אני כלב חצי זאב בלגי וחצי גרמני, אבל על הצד הזה של המשפחה אני מעדיף לא לדבר, זה נושא רגיש אצלי. אני בן שנתיים, התגלו אצלי בעיות קשב וריכוז ודיסלקציה ביום שמרינה רשמה אותי לבית ספר לכלבים אריסטורקטים ורצתה להפוך אותי ל”כלב קירקס” אחד כזה שהיא תגיד לי כל מיני פקודות כאילו אני בן אדם ואני אבצע אותן. אבל מיד איך שהגעתי לבית הספר הזה, עם עוד כלבים מכל מיני סוגים שגם הבעלים שלהם חשבו שהם אינטליגנטים במיוחד, אותי זרקו משם תוך 24 שעות ואיבחנו דיסלקציה קשה (כמו אצל מרינה…לא יודע מה היא ציפתה לעזאזל) בעיות קשב וריכוז. לא הצליחו להתאים לי מינון נכון של ריטלין ושלחו אותי הביתה.

מאז אני בבית.

לא רע לי האמת. דווקא ממש טוב לי.

בבוקר, כולם קמים, אני לא. אותי צריך להעיר כי לי קשה מאוד להיתעורר… ככה זה אצלנו בצד הבלגי-פולני… אני לא ממהר לשום מקום ולכן לא מבין את ההגיון למה צריך לקום מוקדם. מרינה טוענת שאני צריך לצאת לטיול, אין בעיה, לוקח לה כל כך הרבה זמן להתארגן, שאני מספיק לחלום עוד 324 חלומות על עצמות ובשר.

בצהריים, אני נוהג לשכב במרפסת. יש לי כורסא משלי, כבר קרעתי לה את כל הריפוד, נשכתי את כל מה שהיה אפשר לנשוך אבל היא עדיין נוחה לי.

בלילה אני נוהג לצאת לבלות עם חבורה של כלבים. חבורה שקוראים לה “הפרלמט של הכלבים”… יש שם כלבה שכל הזמן מטפסת עלי שקוראים לה “גוגל”, כלב שאני אוהב לרוץ איתו שקוראים לו “קוטר”, כלבה שמתמרחת על הרצפה שקוראים לה “מוקה” כלבה זקנה שאני לא סובל שקוראים לה “ברנדי”, כלב חמוד שכל הזמן קשור אחרת הוא בורח שקוראים לו “שוקו”, ביגל מהמם שאנחנו אוהבים לרוץ יחד בשם “ליאו”, ביגלית מבוגרת בשם “לורה” ולפעמים מצטרפים אלינו עוד כלבים.

בשבועות הקרובים אספר לכם עלי חיי הכלב שלי, שהם לא פשוטים בכלל…

שלכם באהבה,

שחורי (הכלב)

פרק 2 – מחייו של כלב: שחורי לומד טי צי

ישבתי לי יום אחד בגינה עם ירון.
בדרך כלל אני יורד לטייל עם מרינה… אבל היא עשתה לו עיניים… מצמצצה עם הריסים כמה פעמים ושכנעה אותו לרדת במקומה (לא חשבתי שזה כל כך רע לרדת איתי… היא דווקא נראית מאוד נהנת כל פעם שאנחנו יוצאים יחד…).
בכל אופן, ירון, הוא רק יושב כל הזמן על הספסל, וקורא באייפון שלו ספרים . אני הבאתי לו אבנים שיזרוק לי… הוא לא התיחס. הבאתי לו איזה נבוט שמצאתי זרוק… גם לא זרק לי… אז פשוט עליתי על הספסל ליד… והתישבתי גם אני.

צפיתי בעוברים ובשבים… והיתה שם אשה… שעשתה כל מיני תנועות מוזרות כאלה… לא יודע מה זה… חשבתי הו…

היא זזה מוזר כזה, כאילו היא במצלמה איטית… פעם הצדה, פעם קדימה… הכל עם תנועות מוזרות…

ככה כמו שאני יושב לי… פתאום היא מפסיקה לעשות את כל התנועות האלה… ובאה לכוון שלנו.

אני… לא הבנתי למה היא הפסיקה לעשות אותם, כי דווקא התחלתי ממש להנות…

היא ניגשה לירון, ואמרה לו באלו המילים:

“תיקח אותו מפה, הוא מפריע לי!!!!!”

“מי” שאל ירון , והסתכל סביב… כי לא זכר שבא עם אף אחד… חוץ ממני…

“את הכלב” ענתה…”

“הכלב??????????” שאל ירון ולא האמין…

“הוא מסתכל עלי… וזה מפריע לי להתרכז… אי אפשר לעשות טי צ’י כשכלב מסתכל עליך!!!!”

ירון רצה לישאול אם אפשר לעשות טי צ’י אם חתול מסתכל… אבל הוא יודע שאני מפחד מחתולים… אז לא מדברים על חתולים לידי… אז הוא לא שאל…

רציתי להגיד לה: “גברת… תיראי… למדתי גם משהו מהטי צ’י הזה…”

רואה איזה תנוחה אני עושה????

אבל היא לא רצתה לראות…

ירון… הקשיב לאישה המרשעת… ולקח אותי משם, כדי שלא אפריע לה לעשות טי צ’י… והבטיח לי שאני אוכל לעשות בבית עם המשפחה כמה שאני ארצה.

פרק 3 – מיומנו של כלב דיסלקט: שחורי ורטטוי מפגש לילי במטבח

הכל התחיל בלילה. כולם ישנו, גם אני, פתאום שמעתי רעשים מוזרים במטבח והחלטתי ללכת לבדוק מה קורה שם. הגעתי, לכאורה הכל ניראה בסדר… אך חוש הריח שלי לא מטעה אותי לעולם, והרחתי שיש שם עוד מישהו שהוא לא אני. עד מהרה, קלטתי יצור קטן, עם זנב ארוך עומד על מעקה החלון שמרינה השאירה פתוח ומסתכל עלי.

רטטויייייייי צעקתי. מה המצב????? ישר זיהיתי אותו, כי נועה, הילדה של הבית, ראתה את הסרט 34525 פעם בלי הפסקה, ואני ראיתי אותו איתה, אז אי אפשר היה שלא לזהות…

“באתה לבשל לנו משהו לאכול?” שאלתי… אך הוא לא ענה… רק היסתכל עלי…

אז התעצבנתי… והיתחלתי לעשות לו ארררררררר כזה מפחיד.

נועה, שכנראה שמעה אותי, קמה מהמיטה, באה גם היא למטבח, הדליקה את האור, גם ראתה את רטטוי, אבל היא לא זיהתה אותו, כנראה בגלל שהיה לילה, או שמזמן לא ראתה את הסרט… והתחילה לצעוק “אמאאאאאא עכבר”…

מרינה… הגיעה בריצה גם היא… ששוב לא זיהתה את רטטוי (מה יש להם לבני האדם עם הזיכרון… מה לא ברור? עכבר במטבח = רטטוי… למה הם לא מבינים?), מיד לקחה מטטא ביד… מה? כשרואים עכברים צריך לטאטא את הבית? לא הבנתי.

ירון, שהוא ישן חזק בדרך כלל… גם הוא הגיע, לא בריצה, כי ירון לא רץ, הוא הולך, אבל שומעים אותו בכל הבניין… בא, ושאל איפה העכבר…

ר-ט-ט-ו-י!!!! אני אומר לך… צעקתי לו, אבל גם הוא לא הקשיב לי… אבל אז, מרינה ונועה שלא ציפו לירון התחילו לצעוק מרוב פחד… אני נבהלתי והתחלתי לנבוח, רטטוי כמעט קיבל התקף לב והפיל את התבלינים שאיתם רצה לבשל וברח חזרה לשכנים מהם הוא הגיע…

ואני אומר לכם… מה נסגר עם המישפחה הזאת? עד שמגיע שף בין לאומי לבשל לכולנו ארוחה… הם מבריחים אותו?

לא מבין אותם.

הפרקים הבאים קיימים רק בגרסה המלאה.

קוראים יקרים, אנו מקווים שנהניתם מדוגמת החינם הכוללת פרקים ראשונים בלבד. תוכלו ליהנות מפרק זה ומשאר פרקי הספר בגרסתו המלאה.

לרכישת הספר בגרסה המלאה לחצו על הקישור שלהלן :

דיסלקט / מרינה גולדשטיין

לשאלות, עזרה, הצעות ומשוב אנא פנו אלינו בדוא”ל [email protected] תודה.

מנדלי מוכר-ספרים ברשת www.mendele.co.il

כותרת הספר: דיסלקט

מאת: מרינה גולדשטיין

הוצאה לאור ע”י: מנדלי מוכר-ספרים ברשת

כל הזכויות שמורות למחבר/ת

אין להעתיק, לצלם, לשכפל, לסרוק, לאחסן במאגרי מידע, להזרים או להפיץ ספר זה או חלקים ממנו, בשום צורה ואופן, ובשום אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני כלשהו, הקיים כיום או יהיה בעתיד, כמו כן אין לעשות בספר זה כל שימוש מסחרי, לרבות צילום והקלטה, ללא אישור בכתב מבעלי הזכויות

דיסלקט

פרקים לדוגמה

יומנו של כלב

מרינה גולדשטיין

דיסלקט

יומנו של כלב

מרינה גולדשטיין

כל הזכויות שמורות למרינה גולדשטיין ©

הוצאה לאור ע”י מנדלי מוכר-ספרים ברשת

www.mendele.co.il

הזכויות להפקת המהדורה האלקטרונית שמורות ל

מנדלי מוכר-ספרים ברשת

Copyright © 2013 by Marina Goldstein

עיצוב עטיפה: ירון גולדשטיין

צילומים: מרינה גולדשטיין

הפקת מהדורה אלקטרונית: מנדלי מוכר-ספרים ברשת

סוגה: סיפורת עברית

סוגה: ילדים ונוער

מק”ט: 1-990-1

מהדורה ראשונה: 2013

תוכן העניינים

פרק 1 – מיומנו של שחורי הכלב

פרק 2 – מחייו של כלב: שחורי לומד טי צי

פרק 3 – מיומנו של כלב דיסלקט: שחורי ורטטוי מפגש לילי במטבח

כותרת הספר: דיסלקט

מאת: מרינה גולדשטיין

הוצאה לאור ע”י: מנדלי מוכר-ספרים ברשת

כל הזכויות שמורות למחבר/ת

לשרות לקוחות אנא כתבו ל:

[email protected]

מהדורה אלקטרונית:

מנדלי מוכר-ספרים ברשת

urn:uuid:a6c82600-a5b3-11e2-991f-0002a5d5c51b

2013-04-17T21:38:09.669+03:00

mend_he.19