ליבה במדעי הרוח

דברי תודה

אני מבקש להכיר תודה עמוקה לשותפותיי, עירית אהרון ואורנה וולק על שיח חד, נוקב, עשיר ולומד שבמסגרתו ניסינו להבין את האפשרויות הטמונות בתפיסה של ליבה של צורת ידע. למובילות האשכול, אורנה סיני שהלכה לעולמה, שרון כהן, סוניה חיון, מירב סגל, קרן פליבה, אליאנה גורדון, נלי גאס על הנכונות להתמודד עם אתגר השיח שמציבה ליבה של צורת ידע, וכמובן לרעותיי ולרעיי, המורות והמורים על פתיחת הדלתות.

התודות – להם, האחריות – עלי.

הערת פתיחה

המסמך המוגש לך התהווה במהלך מספר שנים.

אין בהדפסתו ובכריכתו כדי למנוע את שינוייו העתידיים, ולכן אשמח לקבל כל הצעה לשיפור ולעדכון של מסמך הליבה ושל המדריך למורה.

אני שמחה לברך את מורי בית הספר על המסמך, שחיבר ד”ר גלעד שפירא בנושא “ליבה במדעי הרוח”.

לפנינו עבודה יסודית ביותר המבוססת על שפע מקורות מידע ודעות ועל לימוד מעמיק.

ארגון החומר לפרטיו בקטגוריות השונות הוא בעל ערך רב.

מסמך כזה מבטיח לימוד רציני של המורים – גירוי להתחדשות ולחיפוש דרכים גם באופן פרטני וגם בעבודת צוות שיש לה ערך בפני עצמו.

חשוב מאוד צירוף ההצעה להוראה משולבת פרויקטים בכיתות ז’-ט’. אין ספק, שהיא מעוררת שאלות ומאפשרת דיון.

אני מצפה להצעות לחטיבה העליונה למרות השוט של בחינות הבגרות, כדי לבטא את הרצף שמתחייב מהיותינו בית ספר בעל שתיים עשרה שנות לימוד (ובל נשכח את הגנים….).

ולסיום, אני גאה על כך שמסמך כזה יוצא לאור על ידי אדם מכוחותינו ומבית ספרנו!

יישר כח, גלעד!

נעמי סרוקה

אנשי מדעי הרוח היקרים,

אני גאה לברך את ד”ר גלעד שפירא, אשר יזם, הגה, חשב, למד וערך את מסמך הליבה: על העבודה המעמיקה, הרצינית והיסודית, שתוצאותיה באים לידי ביטוי במסמך מקצועי זה, את צוות המכלול הפדגוגי ומובילי אשכול מדעי הרוח בסניפים על עזרתם המשמעותית.

מסמך הליבה שלפניכם מאפשר ליצור שפת חשיבה בית ספרית במדעי הרוח לכל שכבות הגיל. ככלל, מרוכזים מדעי הרוח סביב שלושה מושגים: זהות, פרשנות ומבע. כל תחום דעת אמור לתת את התרומה שלו, כשעוסקים בשלושת מושגים אלו, ולמעשה מעוצבת הזהות באמצעות הפרשנות של סוגי מבע שונים. התלמידים מתוודעים למבעים השונים ולאחר מכן נדרשים לבטא עצמם במבעים אלו. יצירת המבע שלהם היא ביטוי של הפרשנות שלהם ואמצעי של הגדרת הזהות שלהם.

במסמך הליבה לא מוצגים תכנים, זו מסגרת של חשיבה, שיש בה עושר של מושגים, עקרונות ותמות, שמחולקים למושגי על, מושגי משנה, מוקדים תמטיים, מבנים וצורות לפי שכבות גיל ולפי תחומי דעת. מתוך מסגרת זו מוזמנים המורים מחד גיסא לבחור, ומאידך גיסא לדאוג למודעות של התלמידים ולהבנתם את החשיבה בתחום הדעת, שבו הם עוסקים.  לכל אלה נוספת הטקסונומיה של ההבנה. המורה מתכנן את הפרויקט שלו/של התלמידים, כך שהוא בונה תהליך של למידה, שיוביל להבנה של המהלך ובהתאם לכך הוא גם מעריך באמצעותו.

בסוף מסמך הליבה מצורף מדריך למורה אותו עיבד ד”ר גלעד שפירא לאחר עבודת חשיבה מעמיקה עם מובילי אשכול מדעי הרוח בסניפים.

אני מקווה, שאתם – אנשי מדעי הרוח – תלמדו את המסמך המקצועי שלפניכם ותהפכו למשתמשים “כבדים” שלו לטובת קידום הלמידה המיטבית.

בהערכה ובהוקרה,

שושי עידן

סמנכ”ל לפדגוגיה

הקדמה

רציונל, צירי התפתחות

צורת ידע

מבנה התוכן

1. מושגי העל
   1. עקרונות המשלבים בין מושגי-העל
   2. אפיון תמציתי של כל מושג-על
   3. מושגי משנה, עקרונות ושאלות גדולות של כל אחד ממושגי-העל
2. מוקדים תימטיים לפי שכבות הלימוד

מבנה תחבירי

1. פרשנות
2. פרשנות והבנה – כמסגרת מושגית דו-ממדית
3. פרשנות ופעולות קוגניטיביות אחרות
4. סוגי פרשנות
5. הבנה: רמות הבנה – כלים קוגניטיביים
6. גישות ותיאוריות – שאלות גדולות, מושגים ועקרונות.

מדריך למורה

ביבליוגרפיה

הקדמה

מדוע ללמד מדעי הרוח?

עיסוק בסיפורו ובמבעו של אחר בכל תחום דעת מלמד אותנו להכיל את אחרותם של סיפורים אלה על מבעיהם. בכך אנו מרחיבים את גבולות ההבנה העצמית שלנו. המאמץ הפרשני המושקע בהם,  הוא לפיכך התחנכות מוסרית.

בהתוודעות רחבה ועשירה לסיפוריהם ולמבעיהם של אחרים, הלומד מרחיב את ההבנה שלו על האדם ונותן לכך ביטוי במבעיו ובהכרעותיו. לפיכך תפיסת עולמו הופכת לעשירה יותר ומורכבת בכליה, במבעיה ובשיח שלה.

עקרונות:

• מסמך הליבה הוא מסגרת מחייבת של חשיבה לשם קבלת החלטות בעיצוב מהלכי למידה.
• תפקידו של המדריך לפיכך הוא לסייע למורה לעשות שימוש מושכל ומודע במסמך הליבה בעת תכנון, בנייה, הובלה והערכה של מהלך למידה.
• למלאכה של בניית מהלכי למידה אין נקודת התחלה קבועה. המהלך יכול לנבוע מחשיבה על תוצר, על נושא, על שאלה, על מטרות, על מבעים שונים ועל היבטים נוספים. אולם בסופו של דבר מכל אלה צריכה להתקבל תמונה קוהרנטית המשלבת את כל מרכיביה. לפיכך מומלץ לראות במסמך הליבה מרחב, ובו עוגנים לחשיבה.
• ההערכה של הידע וההבנה בכל שלבי הלמידה ובהצגת הלמידה תיערך ביחס למסמך הליבה במקביל לעוגנים נוספים שהמורה בוחר בהם כגון הערכה של התפתחות התלמיד ביחס לעצמו.
• צוות האשכול בכל חטיבת גיל – יסוד וחט”ב – יקבע את צירי ההתפתחות של הלמידה באשכול מדעי הרוח על בסיס הליבה מתוך כוונה שכל פרויקט יתרום את תרומתו להתפתחות זו במהלך תלת שנתי. צירי התפתחות אפשריים: הבנה (איגן), עושר מושגי, מיומנויות, שיח רב-קולי, פרשנות.

רציונל

כלל המבעים האנושיים בתחומי הדעת של מדעי הרוח ממוקדים בזהות האישית והקולקטיבית. זו מתעצבת לרוב, כך נדמה, על ידי מסורות כפרדיגמות ואידיאולוגיות שלכאורה הן סגורות ונטועות היטב גם בתחום התכני-רעיוני וגם בתחום הצורני-עיצובי-סוגתי. אולם לא כך הוא. הקשרי הפעולה שלהן, המוטיבציות הגלומות בהן, הנרטיבים, תמונות החזון המאפיינות אותן- כל אלה מייצרים זיכרון קולקטיבי. אימוצן האוטומטי של מסורות, מכיל בתוכו סתירה מובנית, כשאנו מדברים על מחויבותנו להתפתחות האדם. חלק מהתפתחות זו נעוץ ביכולת לקיים דיאלוג ביקורתי עם מסורות אלה כתהליך של עיצוב מתמיד של הזהות באינטראקציה מתמדת עם הסביבה. לפיכך יש לבנות את הליבה של מדעי הרוח על בסיס ההבנה, שיש להכיר את המסורות הקיימות מחד גיסא ולקיים עמן דיאלוג ביקורתי מאידך גיסא, כדי להוסיף ולעצב את הזהות האישית והקולקטיבית מתוך מודעות ומתוך אחריות.

הליבה המוצעת לפניכם מהווה מרחב שיח של מושגים, עקרונות וכלים קוגניטיביים. ככזה הוא מזמן התמצאות, מחייב אוטונומיה ומאפשר שפת חשיבה משותפת.

מטרת העל של הלמידה – טיפוח של תפיסת זהות אישית וקולקטיבית על בסיס של עיון במסורות מגוונות (בתחום הזהות ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי, בתחום המבע וצורותיו ובתחום הפרשנות) וקיום דיאלוג עשיר וערני עמן מנקודות מבט עכשוויות, ביקורתיות ושיפוטיות.

צירי ההתפתחות

ההתפתחות מתרחשת במספר צירים שבהם מתקיימים מחזורים של תהליכי חשיבה:

• ציר הפרשנות – מן הטקסט (הסבר ופירוש) אל הקורא (ניכוס ומשמעות)
• ציר ההבנה – הבנה סומאטית, מיתית, רומנטית, פילוסופית ואירונית
• ציר התמה – הזהות כמתפתחת במסע מתמיד בין ההיכרות עם המסורות המוסכמות לבין עיצוב מתמיד של מסורת אישית פרי בחירה וידע

צורת הידע

צורת הידע מציגה את תמצית תחום הדעת או את אשכול מדעי הרוח בשתי קטגוריות:

1. מבנה התוכן: מושגי-על, עקרונות ושאלות גדולות – מה לומדים, על מה חושבים
2. מבנה תחבירי: התיאוריות והגישות הנקוטות לשם יצירת טענות, ודרכי בקרת הידע על פי מידת הקוהרנטיות של הטענה ועל יסוד תרומתה להעשרת השיח ולהרחבת המבט.

בהקשרו של מודל הלמידה המיטבית, צורת הידע מבטאת אפוא את שלושת צירי המודל:

• ציר יחידת הלימוד: בציר זה עוסקים התלמידים ברכישה של מושגים ועקרונות גדולים בהקשרם של תחומי דעת ותכנים קונקרטיים – מבנה תוכן.
• ציר האתגר: בציר זה עוסקים התלמידים בשימוש בידע – מבנה התוכן, באמצעות תהליכי פרשנות – מבנה תחבירי.
• ציר קהילת הידע: בציר זה עוסקים התלמידים בהשתתפות בשיח הנהוג בקהילת הידע:
  • בהקשרו של מבנה תוכן – שימוש מושכל במושגי התוכן ובעקרונותיהם
  • בהקשרו של מבנה תחבירי – הצגה של טענות ובקרתן

מבנה התוכן – מה לומדים ועל מה חושבים?

1. מושגי-על

   • עקרונות המשלבים בין מושגי-העל
   • אפיון תמציתי של כל מושג-על
   • מושגי משנה, עקרונות ושאלות גדולות של כל אחד ממושגי-העל
2. מוקדים תמטיים לפי שכבות לימוד: ד’-ט’

מבנה תחבירי – איך לומדים וחושבים?

1. פרשנות

   • פרשנות (פול ריקר) והבנה (קירן איגן) – כמסגרת מושגית דו-ממדית
   • בין פרשנות לבין פעולות קוגניטיביות אחרות (רות לורנד)
   • סוגי פרשנות (רות לורנד)
2. הבנה: רמות הבנה – כלים קוגניטיביים (קירן איגן)
3. גישות ותיאוריות – שאלות גדולות, מושגים ועקרונות

מבנה התוכן – מה לומדים ועל מה חושבים?

1. מושגי על

1.1 עקרונות משלבים

1.2 אפיון תמציתי של כל מושג-על