יומנו של ניקולאס

יומני היקר קוראים לי ניקולאס עד לפני כמה ימים הייתי עובד אלילים עד שהמשפחה שלי שינתה את שמי לעבדאללה ופתאום הפסיקה להתפלל לפסלים ולאלי השמיים הים האהבה ועוד כמה אלים והמירו את הדת של עובדי האלילים למוסלמית זה קשה לי מאוד כי יש מנהגים חדשים חגים חדשים וגם המוסלמים לא אוהבים את עובדי האלילים.

חבר טוב שלי שהיה איתי בכיתה רצחו את משפחתו ואותו בגלל שהיה עובד אלילים ולא הסכים להפוך למוסלמי. אני מתגעגע מאוד לחברי, אבל אמא אמרה שהולך להיות לי חברים חדשים.

אמא התחילה להתלבש מוזר בזמן האחרון היא תמיד לובשת גלימה כזאת שמסתירה את כולה חוץ מהפנים שלה וכולם מדברים על מישהו אחד שקוראים לו מוחמד ואני לא יודע מי זה.

אמא אומרת שעוד יומיים אנחנו יוצאים לטיול, למכה ועושים שם עלייה ברגל ואנו ישנים שם ארבעה ימים ויהיה שם המון מוסלמים, שם נסתובב סביב אבן בשם הכעבה נראה לי, וננשק אותה, איכס, זה כזה מוזר. אמא אומרת שבעלייה לרגל אני אכיר חברים חדשים אבל אני דווקא חושש מהעלייה הזאת ואמא ואחי הגדול עבדול מרגיעים אותי ואומרים שיהיה בסדר.

לאבי קוראים איברהים. הוא כל היום רק מתעסק בדת המוסלמית, הוא מתפלל חמש פעמים ביום, הוא גם מתלבש מוזר, הוא שם בד על הראש, אני חושב שזה כפיה.

הכי מעצבן שעכשיו בחודש רמד’אן אנחנו צרכים לצום שלושים יום, ורק אחרי שקיעת השמש מותר לנו לאכול וצריך לקום ממש מוקדם, זה ממש לא קל לי, אבל אמא אומרת שזה רק פעם אחת בשנה.

 אתמול הייתי צריך להגיד משפט מוזר, “לא אללה אלא אללה ומוחמד רסול אללה”, אני חושב שזה אומר שאללה הוא האל ומוחמד הוא שליחו, גם כל משפחתי אמרה את זה מוזר מאוד, היום שמעתי בחתונה את המשפט הזה אני שומע אותו בכל מקום זה כזה מעצבן.

מחרתיים אהיה בן שלוש עשרה, אני מפחד מכיוון שרוצים לעשות לי ברית מילה, אמא אומרת שאני לא ארגיש כלום אבל אחי הגדול עבדול מפחיד אותי ואומר שזה ממש כואב.

יומני היקר, בסך הכל אני די שמח על השינוי שעשתה משפחתי ועל כך שהפכנו למוסלמים. אמנם, יש המון מנהגים חדשים שצריך להתרגל אליהם, וחלקם קצת משונים אבל כל המשפחה שלי ביחד איתי ואנחנו חלק מקהילה גדולה עם מסורת של המון שנים שמיליונים רבים בעולם כולו מקיימים אותה!