רבי גרשום מאור הגולה

שם האיש: רבי גרשום מהאור הגולה

המהפכה: חרם דרבנו גרשום

זמן המהפכה: 1000~ לספירה

המצבה של רבי גרשום

מקור מידע:

מה זה חרם דרבנו גרשום ומי הוא?

ביוגרפיה

רבי גרשום מאור הגולה נולד לאביו רבי יהודה אותו הוא מזכיר פעמים רבות בכתביו. לא ידוע על משרה רשמית בה החזיק אביו.
באשר למקום לידתו אין מידע מדיוק, והיסטוריונים של היהדות העלו השערות שונות. חלק אמרו שהוא נולד בצרפת, חלק אמרו שהוא נולד בעיר מץ וחלק אמרו שנולד באחת מערי לותרינגיה. בצעירותו שימש כמלמד תינוקות וכשהתבגר לימד תורה ולימודי יהדות את תלמידיו.
שנת פטירתו המדויקת, כמו שנת לידתו, שנויה במחלוקת. שנת 1028 היא המקובלת על החוקרים, ומבוססת על כתב יד בספריית הבודליאנה (שנמצאת בעיר אוקספורד באנגליה) שנוקב בשנה זו. נאמר שרבנו גרשום נפטר בשנת 1040 אך קרוב לוודאי שמדובר בתאריך עגול ולא מדויק. רבנו גרשם נקבר בגרמניה, קברו נופץ במהלך השנים אך המצבה שלו נשמרה והיא נמצאת היום במוזיאון היהודי בברלין.
חרם דרבנו גרשום הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, בקהילות אשכנז סביב שנת 1000 לספירה, וגזר על הפרתן עונש של חרם. בנוגע למספר תקנות ישנן מחלוקות רבות. ויש החולקים על הקביעה שרבנו גרשום הוא המקור הראשון לתקנות אלו.
נראה שתקנותיו של רבנו גרשום נעשו בכינוס של קהילות גרמניה, וכי רבנו גרשום לא התכוון מתחילה שתקנותיו יחייבו את כל הדורות ואת כל הזמנים אבל למרות זאת אנו מקיימים את תקנותיו.

בתקופתו של רבנו גרשום וביוזמתו, התאספו רבים מקהילות אשכנז וראשיה על מנת לתקן תקנות דתיות הנוגעות לחיי החברה והמשפחה. עיקרן של התקנות עסק במבנה הנישואין, בעיקר כאלה הנוגעים למעמד האישה, בהתאמה לחברה בה חיו.

“רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ”ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי

דבריו לא ישנו.”

ציטוט זה הוא ציטוט של רבי גרשום כלפי המורה שלו בעבר, שמראה את הערצתו אליו. כנראה שגרשום למד ממנו הרבה דברים אם הוא כל כך חשוב לו, וגם כנראה הוא לימד בצורה דומה לשלו.

מקורות מידע:

ויקיפדיה – רבנו גרשום

ויקיפדיה – חרם דרבנו גרשום

המהפכה שחולל – חרם דרבנו גרשום

שלוש התקנות הידועות ביותר שמיוחסות רבי גרשום מאור הגולה הן:
איסור על נשיאת יותר מאישה אחת- תקנה זו מיושמת עד היום הזה במדינת ישראל והפכה לחוק. אסור להתחתן עם יותר מאישה אחת לפי חוקי מדינת ישראל.
איסור על גירוש אישה בעל כורחה- (אקט גירושין פומבי שנכפה על האישה. גירושין ללא הסכמתה). כיום, ניתן לקבל פיצוי מהגבר של עד מאה אלף שקלים במקרים מסוימים של גירוש האישה בעל כורחה (לאישה בעקבות גירושין עם חמישה ילדים ונישואין לאחרת, או לאשה שגורשה בעל כורחה לאחר 17 שנות נישואין.)
איסור על קריאת דברים השייכים לאחר ללא רשות. (איסור על מעבירי מכתבים ממקום למקום לקרוא את המכתבים ללא ידיעת בעליהם.)
איסור להוציא תשמישי קדושה מבית הכנסת ללא רשות.
הנה כמה מהתקנות שהוציא רבנו גרשום מאור הגולה ואנו מניחות כי היו נהוגות בעבר בקהילות אשכנז ובייחוד בקהילת גנצא שאותה שהיה יושב הראש שלה:

על הקהילה לפרנס אישה שנעזבה מבעלה או שלבעלה אין במה לפרנסה.
בעל לא יהנה מגזל שגזלה אשתו. (לדוגמא מחפצים או ממון שגנבה אשתו)
קנס מסוים למכה את חברו, וכפול למכהו בבית הכנסת.
זכותו של מאבד אבדה לדרוש מהציבור לחייב את כל היודע על האבדה ליידע אותו.
על עוברי אורח להשתתף במתן מתנות לאביונים בפורים.
איסור להזכיר לאנוסים שחזרו ליהדות את עברם (אין להזכיר ליהודים שהמירו את דתם, ואחר כך חזרו לחיק היהדות את עברם.)
ואילו רק חלק מהתקנות שהוציא. הוא הוציא עוד המון תקנות וחוקי סדר לקהילות היהודיות וכתב פזמונים, שירים, פיוטים וכתבים אחרים. למעשה, הוא הקדיש את כל חייו למחשבה על חיי היהודים ועזרה שיכול לתת להם בחוקים והכללים בקרב הקהילה בחיי היום יום. יהודי שהפר את אחד מהתקנות שהיו נהוגות בקהילה הסתכן בחרם (אף אחד בקהילה לא יתקשר אתו כלומר, נידוי מהקהילה). רוב הקהילה לא הפרה את התקנות משום שלא הייתה מוכנה להסתכן בענישה כבדה ורבת משקל כמו זו.
לאחר שהוציא רבי גרשום את התקנות האלו הן היו נהוגות ברוב קהילות אשכנז בגולה. אף חלק מתקנותיו רלוונטיות וקשורות לימינו כמו איסור נשיאת יותר מאישה אחת.
אבל דרכו למהפכה הגדולה לא הייתה קלה כל כך. בכל ניסיון והתנגדות לכלל או ניסיון לשינוי חברתי יש סיכויים אך גם סיכונים. בתקופה זו, היה מעט כבוד לנשים ואף במקרא הן תוארו באופן שונה מגברים ולא ייחסו בתקופת המקרא את אותה החשיבות כמו לגברים. קרוב לוודאי שאנשים יתנגדו אליו ולדעותיו, יוצרו מריבות בין התומכים לאלו שלא תומכים בטענותיו, ואף יהיו כאלו שיפרו את תקנותיו.
סיכוייו הם ממעריציו והתלמידים שתמכו בו, ובגלל כבודו הגדול בשל היותו רב ומורה אולי עוד אנשים יצטרפו להקשיב לו ולחולל את המהפכה. בנוסף יהיו גם

נשים שיזדהו. בעקבות הכבוד הרב שרכשו לו אנשי הקהילות ובעקבות העונשים הכבדים שהטיל, היו לתקנותיו מקום נכבד בין חוקי הקהילה.

הערך המרכזי שגרם לו לחולל שינוי כה גדול הוא דבקותו במטרה, הוא ידע שהוא עושה זאת למטרה טובה ולא וויתר וגם רצונו ושאיפתו להיות אדם מתחשב ואכפתי לקהילה שלו ולעם גם כאשר העניין לא “נוגע בו” כלומר לא בדיוק קשור אליו.

רבי גרשום מאור הגולה לא התכוון שהשינוי שחולל יתרחש לאורך דורות גם בארץ ישראל ולא רק בקהילות היהודיות, אולם אנו חושבות שהוא היה מאוד שמח לגלות זאת ולדעת שהוא חולל מהפכה ושינוי כה גדול בחיי היומיום שלנו.

מקורות מידע:

ויקיפדיה – רבנו גרשום

ויקיפדיה – חרם דרבנו גרשום

פיצויים בעקבות גירושין

רבי גרשום מט”ח

השפעת פעולתו לדורות הבאים

כיום, הנשים בעלות כבוד רב יותר מאשר שנים קודמות. גרשום השפיע על כבוד הנשים בכך שאסור לגברים להתחתן עם יותר מאישה אחת, והן מקבלות מזון וביגוד ומקום לינה וכמובן יש גם עוד חוקים לנשים כיום שגרשום לא עסק בהם אבל כנראה שהם נגמרו בעקבות המהפכה שחולל. זה מראה עד כמה שהכבוד הנשי התפתח והתקדם בזכותו.

רוב החוקים שהסדיר גרשום משתמשים בהם גם כיום, ויכול להיות שאם גרשום לא היה עושה את המהפכה הזו כבוד האישה היה גרוע יותר מהיום, ובזכותו הנשים יותר חופשיות והכבוד לאט לאט מתאזן בין הנשים לגברים.

 בתקופת המקרא הנשים תוארו באופן שטחי ולא היו שוויוניות לגברים ובעקבות השינוי שעשה בגישתו לעיניין ובתקנות שהתקבלו בקהילות אשכנז הוא גרם לשינוי בכבוד הנשים וביחס של גברים והעולם ככל עליהן. זה מראה עליו שהוא אדם מתחשב באופיו, כיוון שהבין מצב מורכב על אף שלא היה קשור אליו באופן ישיר.

סרטון

כתב זכויות של האישה, כתובה מהמאה ה18

מקור מידע: 

מעמד האישה ביהדות – ויקיפדיה

הקריקטורה הזו מראה את אי השוויון בין נשים לגברים וזה מאפיין את התקופה שלפני המהפכה של רבי גרשום, לאחר מהפכתו הקרע היה פחות גדול ועוצמתי.

מקור מידע:

כתבה על ארגוני נשים

אקטואליה

לדעתנו, רבי גרשום מאור הגולה כיום היה תומך בכל הקהילות השונות ממנו שעוזרות ליישם את עיקרון עמק השווה (למשל הקהילה הגאה) והיה משתתף במצעד הגאווה גם אם לא היה חלק מהקהילה משום שהיה מבין את צורכיהם להיות שווים, כפי שהבין את צורכי הנשים להיות שוות בין גברים ובחברה אף על פי שהוא לא היה אישה.

(תמונה ממצעד הגאווה)

מקור מידע:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4529917,00.html

ריפלקציה

נטע – בחרתי בסיפור זה משום שהנושא של כבוד האישה הוא מאוד מסובך ורציתי לדעת יותר על הנושא הזה, שמעתי את הנושא הזה הרבה- אם זה בחדשות ואם זה בבית ספר, ושמעתי שכבוד האישה לא תמיד היה כזה ופעם הוא היה יותר שפל ונמוך, רציתי לקרוא על התקופה הזו ועל המהפך שגרם לשינוי זה. הנושא שנגע לליבי הוא שגרשום פעל לשינוי כבוד האישה למרות שכמעט ולא היה כבוד, והוא התמודד מול הרבה אנשים שחשבו אחרת ולמרות זאת הוא לא פחד ופעל למען הנשים. אני לוקחת מגרשום את החוזק הפנימי שלו להתמודד עם אנשים בעלי דעה אחרת, ובנוסף אני לוקחת גם את האכפתיות כלפי אנשים שונים, ואף בתקופתו הנשים היו חלשות, אז בנוסף אכפתיות כלפי חלשים.

עדי – בחרתי בסיפור זה  מפני שכבוד האישה הוא דבר חשוב מאוד בחיי ובחיי עוד הרבה נשים, ועניין אותי לדעת מהעבר של כבוד האישה ואיך שינו אותו לטובה. נגע ללבי שדרבינו גרשום, מחולל המהפכה לא וויתר למרות הקשיים וחולל מהפכה גדולה מאוד למרות שהוא בכלל לא מאותו המין ולא חווה את הדברים שהנשים חוו, להרבה אנשים לא היה אומץ להתמודד מול סיבוך כזה גדול. אני לוקחת מדרבינו גרשום לחיי את האומץ שלו, את האכפתיות שלו ואת החוסר וויתור.

שיר -בחרתי בסיפור זה מתוך בחירה קבוצתית שעליה הוחלט מתוך עניין על חוק שקיים עד עצם היום הזה ואין אנו כלל יודעות מהו מקורו, אולם אני באופן אישי ידעתי שאינו מהמקרא אך לא ידעתי מה מקורו המדויק. העניין הרב של רבי גרשום מאור הגולה בלימודי יהדות וראיה ביקורתית, לא כל מה שהיה נהוג בתקופת התנ”ך חייב להתקבל גם כיום זה דבר שנגע ללבי, לא הרבה אנשים בתקופה הסתמכו על ראייה ביקורתית ורובם הלכו בעדריות ובאמונה עיוורת, שגם אני מאמינה בה אך בגבול מסוים. אני אקח מרבנו גרשום את הדבקות במטרה, יכולת ההנהגה, אומץ לב,אכפתיות והקשבה לקבוצות שהיו חלשות יותר אז, ואני מניחה שאם רבנו גרשום היה חי כיום הוא היה מתנדב למען קבוצות מוחלשות באוכלוסיה.לסיכום, אוכל להגיד שחשבתי שהעבודה תהיה נוראית וארוכה אולם נוכחתי לגלות שהיא הייתה די מעניינת והוסיפה לידע העולם שלי ואני שמחה שיצא לי לקחת חלק בעבודה ולתרום לה.

שני – בחרתי בסיפור על דרבינו גרשום מאור הגולה מפני שהשיוויון ומעמד האישה הם דברים מאוד בסיסיים ומשמעותיים בחיי היום-יום, אך ידענו שזה לא תמיד היה כך. אהבנו לחקור ולהתעמק בנושא הזה ולדעת גם את האירועים ששינו את מעמד האישה ביהדות, שאירוע זה קרה בזכות דרבינו גרשום והפך את הקהילה לליברלית יותר כלפי נשים ופחות כחפץ, נושא זה נגע לליבי. אני אקח מדרבינו גרשום את אומצו ואת התחשבותו באנשים ששונים ממנו.