טקס החינה

 סיפור אישי

לפני כחודש ימים הוזמנתי לטקס החינה אצל שכנתי.

התרגשתי מאוד, מפני שמעולם לא נכחתי בטקס מסוג כזה.

מיד עם קבלת ההזמנה הציפו אותי שאלות רבות: מדוע חוגגים ארוע כזה? מה הוא מסמל? מדוע יש אנשים שלא עורכים טקס כזה?. שכן אני לא ערכתי טקס כזה.

קרוב לארוע חשבתי שמן הראוי להביא מתנה אבל מה מביאים ? עוד באותו היום התקשרתי לחברתי

חגית שסיפרה לי שזה ארוע שחוגגים לפני החתונה, ונהוג להביא מתנות לאישה.

ביום המסיבה נכנסתי לחצר השכנים,שהיתה מקושטת צבעונית ומוארת.

את פני קיבלו פני המשפחה שלבשו בגדים אותנטים ועל ראשם כובעי תרבוש.

השולחנות היו ערוכים בשפע של מאכלים ,ממתקים ועוגות בשלל צבעים – שהעין שלי הסתנוורה משלל הצבעים.

להקת מנגנים החלה את הארוע, קיבלה את הכלה והחתן והושיבו אותם על כסאות המרופדים בבדי קטיפה אדומים. את ידיהם של הזוג מרחו בחינה ירקרקה, ושאר האורחים מרחו אף הם את ידיהם.

בהמשך ברכו האורחים את הזוג, אכלו  ונהנו.

טקס החינה

כל מה שאני יודעת בנושא:

1. טקס החינה נערך מספר ימים לפני החתונה

2.יש עדות שעורכות טקס חינה ויש עדות שלא עורכות טקס זה.

3. בטקס החינה לובשים בגדים מסורתיים.

4. אורחים רבים מוזמנים לטקס.

5. מורחים חינה על ידי הכלה במהלך הטקס.

אני רוצה ללמוד בנושא:

1. מתי עורכים טקס זה?

2. מה מסמל הטקס?

3. מדוע יש עדות שלא עורכות טקס החינה?

4. מדוע מורחים את חומר החינה?

5. איך מכינים את החינה?

6. האם החינה משמשת לשימושים הבאים?

החינה – הגדרה

חִינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות.
הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב.

טקס החינה היהודי
בקהילות רבות בלילה שלפני החתונה נהוג לערוך את טקס החִינה המהווה טקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא “חִנָה” בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע. יש הסוברים, שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן, כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד.
את טקס החינה היהודי המסורתי נהגו לערוך לנשים בנפרד. בחלק מעדות המזרח נוהגת משפחת החתן להביא לבית הכלה כמה ימים לפני החתונה עלים מיוחדים שאחרי שטוחנים אותם אפשר לצבוע בהם את הידיים והרגלים של הכלה. בטקס הכלה נהגה ללבוש בגדים מפוארים, משובצים בזהב, שעברו בירושה במשפחתה. בטקס שנערך לכבוד הכלה השתתפו קרובותיה וחברותיה. במהלך הטקס נמרחה החינה על כפות ידי המשתתפים ולעתים גם על כפות רגליהם. ישנן וריאציות רבות של טקסי חינה. הטקס משתנה מעדה לעדה בהתאם למיקומה הגאוגרפי, ולכל עדה טקס חינה הייחודי לה.
במסורת היהודית ניתן פירוש נוסף לשמה של החִנָה, כרמז לשלוש המצוות בהן מצווה האשה:
• חלה – מצוות הפרשת חלה מן העיסה
• נִדה – מצוות הקשורות בטהרת המשפחה
• הדלקת הנר – מצוות הדלקת נרות שבת
בלילה שלפני החתונה, נהוג על פי מסורת יהדות בבל לחגוג במסיבה אשר מטרתה המוצהרת היא להביא לשלום בין הכלה למלאכי החבלה (שדים רעים) שמטרתם לפגוע בה ובבעלה לעתיד.