חג השבועות

1. חג השבועות הוא אחד משלוש הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מועדים שבהם היו עולים בני-ישראל אל בית המקדש בירושלים. חג השבועות שונה משני הרגלים האחרים בזה שלא נקבע לו תאריך קבוע במקרא והוא תלוי בחג הפסח כפי שנאמר: “וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום…” (ויקרא כ”ג, טו-טז). חג השבועות חל שבעה שבועות ויום, או חמישים יום, מיום הבאת העומר. בשונה מחג פסח וסוכות הנמשכים שמונה ימים חג השבועות נחוג במשך יום אחד בלבד

חג הקציר

 לחג אופי חקלאי, וכך הוא מודגש בתורה “שלוש רגלים תחוג לי בשנה…וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה ” (שמות כ”ג, י”ד- ט”ז). החג חל בתקופת הקציר, תקופת סוף האביב ותחילת הקיץ. תקופה שבה חוגג החקלאי את קציר יבולו

חג הביכורים

חג הביכורים -“וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם” (במדבר כ”ח כ”ו). הביכורים הם ממתנות הכהונה שחייבים היו בני ישראל להביא לבית המקדש. זמן הבאת הביכורים לירושלים הוא מחג השבועות עד חג הסוכות. הביכורים הובאו משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ ישראל: ארץ חיטה ושעורה  וגפן ותאנה ורימון, ארץ זבת חלב ודבש

חג מתן תורה

  .שם זה של החג מבוסס על מקורות תלמודיים שלפיהם ביום ו’ בסיון נתנה התורה לבני ישראל על ידי משה בהר סיני

מנהגי החג

.תיקון ליל שבועות – בליל חג השבועות נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה. התיקון מכיל קטעים מן התורה הכתובה ומן התורה שבעל-פה

 אכילת מאכלי חלב – סועדים סעודה חלבית בשבועות שנאמר על התורה בשיר השירים: “נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים ד’, י”א). מכאן שהתורה נמשלה לחלב

. קישוט בית הכנסת והבית בירק – משום שחג השבועות הוא חג הקציר והבציר

 .קריאת מגילת רות – קוראים בבית הכנסת מתוך מגילת קלף כשרה את מגילת רות