עבודת חקר בגאוגרפיה

השכלה בישראל במגזר היהודי והערבי

מגישות: נועה פורז, אופק בלאק, גל גולדמן, אור חן ויערה דרי

תוכן עניינים

מבוא – הצגת שאלת החקר והשערות, מדוע בחרנו בשאלה זו?

פרק 1: משאבים בבתי ספר – מחשוב, ספריות

פרק 2: רמת השכלה – לפי מיצ”בים ובגרויות

פרק 3: ראיון עם מורה מהמגזר הערבי

פרק 4: סיכום – דיון, מסקנות ורפלקציה

שאלת חקר חדשה בעקבות העבודה

ביביליוגרפיה

הצגת שאלת החקר והשערות

שאלת החקר: האם יש הבדל בתחום החינוך וההשכלה בין המגזר היהודי למגזר הערבי במדינת ישראל?

השערות: אנחנו חושבות שיהיו הבדלים משמעותיים בין היהודים לערבים בתחום הזה מכיוון שלפי כתבות רבות שקראנו קודם להכנת העבודה הסקנו שהערבים מקבלים פחות משאבי חינוך ולומדים ברמה נמוכה יותר לעומת המגזר היהודי בגלל שהם מהווים מיעוט במדינת ישראל.

בנוסף, אנו משערות שבבתי ספר שבהם מעורבים יהודים וערבים אין פערי השכלה משמעותיים בין שני המגזרים, מסיבה פשוטה, היהודים והערבים מקבלים יחס שווה ומשאבים שווים וכך יכולים להגיע להישגים שווים, בלי הבדל בין המגזרים.

בהשערה נוספת שהעלינו היא שיכול להיות מצב שבו המגזר הערבי עולה בהשכלתו על המגזר היהודי, למשל בבתי ספר פרטיים או כאשר המדינה מספקת משאבים שווים.

?מדוע בחרנו בשאלה הזו

נועה – ישנן מספר סיבות מדוע בחרתי בשאלת החקר הזו, אני רוצה לדעת אם מקום המגורים או המגזר באמת משפיעים על ההשכלה שלנו במדינה ולמה זה קורה.
הנושא של מקום המגורים והמגזר על השכלתם של התושבים במדינתנו עניין אותי, ואני רוצה לדעת יותר על הנושא. בנוסף, מדינת ישראל היא המדינה שבה אני גרה וחשוב לי לדעת עליה פרטים נוספים על תושבי המדינה ועל ההשכלה במדינה.

גל – בחרתי לחקור את הנושא הזה מכיוון שלדעתי במדינה שלנו, ההבדלים בין המגזרים והדתות השונות משמעותיים ובנוסף, רציתי לדעת מדוע קיים השוני? והאם הוא אכן קיים.

אופק- לפני תהליך החקר חשבנו רבות מה יהיה הנושא של שאלת החקר. בסוף בחרנו בנושא הקשור בשוויון בין המגזר היהודי למגזר הערבי בתחומי החינוך וההשכלה. נושא השוויון בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי הוא נושא הנמצא במחלוקת יומיומית ובעקבות תהליך החקר של העבודה ניתן למצוא מידע שקשור לשוויון בין ערבים ליהודים וכיצד הוא ניכר בתחום החינוך.

יערה –בחרתי בשאלה הזו מכיוון שבעבר ראיתי כתבות רבות בנושא החינוך וההשכלה בארץ. הנושא עניין אותי מאוד ורציתי לדעת איך גורמים שונים משפיעים על מערכת החינוך שלנו. רציתי לדעת אם אפשר לפתח את ההשכלה באזורים שבהם המגזר משפיע עליה מכיוון שבעיני חינוך והשכלה הם אחד הדברים החשובים ביותר שיש לאדם. בעיני שוויון הוא דבר חשוב מאוד וצריך לפתח אותו בכל תחום.

אור- כשנתבקשתי למצוא שאלת חקר הבנתי שהתחום שהכי מעניין אותי לחקור עליו הוא ההבדלים בין המגזר היהודי לערבי בתחום החינוך וההשכלה, מכיוון שבזמן אירועי “טרור הסכינים” שבהם השתתפו בעיקר בני נוער מהמגזר הערבי תהיתי מה יכול להיות הגורם לכך שנוער מתעסק במעשים נוראיים, במקום ללמוד בבית ספר. קראתי ושמעתי בתחקירים שהסיבה לכך שהנוער הערבי נמשך לטרור נובעת מכך שבמוסדות ההשכלה הערביים יש פערים גדולים ביחס למוסדות הישראלים. בחרתי בשאלת החקר הזו משום שרציתי לדעת האם יש הבדל בין המגזר היהודי לערבי בתחום החינוך וההשכלה והאם הוא משמעותי. במהלך העבודה אני וחברותי אספנו מידע ונתונים ממקורות אמינים ומגרפים שונים  ואפילו ראיינו בעצמנו מורה מהמגזר הערבי המכירה מקרוב את תחום זה ובסוף מהלך החקר הגענו למסקנות רבות.

פרק ראשון – משאבים בבתי ספר

מחשוב

היעד שקבע משרד החינוך היה מחשב לכל 10 תלמידים. בשנת 2000 קבע המשרד יעד שני, מבלי שהושג הראשון,  מחשב לכל 5 תלמידים. נכון לשנת 2011 , הייתה עמדת מחשב לכל 12 ילדים בממוצע. בחינוך הממלכתי הייתה עמדת מחשב לכל 9 תלמידים ובחינוך הערבי עמדה עמדת מחשב לכל 20 תלמידים. בבתי ספר ערבים העומס על כל עמדת מחשב הוא כפול ויותר ביחס לבתי ספר בחינוך הממלכתי.

בשנים 2010-2000 תקצב מפעל הפיס 66,220 עמדות מחשב, שהיוו בממוצע כ־ 7.5% מסך כל תקציבי הסיוע של מפעל הפיס לרשויות המקומיות במהלך התקופה. בשנים 2006 – 2010 תקצב מפעל הפיס 20,149 עמדות מחשב לחינוך העברי הרשמי ו 8,491 עמדות מחשב לחינוך הערבי – כ-30 אחוז מסך כל עמדות המחשב שהוקצו לחינוך הרשמי.

שיעור התלמידים בחינוך הערבי מסך כל התלמידים בחינוך הרשמי הוא כ-31 אחוז. שיעור הקצאה זה לא רק נמוך במקצת משיעור התלמידים הערבים, אלא שבשיעורי הקצאה כאלה, ודאי שלא ניתן יהיה לצמצם את הפערים במחשוב. כך, למעשה, ממשיכה הפגיעה ביכולת להקנות לתלמידים הערבים הזדמנות שווה לרכישת מיומנויות תקשוב שחיוניות כל כך להשתלבות בעבודה בעולם המודרני.

ספריות

יותר מ־60 מחקרים ברחבי ארה”ב, מצביעים על כך שתלמידים בבתי ספר בעלי ספרייה, לומדים יותר ומשיגים ציונים טובים יותר. הנתונים העדכניים ביותר על מצב הספריות בבתי הספר, כפי שנמסרו לעמותת סיכוי ממשרד החינוך, נכונים לשנת  2007. מן הנתונים עולה, כי בבתי הספר התיכוניים, כמו גם ביסודיים, קיים פער במצאי הספריות בין בתי ספר בחינוך היהודי לבתי ספר בחינוך הערבי.

בנוסף, בתי ספר בעלי משאבים גבוהים יותר בעיקר ביישובים מבוססים בארץ זוכים לתקציבים גבוהים יותר יחסית, ולעומת זאת בתי ספר תיכונים ביישובים חלשים, בעיקר ביישובים ערביים , נפגעים. כיום, תקציבים גבוהים יותר מועברים לתלמידי תיכון של המגזר היהודי ופחות לתלמידי תיכון ערביים.

http://news.walla.co.il/item/2856050

מיצ”ב

לפי נתוני המיצ”בים שנערכו בשנת 2016 לכיתות ח ניתן להעריך שקיים פער בהישגים לטובת דוברי העברית.

בין הממוצעים של דוברי העברית לדוברי הערבית ישנם פערים משמעותיים. במתמטיקה 53 נקודות נוטות לטובת דוברי העברית ובאנגלית ישנו פער של 64 בין דוברי הערבית לעברית אל אף שפער עדיין קיים נתונים אלה מראים על שיפור שנעשה בהבדלים בין שני המגזרים.

בגרויות

לפי מחקר שערכה הלשכה לסטטיסטיקה בשנת 2011 על הזכאות של תלמידי יב לתעודת בגרות, מספר הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי גדול בהרבה ממספר הזכאים לו בחינוך הערבי. בנתיב העיוני, נכון לשנת 2011– בחינוך העברי, מתוך 81,001 תלמידים 47,386 זכאים לתעודת בגרות כ- 58%. לעומת זאת בחינוך הערבי מתוך 20,847 תלמידים זכאים רק 10,406 לתעודת בגרות כ- 49.9%

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4448732,00.html

ראיון עם מורה מהמגזר הערבי

כחלק מתהליך החקר החלטנו לראיין מורה שלמדה כל חייה במסגרת המגזר הערבי ולימדה במגזר היהודי כדי לבדוק האם הרגישה בהבדלים:

שאלה: באיזה עיר גדלת?

תשובה :“בכפר גלגוליה שבמרכז. במשך כל שנותיי כתלמידה למדתי בכפר הזה, מהיסודי עד התיכון”.

שאלה: בתור מורה לשעבר את מרגישה שינוי בין הבית הספר היהודי שלימדת בו לבית הספר שלמדת בו?

תשובה: “סיימתי את לימודי בתיכון לפני שבע שנים ובתקופה הזאת לא הייתה פריצה של למידה משמעותית בחינוך באופן כללי. מה שכן שונה זו העובדה שכיום נוטים ללמד למידה משמעותית באופן יותר חכם ומהנה לתלמידים.  כשאני למדתי לימדו בדרך יותר מסורתית. בנוסף הערכים שלימדו אותנו והדת הגבילו אותנו קצת מבחינה לימודית”.

שאלה: כשלמדת באוניברסיטה היו לך קשיים בתנאי הקבלה?

תשובה:“תנאי קבלה זה קושי שכל הסטודנטים הערבים נתקלים בו. לאחר סיום התיכון התלמידים הערבים לא מוכנים לפסיכומטרי וחייבים לחכות מספר שנים עד שיקבלו ציונים גבוהים”.

שאלה: הרגשת הבדלים באוניברסיטה בבינך לבין סטודנטים יהודים?

תשובה: “למדתי באוניברסיטת תל אביב, נתקלתי בקשיי השפה העברית הגבוהה ובשפה האנגלית בגלל שבמגזר הערבי האנגלית היא בעדיפות שלישית לעומת המגזר היהודי שאצלו היא עדיפות שנייה”.

שאלה: בתיכון או בחטיבה למדת מקצועות שונים ממה שמלמדים בבית ספר שבו למדת?

תשובה:“למדנו את אותם מקצועות”.

שאלה: למה את בחרת ללמוד אחרי חטיבה ותיכון?

תשובה: “זה תלוי מאוד בסביבה שאת גדלה בה. בכפר שבו למדתי כולם המשיכו ללמוד”.

שאלה: חשבת שבגלל איפה שלמדת יהיה לך פחות סיכוי להתקבל לאוניברסיטה?

תשובה: “לא חשבתי ככה בגלל שהייתה לי תעודה מדעית”.

שאלה: נתקלת במקרה שחברים או אנשים מהמגזר שהיו להם קשה להתקבל לאוניברסיטה?

תשובה:” כן, נתקלתי במקרים כאלה כי תלמידים מהמגזר הערבי במיוחד כאשר בחרו במקצועות מדעיים וכדי להתקבל ללימודים כאלה חוץ מהבגרות והפסיכומטרי צריך גם לעבור ראיון שבו הם היו נכשלים, תמיד”.

מסקנות מן הראיון

בעקבות הראיון הבנו שהפערים בין היהודים והערבים בתחום ההשכלה והחינוך קיימים ברוב המקרים בתחומים מסוימים ושבמקרים רבים הדת הגבילהאת החינוך מבחינה לימודית וגם השפה והסביבה משפיעים על רמת הלימודים.

בנוסף, הרבה פעמים מה שעלול להשפיע על רמת החינוך וההשכלה הם תנאי הקבלה לאוניברסיטה בקרב המגזר הערבי והסיבה לכך היא גם שרמת

הלימודים בבתי הספר עלולה להיות פחות טובה וגם שלתלמידים מן המגזר הערבי קשה יותר להתקבל למקצועות מדעיים.

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-cea451e31010141004.htm

פרק רביעי-סיכום 

סיכום – דיון ומסקנות

במהלך עבודת החקר הזו, אספנו נתונים רבים בנושאים הקשורים לרמת ההשכלה של המגזר היהודי לעומת המגזר הערבי והדברים שיכולים להשפיע על הרמה הזו כמו מחשבים וספריות שמאפשרים חשיפה רבה יותר למקורות מידע רבים יותר וכך תורמים ללמידה מגוונת ורחבה יותר. בעקבות הנתונים שאספנו ניתן להסיק שהפערים בין שני המגזרים מתחילים להצטמצם אבל נשארה עבודה רבה כדי לגרום לשני המגזרים להגיע לרמת השכלה שווה. אומנם בשנים האחרונות חל שיפור בחינוך הערבי ונוספו שעות לימוד ותגבור אבל עדיין נותר פער גדול בין שני המגזרים הן מבחינת תוצאותיהם במבחנים כמו מיצ”בים, בגרויות ופסיכומטרי והן מבחינת התקציבים שמגיעים לבתי הספר הערבים.

הצעה לשאלת חקר חדשה

בעקבות שאלת החקר שערכנו עלתה בנו שאלה חדשה: האם יש פערים בתחומי החינוך וההשכלה גם במדינות אחרות שבה נמצאים מיעוטים של מגזרים שונים?

שאלה זאת עלתה מהמקור של הבנת הבעיה, האם הבעיה היא בגופים של תחומי החינוך במדינת ישראל או שזאת בעיה שמלווה כל מיעוט במדינה מסוימת, כלומר בעיה  בין לאומית.

במהלך עבודה זאת הבנו לעומק יותר את  תחומי החינוך וההשכלה ואת ההבדלים ששרויים בין מגזרים שונים מבחינת המשאבים שמספקים להם ומבחינת ההשכלה והדרך שבה הם משפיעים על ההבדלים בין המיעוט לרוב במדינה. עבודה זאת נתנה לנו המון חומר למחשבה ועוד נקודת מבט לנושא זה.

ביביליוגרפיה

האדם והמרחב – ספר גאוגרפיה לכיתה ט

המרכז לסטטיסטיקה – חינוך והשכלה

מחקר שנערך על הפערים בין יהודים לערבים – עמותת סיכוי הפועלת לשוויון אזרחי

אתר ראמ”ה – דוחות מיצ”ב ארציים

האתר של משרד החינוך – תוצאות בגרויות

ynet

ובנוסף ראיון עם מורה מהמגזר הערבי – מקור מידע נוסף