בתודה לאמן משה דזין – ספר מספר 1

פגשתי את משה לראשונה בקפה “החותם” בערב השקה ל ourboox

שם שמענו לראשונה שיר שהולחן לאם/לירושלים/לאהובה.

ואכן האהבה ואהבת הארץ והבנים משולבים בדמותו

בקשר בל ינתק.

ציוריו של משה שהחל לצייר באופן אינטואיטיבי,

שופעים חיות:

ששמחה/עצב/אובדן/ כאב/צחוק/ ודמע

משמשים בהם בערבוביה צבעונית ודיגיטלית.

משה הוא התפוצצות געשית שמתרחשת בכאן ובעכשיו.

בכיכר המדינה, בכיכר דזינגוף,

בכיכר הלב ובכיכר הרגשות.

היצירתיות מילאה, מילאה ומילאה אותו

עד שהתפוצצה

בשלל גוונים וצורות

והגיעה מהמכולת השכונתית,

עד מעבר ליקום

ומעבר לשביל החלב.

חייו של משה שלנו סובבים במעגלים.

ואני אומר שלנו כיוון שלכל אחד יש את משה שלו.

הרך/ המתפייס/ הלוחם/ הקשוח/ בעל לב הזהב.

משה הינו קודם כל אדם.

ואישיותו קורנת במעגלים ומפיצה אור סביבו

במעגל השווה בגודלו למחזוריות השמש ומעגל עונות השנה.

“ממשה עד משה, לא קם כמשה”.

משיכות מכחול חזקות, נגיעות רכות,

של פרפריי צבע המתעופפים בין השחור לחלל.

התמונה עמוסה אבל קלה.

והעין עינה יודעת שובע.

ורוצה רק עוד ועוד.

עוד חגיגת שמחת הצבעים.

משה הוא מאהב של הצבעים

ואולי הוא אף צבע בעצמו.

משה מקים אנדרטאות צבע

לדברים שאהב ושאינם עוד.

נרות זיכרון הזוהרים באפלה

המשתלטת עליך ועל נפשך.

אל חשש,

בציוריו זורה משה אור ואושר

בוזק פתיתי נוחם על חייו

ועל חיינו.

לעד.

בוא ילד, בואי ילדה ותנו יד לדוד משה,

שיוביל אותכם מעדנות בשביליו הקסומים.

כי משה ילדים לא חי רק בעולמנו,

אלה מצויי גם ביקום מקביל,

הנראה רק לו.

ולעתים כשנחה עליו רוח הנתינה,

הוא מרשה גם לנו הילדים

הצצה, ולו לרגע למה שהוא רואה

יום יום שעה שעה.

כי משה הוא בעצם מלאך.

מאחוריו, מצדדיו, מעליו ובתוכו נמצאת תמיד אישה.

“חפש את האישה”.

אין צורך לחפש היא תמיד שם.

בין משיכת מכחול אחת למשניה.

בין פעימת לב אחת למשניה.

חבויה וגלויה

מסתורית ונהירה.

אם ואחות

רעיה ולביאה.

נשמתו הפואטית של משה מעוטרת בקשת ססגונית,

הפורחת ועולה רעננה

בשלל צבעים.

מהו הצבע הצהוב עבור משה?

המבליח מתוך השחור.

כה בולט ודומיננטי.

אולי הצהוב – הוא ליבו של משה,

אולי הצבע הוא משה בעצמו.

משה הוא בראש וראשונה יהודי.

אדם שזיכרון השואה צרוב בבשרו,

בצבעיו, בקומפוזיציה.

לא נדיר לגלות בין רבדיי ציוריו

כוכבי שביט, לצד כוכבי דויד

ושזורים ביניהם

צבעי דגלנו הכחול לבן

המעידים על נפש ציונית הומייה.

השמש היא אדומה, או צהובה

אבל,

אל תיתנו לדבר זה להכביד עליכם.

למשה יש גם שמש כחולה.

עם קרניים כחולות.

זכותו.

הוא צייר.

ולכן הוא רשאי.

משה אני חייב להתוודות בפניך:

הרבה פעמים תמונותיך הנן עבורי מקור השראה,

המושך אותי כסופת טורנדו – לעשייה,

לכתיבת עוד ספר.

בחברתך.

המאמץ הסיזיפי של האמן הבודד תמיד משתלם

ולו רק כדי ליהנות פעם נוספת מחברת ציוריך על הכריכה.

וכמובן שהדבר הביא גל ביקורות אוהדות מכל העולם,

שיותר משקראו את העברית שלי,

הבינו את לשונך האוניברסלית.

אז מה אומר לך חברי ליצירה.

אוהב אותך.

ואת משפחתך המקסימה.

לחיי היצירות שבדרך.

בראבו!

הבטחתי ולכן אקיים.

ספר זה ייקרא מעתה.

ספר מספר אחד.

Moshe Dazin Amnon Yoged

תודה לך אמנון חברי היקר
הספר מאוד ריגש אותי במיוחד תמונה של אמא היקרה שלי

מודה לך מקרב לב אומן סופר מוכשר

תודה ל Amnon Yoged סופר דגול ומוכשר, על הקדשתו המסורה והמנוסחת ללא חת על הספר. מאוד מרגש אותי. וכמובן Shuli Sapir-Nevo היקרה על המילים החמות והמרגשות ותודה ל Ourboox.com שנותן לכל אדם אפשרות להיחשף לעולם עם יצירותיו

Victoria Sara Dazin

Dear Amnon you’ve surpassed yourself.

אשר דיין

איזו חברות איזה שיתוף של מוכשרים אומנים בלב ובנפש כל התרגשתי.

משה באמת צייר ענק עם לב לא פחות ענק,

ואמנון אין עליך חבר היודע לכבד ולהעניק ים של אהבה שלא מתרוקנת.

שאפו חברים.

“משה הוא מאהב של הצבעים
ואולי הוא אף צבע בעצמו.”

וכי יש הגדרה טובה מזו שמצא אמנון יוגד למשה דז’ין.
בספרו:
“בתודה לאמן משה דזין – ספר מספר 1”

Shuli Sapir-Nevo

ותודה רבה לך משה יקר שאתה מוסיף כל כך הרבה צבע, יופי, אופי וחוכמה לOurboox

Moshe Dazin Shuli Sapir-Nevo

שולי היקרה

תודה לכם על העמל של יום ולילה לתת לנו את האפשרות לכל כך הרבה אנשים להוציא את האומן שבהם ערב נעים חמים וטעים

בלה יפרה

אהבתי את הספר של אמנון, את הציורים כל כך יפים של משה, ואת הכתבה המקצועית שלך שולי, הצלחה גדולה לכולם!