היסוד שלי

מולקולת הברום מורכבת משני אטומי ברום הקשורים ביניהם בקשור קוולנטי יחיד (Br-Br) ומסומלת כ-Br₂. בטמפרטורת החדר ברום הוא נוזל בצבע אדום-חום, המתנדף לגז אדום (שצבעו מזכיר NO₂) עם ריח שמזכיר כלור. מבחינה כימית, תכונות הברום הן כשל שאר ההלוגנים, ובהתאם למקומו בטבלה המחזורית, הוא פעיל פחות מכלור, ופעיל יותר מיוד. ברום כמעט ולא מסיס במים, ומסיס מאוד בCS₂, כהלים וחומצה אצטית.

ברום הוא חומר מחמצן חזק בנוכחות מים. הוא מגיב במרץ עם אמינים, אלקנים, פנולים, פחמימנים ארומטיים, קטונים וחומצות. בנוסף לכך ברום מגיב עם אלומיניום, טיטניום, כספית ומתכות אלקליות אחרות.

בגלל התגובה הכימית החזקה של ברום מאחסנים אותו בבקבוקי זכוכית.

ברום הוא חומר מוצא לייצור תרכובות ברום שלהן יישומים רבים בתעשייה. בחקלאות היה נפוץ השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע ממזיקים, אך בגלל פגיעתו בשכבת האוזון, נאסר השימוש בו על ידי 183 מדינות. סוכם שהשימוש בו יפסק בהדרגה ושעד שנת 2005 לא יעשה כל שימוש במתיל ברומיד.

הברום מזיק לרקמה האנושית במצב צבירה נוזלי והאדים שלו גורמים לגירוי האף, העיינים והגרון. אפילו ריכוז נמוך של ברום כמו 10 חלקיקים למיליון יכול לגרום לנזק ושאיפת כמות גדולה יכולה לפגוע במערכת הנשימה.

חומרים לניטרול השפעת הברום: תמיסת אמוניה או נתרן-פרסולפיט 10%.

ברום זוהה על ידי אנטוני באלרד. בימת מלח במונטפלייר שבצרפת ב-1826. ברום הופק בכמויות גדולות רק בשנת 1860.