השיך והסוסה

באחד הכפרים בארץ ערב חי ערבי עני ומחוסר-כל. לא בית לו לשבת ולא צריף להסתתר מגשם בחורף ומשרב בקיץ.רק סוסה יחידה לו, סוסה אצילה מגזע עתיק. הייתה הסוסה דקת-גוף, קלת-רגלים ונבונה מאד.

יצא שם הערבי לתהילה בגלל סוסתו. וכל עשירי ערב, אשר שֶמַע הסוסה האצילה הגיע אליהם, היו באים מקרוב ומרחוק, מתפלאים על הדרה ויופייה ומציעים תמורתה לבעליה כסף רב.

אבל הערבי העני השיב לכולם תשובה אחת: אין לי אישה ובנים, אין לי עושר ורכוש, אחת היא לי הסוסה ובעד כל הון שבעולם לא אמורנה.

ושיך אחד שמע אף הוא על הסוסה האצילה ויקרת-הערך, קם, לקח את צרור כספו בידו ובא גם הוא אל בעל הסוסה לקנותה ממנו. אבל הערבי השיב פניו ריקם. השיך אדם רע-לב ובעל מזימות היה. הוא שם אפוא את פניו אל הערמה. הלך, התחפש בבגדי עני, חזר אל בעל הסוסה ובפיו בקשה:

תועה בדרך, אנכי, תן לי מקום ללון באוהלך  מחר אקום ואלך לדרכי.

והערבי, אשר לא הכיר את המתחפש, נתן לו מים, פרס לו מלחמו והציע לו משכב באהל. בחצות הלילה התעורר בעל הסוסה והנה האורח איננו. עודו פונה כה וכה וקול שעטת סוס עולה באזנו הוא רץ החוצה והנה הוא רואה את האורח מתרחק רוכב על סוסתו.

-עמוד!עמוד! בשם אלוהים והנביא, עצור.

אך הרוכב המתרחק עצר את הסוסה, הפנה את ראשו וקרא בקול זדון:

מה רצונך כי תעכבני בשם אלוהים והנביא! ואני הלא את תמורת הסוסה השארתי באוהלך מתחת למשכב.

עתה הכיר בעל הסוסה ברוכב את השיך, שהיה אצלו אתמול.

בקשה אחת לי אליך, השיך! – אמר אליו בעל הסוסה – אל נא תספר בחצרות בני-ערב על מעשה הרמאות שעשית עמדי, כי אם ידע להם הדבר, יפסיקו ממנהג-אבות ויחדלו להכניס אורחים, ויסבלו אנשים ישרים.

מששמע השיך את הדברים האלה, נכלם , ירד מעל הסוסה והשיבה לבעליה.