פעימות משוטטות

בֵּין שִׁטוּט לְחִטוּט בְּעוֹלָם מֻמֵחַז עַד אִבּוּד פְּעִימָה,

מִתּוֹךְ חַדּוֹת מִּלִּים וַאֲמִירָה בְּשְׁנִינוּת מְעוֹרֶרֶת קִנְאָה, הִגַּעְתִּי

לִנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּכְתְּבָה עֲבוּר חָנוֹךְ לְוִין “רַב מָג שֶׁל מִלִּים”

הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה פָּשׁוּט נִפְלָא…!!!

אָדָם הוֹלֵךְ מֵהָעוֹלָם,
הוֹלֵךְ וּמוֹתִיר כֹּל שֶׁצָּבַר מֵאֲחוֹרָיו
הַלֵּב מְדַמֵּם אֶת כְּאֵב הָאָבְדָן.
בְּרֵאשִׁית הַפְּרִידָה הֶחָסֵר מִתְגַּלֶּה
כְּמִפְלֶצֶת הַנּוֹגֶסֶת עָמֹק בְּחָלָל הַבֶּטֶן.
עֶצֶב מְסַחְרֵר מָעַרְבֹּלוֹת בְּתוֹךְ קְּלִפּוֹת הַנֶּפֶשׁ
וְיִסּוּרִים נִטְמָנִים בִּיְסוֹדוֹת הָרֶגֶשׁ.
אָדָם הוֹלֵךְ מֵהָעוֹלָם
הוֹלֵךְ וּמוֹתִיר שֹׁבֶל זִכְרוֹנוֹת עָמַל חַיָּיו
לִיְלָדָיו לְאוֹהֲבָיו לְמַעְגָּל הַחֲבֵרִים שֶׁיָּדַע.
הוֹלֵךְ אָדָם מֵהָעוֹלָם
שָׁב אֶל הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּא
כִּי “הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל-מָקוֹם אֶחָד
הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר”.
(גַּבִּי גִּלְבֹּעַ יְהִי זָכְרוּ בָּרוּךְ).

בְּאָזְנִי מֵהִדְהֵד עֲדַיִן קוֹל בִּכְיוֹ
אִמָּא…
אֲנִי לֹא קָטָן אֲנִי גָּדוֹל
אֲבָל אַל תֵּלְכִי מַפָּה הַיּוֹם.
קְשָׁיֵי פְּרִידָה
כְּשֶׁפִּתְאֹם זֶּה בָּא
אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֵיךְ נִקְרַעְתָּ בְּתֻכִּי הַנְּשָׁמָה.

כשבפנים גלי הר געש קרבים ומתפרצים
כשכבר אינני נחמדה אפילו לעצמי…והלאות מאיימת לכלות כל חלקה טובה בנפשי
אני מבינה שזה הרגע המתאים…לקפל מעלי את מפת החיים…לטאטא מתוכי את
היום המתיש רגשית…ולכבות את אורות המחשבה כדי שאוכל לנוח ולאגור כוחות מחודשים. הימים, ימים של רגשות מעורבים…זיכרונות מהם גם כואבים …געגועים בכלל כל מה שנצבר לי על עגלת משא החיים. עכשיו, אחרי שעות של אי שקט ועייפות פיזית רוחנית…אני לוקחת לי פסק זמן זמני ומפסיקה את השידורים לשקט נפשי.

http://www.youtube.com/watch?v=ITVfJL-t33A&feature=related