האריה והעכבר

משל האריה והעכבר.

מאת: איסיפוס

  יום אחד,

בזמן שישן לו האריה ביער, ניגש אליו עכבר קטן,

טיפס על גופו השרוע והחל רץ מעלה ומטה על גופו של האריה הגדול.

מיד התעורר האריה, אשר בבת אחת הניח את רגלו על העכבר,

פתח את פיו הגדול והתכונן לבלוע אותו!

“סלח לי מלך היער!”,התחנן העכבר הקטן,

“אם תסלח לי ותחוס עלי אזכור את טוב ליבך לעד ולעולם לא אטפס עליך שוב!

מי יודע, אולי אפילו אוכל להחזיר לך טובה יום אחד.”

   האריה, כמובן, לא ציפה לתעוזה שכזו מצדו של העכבר.

לפתע התרכך ליבו עד שהרים את רגלו והניח לעכבר ללכת.

חלפו להם מספר שבועות מאז שנפגשו האריה והעכבר.

ויום אחד,

שוטטה לה קבוצת ציידים ביער.

האריה הגדול נמנם לו להנאתו,

כמו שהוא עושה בדרך כלל ולא הבחין בציידים.

   הציידים תפסו את האריה,

קשרו אותו לעץ והלכו בינתיים לחפש עגלה גדולה כדי שיוכלו לסחוב את השלל המפואר שלהם.

    בדיוק אז,

הבחין האריה ביצור אפרפר וקטן שמתהלך לו ביער.

זהו, כמובן, העכבר הקטן אותו פגש לפני שבועות מספר.

   העכבר,

שזכר את טוב ליבו של האריה,

מיהר אליו וכרסם את כל החבל שקשרו אותו לעץ עד שהאריה שוחרר.

   “נכון שצדקתי?”

שאל העכבר את האריה

 ומאוד שמח שהצליח לעזור לו.