושלים הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים בידי ירדן, ומניעת מחטפים[א] ירדניים בשטחה של ישראל.

ב-5 ביוני בשעה 9:40 פתח צבא ירדן במלחמה בגזרת ירושלים בירי נשק קל ולאחר מכן בהפגזה כבדה על ירושלים המערבית שבריבונות ישראל אל מול תגובה ישראלית מדודה וניסיונות הידברות ישירים ועקיפים מצידה על מנת להימנע מהסלמה. בתיווך האו”ם הושג הסכם להפסקת אש, אך ירדן הפרה הסכם זה תוך זמן קצר, והשתלטה על ארמון הנציב. ישראל הגיבה במתקפת נגד וכבשה את ארמון הנציב.

מכאן ואילך עברה היוזמה לידי ישראל ונותרה בידה עד תום הקרבות. לאחר ההשתלטות על ארמון הנציב המשיכה מתקפת הנגד הישראלית וכוח של חטיבת ירושלים (חטיבה 16) מתוגבר בטנקים המשיך לכבוש את הרכס שמדרום לו ומוצבים נוספים עד קיבוץ רמת רחל. במקביל לכיבוש שטחים בדרום ירושלים הופעלה חטיבת הראל (חטיבה 10) ממערב בכיוון צפון ירושלים ובמהלך הלילה הראשון כבשה את מוצבי הרדאר מצפון למעלה החמישה והבקיעה עד גב ההר עד הבוקר למחרת. במקביל הבקיעה חטיבה 55 דרך גבעת התחמושת, שכונת שיח’ ג’ראח ודרך שכם, והגיעה עד מוזיאון רוקפלר.

במהלך היום השני, 6 ביוני, נעה חטיבת הראל דרומה וכבשה את גבעת המבתר. חטיבת ירושלים כבשה באותו יום אחר הצהריים את שכונת אבו טור הערבית. במהלך הלילה הפציץ חיל האוויר הישראלי תגבורות של צבא ירדן שניסו להגיע אל העיר מכיוון יריחו.

בבוקר 7 ביוני (כ”ח באייר) כבשה חטיבה 55 בסיוע חטיבת הראל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה על הר הזיתים. בסביבות השעה 11:00 באותו בוקר נכנסו כוחות של שתי חטיבות החי”ר אל העיר העתיקה: צנחני חטיבה 55 נכנסו דרך שער האריות והגיעו אל הר הבית ואל הכותל המערבי, וחיילי חטיבת ירושלים נכנסו דרךשער האשפות ושחררו את הרובע היהודי.

היה זה אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת ששת הימים, שהתנהל על תא שטח מצומצם יחסית. בקרב על ירושלים נהרגו 182 חיילי צה”ל, כרבע מהנופלים במלחמה כולה[ב]. בעקבות שחרור העיר העתיקה נקבע יום ירושלים לכ”ח באייר.