האי ברחוב הציפורים

סיכום הספר “האי ברחוב הציפורים” של אורי אורלב מתאר את חוויותיו של אלכס, נער יהודי שחי בגטו. אימו של אלכס יצאה כמה חודשים לפני תחילת הסיפור המתואר בספר ולא חזרה. היא יצאה לפגישה של קבוצת הפעילים שלה בגטו א” (הסיפור מתרחש בגטו ג”). אביו של אלכס עובד במפעל החבלים בגטו. כשאביו הולך לעבודה, אלכס לרוב נשאר במחבוא בביתם. לפעמים אלכס בא עם אביו למפעל, ואז הוא יושב עם ברוך הזקן, חבר של אביו, שעובד גם הוא במפעל. לאלכס עכבר לבן ששמו שלג. כשאלכס נשאר לבד בבית, שלג נשאר איתו, אבל כשאלכס הולך למפעל, שלג נשאר בבית בקופסת נעליים. משפחתו של אלכס מתגוררת בבניין עם משפחת גרין. יחד הם בנו בונקר מתחת לאדמה, מתחת לאסלה בשירותים. אביו של אלכס הראה לו פעם את האקדח שלו ואימן אותו בלנקות, להרכיב, לכוון ולירות בו. הוא היה לוקח את האקדח איתו כל יום לעבודה. יום אחד כשאלכס הולך עם אביו למפעל, באים חיילים גרמניים לקח את כל עובדי המפעל (שהיה שייך לאיש פולני) למחנות עבודה. אלכס התחבא עם ברוך בין ארגזים, עד שבא חייל לחפש ומצא אותם. אבא של אלכס אומר לו לברוח עם אלכס מהשורה בזמן שלוקחים אותם ולהתחבא בהריסות של בית שהופצץ ברחוב שנקרא רחוב הציפורים. ברוך נותן לאלכס תיק ובו אוכל למעט זמן, פנס והאקדח של אביו, שבמזל הגרמנים לא מצאו. ברוך נלקח גם הוא למחנה, אבל אלכס בורח. אביו אמר לו שהוא יבוא למצוא אותו זמן קצר אחר כך, אז אלכס הולך לבית ובדיוק במקום שבו אמרו לו יש חור בקיר, חור קטן, שרק ילד יכול להכנס אליו. תחילה אלכס חי בפחד, אבל כעבור ימים אחדים הוא מחליט לחזור לביתו בשביל להביא את האוכל מהמחבוא שלהם ושל משפחת גרין. כשאלכס מגיע, הוא מגלה שמשפחת גרין השתלטה על הבונקר, ולא הסכימו לתת לו אוכל. כעבור מאבק קצר אלכס מקבל אוכל בתמורה לכך שלא יחזור. את כל שאר הבית רוקנו כבר הבוזזים. אלכס חי בחור שלו, ובלילות ולפעמים גם בימים הוא יוצא ועובר בין הבתים, לוקח את מה שהוא צריך ולפעמים מוצא גם קצת אוכל. הוא פוגש משפחה של שלושה אנשים, שלקחו שק של סוכר שהוא התכוון לקחת אז הם נתנו לו קצת. באחת הפעמים הוא פוגש גם באיש ששמו אדון בולק, שעובד עם המחתרת היהודית בצד הפולני מעבר לחומת הגטו. אלכס מחליט בשלב מסוים לעבוד לגור על אחת מהקומות ההרוסות של הבית, לאחר שחיילים גרמנים באים לבית ומנסים להכנס לחור אבל לא מצליחים כי הוא קטן מדי בשבילם. הוא מביא חבלים ובונה סולמות ככה שהוא יוכל לעלות אבל כשהוא יהיה למעלה לא יראו אותם. כמה ימים אחר כך, באים חיילים ומפוצצים את החור שבו אלכס חי עד אז. אלכס מגלה שמלבדו חיו שם עוד אנשים בבונקר גדול באדמה.

החיילים מוציאים אותם משם. אלכס יורד ולוקח פתיליה, נפט, אוכל ומים ומתקלח שם. מביתו החדש אפשר לראות בחור אוורור את הצד הפולני. הוא התבונן באנשים שם ולמד את מנהגיהם והתנהגותם. הוא למד למשל, על הילדה היפה, על הבריון שהציק לכל מי שיכל, על המוכר במכולת שרימה את הקונים ודרש יותר מדי כסף, על הרופא, ועל יחסו של כל שוער לאנשים. הוא לא העיז לעבוד לצד השני מחשש שמישהו ילשין עליו או יתפוס אותו. יום אחד אלכס שומע וויכוח בין שני יהודים, אחד תשוש ופצוע מירייה והשני חברו, וחייל גרמני. החייל מכוון עליהם את נשקו ודורך אותו, אבל אלכס יורה בו. שני האנשים, הנריק הפצוע ופרדי, חברו. הם עולים למחבואו של אלכס, ופרדי לוקח משם את החייל ולוקח את המדים והנשק שלו. אלכס נשאר עם הנריק, שקודח מחום ופצוע מירייה. הנריק מספר לו שהם רצו לעבור עם קבוצה של עוד שמונה אנשים לצד הפולני דרך מעבר של המחתרת אבל הם נתפסו. הוא הסביר לו איפה בדיוק נמצא המעבר, ואלכס יצא כדי למצוא רופא. הרופא, גם חבר במחתרת, עבר יחד עם אלכס חזרה והוציא את הכדור מידו של הנריק. הוא נותן לאלכס תחבושות, יוד וכדורים להורדת חום והולך. כעבור כמה ימים באים הגסטאפו ולוקחים את הרופא. ידו של הנריק משתפרת אבל הוא נהיה חולה. אלכס עוזר לו לאורך כל הזמן, וכשהוא מחלים, מודה לו הנריק. הנריק מבקש ממנו ללכת לאדון בולק (שאת כתובתו קיבל אלכס במפגש קודם, מזמן) ולבקש ממנו להעביר אותו לצד הפולני. אדון בולק אומר לאלכס שיישאר אצלו, אבל אלכס עדיין מחכה לאביו. אלכס ואדון בולק מעבירים את הנריק לצד השני, ואלכס נשאר במחבואו. החורף היה קר, ולאלכס היה ספק אם יספיק לו הנפט לכל החורף. צינור המים שלו קפא אז הוא הפשיר קרח על הפתיליה. יום אחד אלכס שומע שני אנשים מדברים בקומה הראשונה של ביתו על ילד שנורה ואיש זקן. אלכס חושב שהקול של אחד האנשים דומה לקולו של אביו. הוא מסתכל למטה ומגלה שגם מבנה גופו דומה לשל אביו. הוא קורא לו, ואכן האיש הוא אביו.אלכס ואביו בוכים ומתחבקים ואלכס מספר לו את כל מה שקרה בזמן שחיכה.

סיכום הספר “האי ברחוב הציפורים” של אורי אורלב מתאר את חוויותיו של אלכס, נער יהודי שחי בגטו. אימו של אלכס יצאה כמה חודשים לפני תחילת הסיפור המתואר בספר ולא חזרה. היא יצאה לפגישה של קבוצת הפעילים שלה בגטו א” (הסיפור מתרחש בגטו ג”). אביו של אלכס עובד במפעל החבלים בגטו. כשאביו הולך לעבודה, אלכס לרוב נשאר במחבוא בביתם. לפעמים אלכס בא עם אביו למפעל, ואז הוא יושב עם ברוך הזקן, חבר של אביו, שעובד גם הוא במפעל. לאלכס עכבר לבן ששמו שלג. כשאלכס נשאר לבד בבית, שלג נשאר איתו, אבל כשאלכס הולך למפעל, שלג נשאר בבית בקופסת נעליים. משפחתו של אלכס מתגוררת בבניין עם משפחת גרין. יחד הם בנו בונקר מתחת לאדמה, מתחת לאסלה בשירותים. אביו של אלכס הראה לו פעם את האקדח שלו ואימן אותו בלנקות, להרכיב, לכוון ולירות בו. הוא היה לוקח את האקדח איתו כל יום לעבודה. יום אחד כשאלכס הולך עם אביו למפעל, באים חיילים גרמניים לקח את כל עובדי המפעל (שהיה שייך לאיש פולני) למחנות עבודה. אלכס התחבא עם ברוך בין ארגזים, עד שבא חייל לחפש ומצא אותם. אבא של אלכס אומר לו לברוח עם אלכס מהשורה בזמן שלוקחים אותם ולהתחבא בהריסות של בית שהופצץ ברחוב שנקרא רחוב הציפורים. ברוך נותן לאלכס תיק ובו אוכל למעט זמן, פנס והאקדח של אביו, שבמזל הגרמנים לא מצאו. ברוך נלקח גם הוא למחנה, אבל אלכס בורח. אביו אמר לו שהוא יבוא למצוא אותו זמן קצר אחר כך, אז אלכס הולך לבית ובדיוק במקום שבו אמרו לו יש חור בקיר, חור קטן, שרק ילד יכול להכנס אליו. תחילה אלכס חי בפחד, אבל כעבור ימים אחדים הוא מחליט לחזור לביתו בשביל להביא את האוכל מהמחבוא שלהם ושל משפחת גרין. כשאלכס מגיע, הוא מגלה שמשפחת גרין השתלטה על הבונקר, ולא הסכימו לתת לו אוכל. כעבור מאבק קצר אלכס מקבל אוכל בתמורה לכך שלא יחזור. את כל שאר הבית רוקנו כבר הבוזזים. אלכס חי בחור שלו, ובלילות ולפעמים גם בימים הוא יוצא ועובר בין הבתים, לוקח את מה שהוא צריך ולפעמים מוצא גם קצת אוכל. הוא פוגש משפחה של שלושה אנשים, שלקחו שק של סוכר שהוא התכוון לקחת אז הם נתנו לו קצת. באחת הפעמים הוא פוגש גם באיש ששמו אדון בולק, שעובד עם המחתרת היהודית בצד הפולני מעבר לחומת הגטו. אלכס מחליט בשלב מסוים לעבוד לגור על אחת מהקומות ההרוסות של הבית, לאחר שחיילים גרמנים באים לבית ומנסים להכנס לחור אבל לא מצליחים כי הוא קטן מדי בשבילם. הוא מביא חבלים ובונה סולמות ככה שהוא יוכל לעלות אבל כשהוא יהיה למעלה לא יראו אותם. כמה ימים אחר כך, באים חיילים ומפוצצים את החור שבו אלכס חי עד אז. אלכס מגלה שמלבדו חיו שם עוד אנשים בבונקר גדול באדמה.

החיילים מוציאים אותם משם. אלכס יורד ולוקח פתיליה, נפט, אוכל ומים ומתקלח שם. מביתו החדש אפשר לראות בחור אוורור את הצד הפולני. הוא התבונן באנשים שם ולמד את מנהגיהם והתנהגותם. הוא למד למשל, על הילדה היפה, על הבריון שהציק לכל מי שיכל, על המוכר במכולת שרימה את הקונים ודרש יותר מדי כסף, על הרופא, ועל יחסו של כל שוער לאנשים. הוא לא העיז לעבוד לצד השני מחשש שמישהו ילשין עליו או יתפוס אותו. יום אחד אלכס שומע וויכוח בין שני יהודים, אחד תשוש ופצוע מירייה והשני חברו, וחייל גרמני. החייל מכוון עליהם את נשקו ודורך אותו, אבל אלכס יורה בו. שני האנשים, הנריק הפצוע ופרדי, חברו. הם עולים למחבואו של אלכס, ופרדי לוקח משם את החייל ולוקח את המדים והנשק שלו. אלכס נשאר עם הנריק, שקודח מחום ופצוע מירייה. הנריק מספר לו שהם רצו לעבור עם קבוצה של עוד שמונה אנשים לצד הפולני דרך מעבר של המחתרת אבל הם נתפסו. הוא הסביר לו איפה בדיוק נמצא המעבר, ואלכס יצא כדי למצוא רופא. הרופא, גם חבר במחתרת, עבר יחד עם אלכס חזרה והוציא את הכדור מידו של הנריק. הוא נותן לאלכס תחבושות, יוד וכדורים להורדת חום והולך. כעבור כמה ימים באים הגסטאפו ולוקחים את הרופא. ידו של הנריק משתפרת אבל הוא נהיה חולה. אלכס עוזר לו לאורך כל הזמן, וכשהוא מחלים, מודה לו הנריק. הנריק מבקש ממנו ללכת לאדון בולק (שאת כתובתו קיבל אלכס במפגש קודם, מזמן) ולבקש ממנו להעביר אותו לצד הפולני. אדון בולק אומר לאלכס שיישאר אצלו, אבל אלכס עדיין מחכה לאביו. אלכס ואדון בולק מעבירים את הנריק לצד השני, ואלכס נשאר במחבואו. החורף היה קר, ולאלכס היה ספק אם יספיק לו הנפט לכל החורף. צינור המים שלו קפא אז הוא הפשיר קרח על הפתיליה. יום אחד אלכס שומע שני אנשים מדברים בקומה הראשונה של ביתו על ילד שנורה ואיש זקן. אלכס חושב שהקול של אחד האנשים דומה לקולו של אביו. הוא מסתכל למטה ומגלה שגם מבנה גופו דומה לשל אביו. הוא קורא לו, ואכן האיש הוא אביו.אלכס ואביו בוכים ומתחבקים ואלכס מספר לו את כל מה שקרה בזמן שחיכה.