בחצר הילדות שלי היה נטוע עץ תות אחד שגזעו היה אכול מבפנים אך עלוותו ירוקה ומוריה הוא היה שריד לתקופה שבה הובא לראשון לציון ענף תולעי המשי בתקווה לייצר משי בקולוניא שעברה לחסות הבארון רוטשילד. על עץ תות זה בניתי לי את בית החלומות שלי. ענף אחד חלול היה עמוק דיו כדי לשכן בתוכו את כל אוצרותי ועל משטח של עץ שנראה כסיפון ספינה ממש בעיני הילד שלי ביליתי שעות ארוכות בדמיונות. לעץ הזה היתה כבר הסטוריה מפוארת כי כשנולד האבא שלי שהיה צעיר ילדיהם של הסבא והסבתא שלי יבש החלב בדדיה של סבתא עידה והביאו לאבי מיינקת שהיתה אחת משלוש אחיות שהובאו לחצרות האכרים.
שלוש הנשים הללו ג’מילה סאפיה ולאטיפה היו העוזרות הראשיות בבית שלוש משפחות שאחת מהן היתה משפחת אבי השניה משפחת בולקינד הזכורה לטוב מן הפרקים הקודמים והשלישית היתה אצל משפחה אחרת שזהותה לא נודעה לי. בכל אופן דדיה של לאטיפה היו אלה שהשביעו חלב את אבי וממנה ינק ככל הנראה, את דמיונו המזרחי הפורה.
בצעירותו לא היה אבי אכלן גדול ולא עלה מספיק יפה במשקל. לאטיפה היתה מצמידה אותו אל חזה וחיש קל עולה עימו על עץ התות ושם היתה פותחת בוטן דמיוני הקרוי ‘פיסטוק’ בתנועות יד רחבות היתה מדגימה את פתיחת הפיסטוק וממנו היה יוצא בכל יום סיפור חדש כאילו לקוח מסיפורי אלף לילה ולילה.
אבי היה גומע בשקיקה את הסיפור ותוך כדי כך ובהיסח הדעת אוכל את כל ארוחת הערב עד שבמקביל לבליעת הכפית האחרונה היתה לאטיפה, שוב בתנועות רחובות ומוגזמות מכניסה את הסיפור בחזרה אל תוך הפיסטוק וסוגרת אותו עד לערב המחרת.
כך על גבי עץ התות ובעזרתו האדיבה של הפיסטוק וסיפורי לאטיפה הלך אבי והעלה במשקל לשמחתה של הסבתא שלי. על עץ התות הזה ביליתי את שנות ילדותי.
© כל הזכויות שמורות לעצמון יניב 2015
Published: Jan 26, 2015
Latest Revision: Jan 26, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-28383
Copyright © 2015