“מימי, את מצחצחת שיניים?” – צעקה אמא בוקר אחד מהחדר שלה.
“לאא, אני עדיין ישנה…” – אמרה מימי בקול ישנוני
“מימי, את מתלבשת?” – צעקה אמה אחרי כמה דקות.
“לאא, אני מצחצחת שיניים…” –מילמלה מימי עם פה מלא במשחת שיניים.
“מימי, אספת את התיק שלך?” – שוב צעקה אמא מהמטבח.
“לאא, אני מתלבשת…” – אמרה מימי.
“קדימה, אנחנו נאחר!” – צעקה אמא.
“אני לא מבינה אותך ,מימי” – אמרה קיטי שבדיוק נשכבה לישון על אדן החלון אחרי לילה של טיולים – “בשביל מה יש לך אף?”
“אף, מה זאת אומרת בשביל מה יש לי אף?” – הופתעה מימי מהשאלה המצחיקה הזאת – “בדיוק בשביל מה שהאף שלך: להריח!”
“לא נכון, ניחשת לא טוב” – אמרה קיטי– “יש לי אף בשביל להביט מעברו.”
“הם…” – משכה מימי בכתפיים – “למה את צריכה להביט מעבר לאף בכלל?”
“אספר לך אחר-כך. הרי עכשיו אין לך זמן, את מאחרת לבית הספר.” – פיהקה קיטי – “אני בניגוד אלייך לא ממהרת אף פעם לשום מקום, ותמיד עושה הכול בזמן.”
אמרה קיטי והלכה לישון.
“מימי, נעלת נעליים?” – שאלה אמא.
“לא, אני אוספת את התיק” – מימי ניסתה לעשות הכול מהר אבל זה לא עזר.
“נו, מימי, שוב איחרנו!” – כעסה אמא.
מימי כל היום חשבה למה קיטי צריכה להביט מעבר לאף שלה. תיקחו לדוגמא את האף של מימי. הוא כל כך קטן שהיא רואה הכול מצוין מעברו, הוא ממש לא מפריע לה. אבל גם האף של קיטי לא נראה גדול מדיי.
בדרך הביתה היא הסתכלה על ציפורים שבונות קן וחשבה שבמקום אף יש להן מקור. ולנמלים, שמעבירות דברים טובים לבתים שלהן, אין אף בכלל. אז איך נמלים נושמות? והאם הן יודעות להביט מעבר למשהו שאין להם? כלומר היו לה כל מיני מחשבות מעניינות.
“הי, ילדה, תסתכלי מתחת לאף שלך כשאת הולכת!” – צעק על מימי איש ברחוב. התברר שמימי הייתה כל-כך שקועה במחשבות שלה, שנתקעה באיש הגדול שהעביר סחורה לחנות הקרובה.
“מה יש להם כולם היום עם האף?” – תהתה מימי.
“קיטי, למה את צריכה להסתכל מעבר לאף שלך?” – שאלה מימי מיד אחרי שחזרה הביתה.
“כדי לדעת מה יהיה בעתיד.” – אמרה קיטי– “ואם אני יודעת מה יהיה בעתיד אני יכולה להתכונן אליו. פשוט, לא?”
“ממש לא פשוט” – אמרה מימי.
היא עשתה פרצוף רציני, כיווצה עיניים וניסתה להביט רחוק, רחוק מעבר לאף.
“הינה, אני מנסה לראות את העתיד ואני לא רואה כלום, חוץ מכמה עצים ובית של גאיה ממול” – אמרה מימי בתמיהה.
“נכון, כי את מביטה לא נכון. אני אלמד אותך.” – אמרה קיטי והתיישבה ליד מימי.
“את צריכה לשבת בשקט, לעצום עיניים, ולנסות לדמיין מה יהיה… נו, למשל מחר בבוקר. הרי את יודעת מה יהיה מחר בבוקר, נכון?” – שאלה קיטי- “מחר יהיה אותו הדבר כמו אתמול: את לא תרצי לקום, אחר-כך תמהרי, ובסוף תאחרי לבית הספר!”
קיטי הייתה מאוד מרוצה מעצמה. היא הייתה גאה שידעה לנבא עתיד כל כך טוב.
“נו בטח” – אמרה מימי – “ומה אני יכולה לעשות? יש מלא דברים שאני חייבת להספיק בבוקר.”
“אבל אם הייתי במקומך” – המשיכה קיטי בלי להתייחס להערה של מימי – “לא הייתי מחכה עד הבוקר. הייתי מתכוננת עכשיו! יש מלא דברים שאפשר לעשות מראש.”
“כמו מה? להתעורר למשל?” – התפקעה מצחוק מימי.
“ברור שלא!” –קיטי הסתכלה על מימי במבט נוזף – “את יודעת מצוין בעצמך איזה דברים את יכולה לעשות מראש!”
“אז מה אעשה מחר בבוקר אם ככה?” – שאלה מימי.
“מצחיקונת” – חייכה קיטי– “מחר בבוקר את תביטי קדימה מעבר לאף שלך, ותחשבי מה תעשי בצהריים אחרי שתחזרי מבית הספר. וחוץ מזה את תוכלי לישון עוד קצת. הכי כיף לישון בבוקר.”
ספרים אחרים בסידרה:
3 – הבית החדש של קיטי
4 – מימי וקיטי מבשלות מרק
5 – הספר של מימי
6 – קיטי המלכה
7 – קיטי לומדת לשחות
8 – מימי הולכת לחברה
9 – מסיבת תה של קיטי
10 – מימי מאחרת <= אתם פה
11 – מימי מתלבשת למסיבה
12 – כמעט
13 – מימי משתעממת
14 – קיטי לומדת להיות אמיצה
15 – מימי מחפשת חברה חדשה
16 – מימי רוצה להיות מפורסמת
לינקים נוספים:
Серия на русском
סידרה ברוסית
בלוג – http://brodeski.blogspot.com
קבוצת איורים – www.facebook.com/cartoon.boutique
Published: Mar 21, 2017
Latest Revision: Dec 20, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-274519
Copyright © 2017