ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת

התקופה הרומית המאוחרת בירושלים נפתחת עם כיבוש ירושלים ע”י הצבא הרומי בשנת 70 לספירה וחורבן העיר

על פי תיאורו של יוספוס החריב טיטוס את העיר כולה פרט לשלושת המגדלים שבנה בזמנו הורדוס במערב העיר וזאת על מנת לשמר את זכרה של העיר המפוארת אותה כבש במטרה להאדיר את שמו

ציוה טיטוס עליהם להרוס את כל העיר עם ההיכל עד היסוד ולהשאיר רק את המגדלים העולים על חבריהם בשיאם, הם פצאל, היפיקוס ומרים, ואת חלק החומה הסוגר על העיר ממערב, למען יהיה שם מקום מחנה לחיל המשמר הנשאר בירושלים, והמגדלים יספרו לדורות אחרונים את פרשת העיר הגדולה עם מצודותיה החזקות והבצורות, אשר הכניעו הרומאים בגבורת ידיהם. ואת יתר חלקי החומה הגיעו הרומאים לארץ והפכו (את ירושלים) למשואות, עד אשר לא יאמין העובר כי היתה במקום הזה לפנים, עיר

נושבה.” (יוספוס, מלחמות ז’ א’ א

הניצחון על יהודה הונצח ע”י הרומאים במטבע יהודה השבויה

ירושלים נותרה חרבה על היהודים נאסרה הכניסה אליה ובחלקה המערבי התמקם הלגיון ה-10

לכבוד ניצחון הרומאים על יהודה נבנה ברומא שער טיטוס המנציח את תהלוכת הניצחון ובו מתואר השלל שלקחו הרומאים מירושלים כמנורת המקדש הנישאת אל על בידי

חיילי הלגיון

שער טיטוס

שלושת המגדלים  ההרודיאנים שנותרו בשטח ע”י טיטוס וחלק מהחומה המערבית שימשו כקו הגנה למחנה הלגיון שהתמקם באזור שבו היה ארמון הורדוס בימי בית שני, אזור הרובע הארמני של ימינו. נראה כי לצד חיילי הלגיון הרומי התגבש ישוב אזרחי קטן שנראה וסיפק

את צורכי הצבא.

על מיקומו של מחנה הלגיון מצביעים ממצאים ארכאולוגיים הכוללים שברי רעפי חרס  ועליהם טביעת הלגיון ה-10.

כמו כן נתגלו מספר כתובות בירושלים המזכירות שמות של קיסרים ומפקדי צבא רומיים .

. בית יוצר מרשים לכלי חרס התגלה בחפירות שנערכו בבנייני האומה במקום נתגלו שברים רבים של פריטי חרס נושאים את טביעת הלגיון.

הרכיבו את הפאזל ותגלו את סמל הלגיון הרומי

  בימיו של הקיסר הרומי הדריאנוס הוחלט לשקם את ירושלים מהריסותיה ולבנותה כעיר בעלת אופי רומי עם מערך רחובות ראשיים הכולל שני רחובות קרדו שכיוונם צפון-דרום ורחוב דקומנוס שכיוונו מערב-מזרח. העיר החדשה נקראה איליה קפיטולינה, שם שמחק לחלוטין את אופיה היהודי של העיר. לרגל ייסוד העיר הרומית הוטבע מטבע ובו נראה הקיסר חורש בצמד שוורים-תיאור סמלי של חרישת העיר וייסוד עיר חדשה לחלוטין.

אליה קפיטולינה הוכרה כקולוניה (מושבה) רומית מעמד שהקנה לתושביה מעמד של אזרחי האימפריה ותרם לשגשוגה. אוכלוסיית העיר כללה את ותיקי הלגיון ה-10 ואזרחים.

בנסיעותיו הגיע אדריאנוס לפלשתינה הנקראת גם יהודה (שנוי השם לפלשתינה נעשה על ידי הרומאים כדי לנתק את העם מארצו) בשנת 47 אחר חורבן ירושלים. הוא הגיע לירושלים העיר המפורסמת והנודעה אשר החריבה טיטוס בן אספסיאנוס בשנה השניה למלכותו של האחרון, ומצא את כל העיר הרוסה עד היסוד ואת היכל האלהים שמם פרט לכמה בתים קטנים ולכנסית אלהים שהיתה קטנה ונבנתה במקום שם כוננו התלמידים לעצמם בית ועד, לאחר שעלה הגואל השמימה מהר הזיתים. זו היתה בנויה ברובע ציון שנשאר אחרי חורבן העיר יחד עם כמה בתים מסביב לציון ושבעה בתי כנסת אשר רק הם נשארו בהר ציון כמלונה במקשה. ואז חשב אדריאנוס להקים את העיר מהריסותיה אך בלי מקדש…. ורצה לכנותה בשם עצמו ולעשותה עיר ראויה לשם הקיסר. הואיל ושמו היה איליוס אדריאנוס נקראה גם העיר בשם איליה.” (אפיפניוס מאבות הכנסיה בן המאה ה – 4

שיטת התכנון הרומית ניכרת בייחודה בחניון גבעתי שבדרום ירושלים שם ניתן לראות כי בוני הוילה הרומית המרשימה התעלמו לחלוטין מהטופוגרפיה הטבעית והיו נאמנים בתכנונם לציר צפון דרום. עד לאחרונה היתה מקובלת ההנחה כי תחום העיר הרומית מקביל לתחום העיר העתיקה של ימינו אך החפירות בחניון גבעתי הסמוך לעיר דוד העלו ממצאים המעידים כי תחום העיר בדרום היה רחב יותר.

אליה קפיטולינה היתה ככל הנראה עיר פרוזה עד לסוף המאה ה-3. יש בין החוקרים הטוענים כי בניית החומה בסופה של התקופה נבעה מצורך ביטחוני בעקבות עזיבת  הלגיון הרומי את ירושלים. מאידך יש הטוענים כי החומה נבנתה רק בראשית התקופה הביזנטית עת עלה מעמדה של ירושלים כעיר חשובה לעולם הנוצרי

:הבניה הציבורית בירושלים הרומית

מקדש ונוס אפרודיטה-בסמוך למפגש הקרדו המערבי והדקומנוס הוקם הפורום של העיר ובסמוך לו נבנה מקדש פגאני שהוקדש לאלה ונוס אפרודיטה. בחירת מקום המקדש אינה מקרית וככל הנראה נבעה מרצונם של הרומאים לטשטש את המסורות הנוצריות סביב גבעת הגולגותא, שזוהתה עם מקום צליבתו של ישו וקבורתו בסמוך לה .

מקדש זאוס יופיטר- הוקם כנראה על הר הבית . מטבע רומאי מנציח את המקדש ובו דמותו של יופיטר

מקדש אסקלפסיוס- אל הרפואה במיתולוגיה הרומית, נבנה מצפון להר הבית החרב באזור בריכות המים מימי בית שני (בריכות בית חסדא).

ממערב למקדש אסקלפיוס נבמה הפורום המזרחי של העיר ובו הוקם שער ניצחון בעל שלושה פתחים, כאופייני לשערי ניצחון רומיים. שרידי השער מצויים בויה דלורוזה (קשת אקה הומו) ובתוך תחום המנזר של האחיות ציון. ניתן לראות מתחת למנזר הנוכחי את שרידי ריצוף הפורום הרומי

רחוב הדקומנוס עובר בתוואי רחוב דוד ורחוב השלשלת של ימינו ומאחר ונתקל בקירות הר הבית הוא ממשיך מצפון לו לאורך הויה דולורוזה.

הכניסה הראשית והמרשימה לאליה קפיטולינה היתה בצפון באזור שער שכם של ימינו. מתחת לשער העות’מאני מצוי שריד משער הניצחון המשולש הרומי ומעל פתחו כתובת לטינית המזכירה את שמה של אליה קפיטולינה. בסמוך לשער נבנתה רחבה מרוצפת גדולה ועגולה שבמרכזה הוצב עמוד ומעליו פסל הקיסר. את שרידיה של רחבה זו ניתן לראות כיום מתחת לשער העות’מאני. מהרחבה העגולה יצאו שני רחובות קרדו  המערבי שבניהם לאורך תוואי רחוב בית הבד של היום והמזרחי לאורכו של רחוב הגיא המשמר את תוואי הגיא המרכזי של ירושלים. את שרידיו של הקרדו המזרחי ניתן לראות בחפירות ברחבת הכותל המערבי.