תולדות חיו של מוחמד

מוחמד בן עבדאללה הידוע כמוחמד היה מייסד דת האיסלם, נחשב במסורת המוסלמית לאחרון ולחשוב ביותר מבין הנביאים פירוש השם בערבית הוא “מהולל” או “מפואר”,

מוחמד נחשב באיסלם כדגם לאורח חיים של מוסלמי מאמין בתקופתו של מוחמד הייתה העיר מכה מרכז מרכזי בינלאומי חשוב ושימשה מוקד פולחן לשבטים בחצי

האי ערב, במרכז העיר עמדה הכעבה מבנה ששימש כמרכז פולחן, היום היא מוקד לעליה לרגל למוסלמים על פי המסורת מוחמד טיהר את הכעבה מן הפסלים האליליים.

מוחמד נולד בעיר מכה שנת לידתו אינה ידועה בוודאות המסורת המוסלמית מציינת שזו הייתה שנת הפיל כלומר השנה שבה פלש הצבא של אתיופיה לאזור חיג’אג’ באמצעות פילים.

 אביו מת עוד בטרם נולד מוחמד ואימו מתה בהיותו בערך בן 6 מוחמד גדל אצל סבו ולאחר מכן בבית דודו.

 בגיל 25 נישא מוחמד לחדיג’א אישה עשירה בת 40 שעסקה במסחר לזוג נולדה בת בשם פאטמה שאותה חיתן מאוחר יותר לבן דודו.

המסורת מספרת כי מוחמד היה בן 40 הלך להתבודד במערת חראא הממוקמת בג’בל א-נור הרחק מעירו מכה.

באחד מימי התבודדותו נגלה אל מוחמד בלילה המכונה “ליל הגורל” המלאך ג’יבריל ואמר לו:” קרא! בשם ריבונך אשר ברא , ברא את האדם מטיפת דם קרוש,

קרא, הן ריבונך הוא רב חסד, אשר לימד בקולמוס, לימד את האדם את אשר לא ידע”.

אישתו הייתה הראשונה ששמעה את סיפור ההתגלות של מוחמד והאמינה לו מיד וכך הפכה לראשונה מבן מאמיניו.

מוחמד החל לנאום בפני תושבי מכה את מה ששמע מפני המלאך ג’יבריל שהתגלה אליו מדי פעם בהדרגה התווספו אליו קבוצת מאמינים.

במהלך הזמן ועד לזמן קצר לפני מותו המשיך מוחמד לחזות במלאך ג’יבריל מתגלה אליו את דבר אלוהים.

הסוחרים במכה, שעיקר פרנסתם הייתה על הכנסות עולי הרגל הפגאנים אל הכעבה, החלו להתייחס אל מוחמד בעוינות. במיוחד הצליח להעלות את חמתם, כאשר היה קונה עבדים בכספו ומשחררם על מנת להכניסם בברית האמונה החדשה.

 אנשי שבטו חלו לרדוף אותו ואת מאמיניו. שינוי זמני לטובה חל כאשר אחד מיריביו הקשים, עומר בן אל-ח’טאב, הצטרף למאמיני הדת החדשה. עומר היה אדם חזק ובעל השפעה חברתית רבה, והצטרפותו לאסלאם הסבה למאמינים ביטחון רב.

בניסיון לגייס אוהדים נוספים מוחמד נסע לטאיף אך אנשי העיר הרחיקו אותו ורגמוהו באבנים. לאחר מכן הוא חזר למכה, נשא לאישה אלמנה בשם סָודא ואורס לעאישה.

זמן-מה לאחר מות אבו טאלב וח’דיג’ה הסיר שבט קורייש את חסותו ממוחמד באופן רשמי, והוא נאלץ כעבור זמן-מה להימלט ממכה.

למוחמד היו תומכים בעיר ית’רב הוא היגר לעיר זו עם קומץ תומכיו במכה, שהיו לפי המסורת המוסלמית כ-70 אנשים.

עוד מספרת המסורת שמוחמד נכנס למדינה ובמקום שעצר גמלו הקים מסגד ובתים לנשותיו .

מוחמד כרע והתפלל במסגד השתטח והביע כניעה ונאמנות לאלוהים על כן נקראת דתו “איסלם” התמסרות לאל.

מותו של מוחמד

ב-8 ביוני 632 חלה מוחמד ונפטר בביתה של אישתו הצעירה.

לאחר שמוחמד מת התחיל אי סדר בחצי האי ערב. כמה קבוצות של שבטים הכריזו שהם פורשים מעדות המאמינים וחוקי הדת אינם חלים עליהם עוד. קבוצות אחרות תענו שמוחמד בכלל לא היה שליח אללה כי הוא מת בסוף ככל האדם. גם אלה וגם אלה סירבו להמשיך להאמין בדת ולשלם מסי צדקה. מוחמד לא השאיר אחריו בן ולא מינה יורש ולכן המבוכה והבלבול החריפו אף יותר. קבוצות שונות מהמאמינים דרשו שהמנהיג יבחר מתוכן. אנשי מכה טענו שהם כמו מוחמד נרדפו והיו בסכנה. תושבי אלמדינה שסיפקו מקום ולאנשיו מקום מפלט דרשו שהמנהיג יבחר מתוכם. שבטו של מוחמד דרש שהמנהיג יבחר מתוכם.

לאחר שהושגה פשרה נבחר אבו בכר (חותנו של מוחמד) ליורש אבו-בכר היה מהמאמינים הראשונים במוחמד ומן המהגרים אותו לאלמדינה.
אבו-בכר היה הח’ליף הראשון.
הח’ליף לא נחשב בעיני המוסלמים לנביא, הם מאמינים שהנביא האחרון היה מוחמד בשורה של נביאים שהתחילה במשה המשיכה בישו ונגמרה במוחמד, לכן מוחמד מכונה חותם הנביאים.
התפקידים של הח’ליף היו מדיניים ודתיים, הוא היה אחראי לחקיקת חוקים, לענייני כלכלה, למסחר ולענייני הצבא.
תקופת השלטון של אבו-בכר ארכה רק כשנתיים ובמהלכה התמודד עם כל הבעיות שהתעוררו בעקבות מות מוחמד.

דת האיסלם

הקוראן ספר הקודש של המוסלמים

ספר הקוראן הוא ספר הקודש של המוסלמים ועל פיו מתנהלים חייהם.
על פי המוסרת המוסלמית הקוראן חובר בידי אללה והורד מהשמיים אל מוחמד קטעים קטעים.
מוחמד מסר את דברי אללה אל מאמינו בצורת אימרות קצרות והם רשמו אותם על גבי כפות תמרים, על פיסות עץ ועל עצמות.

באמצע המאה ה-7 בשנת 651 קובצו האימרות לספר הקוראן.
בקוראן יש 114 פרקים ובהם כתובים נאומי הנביא וחזיונותיו. כל פרק בקוראן נקרא סורה. הסורות מופיעות בקוראן לפי אורכן-מהארוכה לקצרה חוץ מסורת הפתיחה שהיא הקצרה ביותר.

דת האיסלם

חמשת מצוות היסוד של המוסלמי

1. העדות

המוסלמי אומר את המשפט: “לא אלאה אלא (אל)לה ומחמד רסול (אל)לה” (פירוש המשפט: “אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא שליחו”) זה האני מאמין של המוסלמים
המואזין במסגד מזמין את כל המאמינים לתפילה שבה הוא אומר את המשפט ובזמן התפילה גם המאמינים אומרים זאת.
המוסלמי אומר את המשפט לפני מותו, והמתאסלם אומר זאת בטקס התאסלמותו.

2. התפילה

המוסלמי מתפלל 5 פעמים ביום ויכול לעשות זאת בכל מקום שהוא נמצא
את תפילת הצהריים של יום שישי הוא עושה במסגד ושם התפילה כוללת את העדות ואת הפרק הראשון של הקוראן.

3. הצדקה
המוסלמי נדרש להוציא מכספו לצדקה. הכספים מיודעים לנזקקים עמו אלמנות ויתומים ובזמן מלחמה לצורך פדיון שבויים.

4. הצום

המוסלמי צם בימי חודש הרמדאן מזריחת השמש ועד שקיעתה. צום הרמדאן מציין את תחילת ההורדה של הקוראן מהשמים אל מוחמד. בשל השיטה שליפה נקבע לוח השנה המוסלמי ומיכוון שאסור לעבר שנה באיסלאם חודש הרמדאן לא חל בעונה קבועה בשנה.

5. העלייה לרגל

המוסלמי חייב לעלות לכעבה שבמכה ולכמה אתרים מקודשים בסביבה לפחות פעם 1 בחייו.

י