שיבת ציון – התקופה הפרסית

הצהרת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית

בשנת 538 לפני הספירה

המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם

ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה

אף התאפשרה השיבה לאוטונומיה היהודית בארץ ישראל

כתובת הגליל

תמונה בכתובת המצורפת

כתובת הגליל

בשנת 1879 התגלתה בהריסות העיר בבל, בעיראק של ימינו, כתובת בבלית של כורש על גליל עשוי טין, ובה הוא מצהיר על שיקום מקדשים והשבת אלים שבויים

למקומם. בהכרזה נאמר

אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד”

…מלך ארבע כנפות הארץ, בן כמבוזי המלך הגדול

דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש

בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם

…את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם.

והערים …שמעבר לחדקל

אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן

החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים

כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם

הכרזת כורש בספר עזרא

“וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה’ מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה’ אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה’ אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם”.

— ספר עזרא, פרק א’, פסוקים א’–ד’

את המניע במדיני לצעדו של כורש ניתן להסביר בשאיפתו להנהיג את האמפריה רחבת הידיים ולרכוש את נאמנותם ואהדתם של העמים שברחבי ממלכתו. הכרזת כורש מסמלת את ראשיתו של עידן חדש בתולדות המזרח הקדום ובתולדות עם ישראל

התברר כי כורש הצהיר לאחר כיבוש בבל ב-539 לפנה”ס כי הוא החזיר עמים רבים לארצם (לאחר שהבבלים הגלו מספר רב של עמים כעונש על מרידות) והתיר לעמים השונים לעבוד את אלוהיהם. ככל הנראה, הציג כורש את עצמו, בפנותו לכל עם ועם, כמלך שנבחר על ידי האל של אותו עם, והגיע להסכם עם כל אומה במסגרת הסובלנות הדתית של הממלכה הפרסית (כפי שמצוטט במגילת אסתר על אחשוורוש, “לעשות כרצון כל איש ואיש”), וכניסיון ליצור מוקד תמיכה בממלכה 

מעמד העיר ירושלים

כאשר מגיעים הגולים לירושלים העיר חרבה ושוממה

 העולים לירושלים מעטים , ומצבם הכלכלי גרוע

בהמשך עליית עזרא ונחמיה

נחמיה בונה חומה ומנסה לבסס ולחזק את מעמדה של העיר

תוואי החומה

התוואי של חומת נחמיה אינו ברור

מהפסוקים במקרא עולה ששוקמו ושופצו חלקי החומה מימי בית ראשון

וקטעים אחדים במיוחד במזרח העיר נבנו מחדש

תוואי חומת נחמיה היה מצומצם מאוד

G שריד מחומת נחמיה במרומי המדרון שמעל נחל קידרון בשטח

מיעוט מהחוקרים סובר שתוואי חומת נחמיה הקיף גם את הגבעה המערבית

שיעור קצר לסיכום תקופת שיבת ציון

עיינו בקישור לעיל לפניכם שיעור המסכם את תקופת שיבת ציון