My grendpa David

סיפור ילדותו של סבא שלי

לסבא שלי קוראים דוד סימנא והוא נולד בירושלים ב 22.2.1944 לשמחה ואברהם סימנא.הוא היה ילד שובב וקטן שאהב את אחותו הגדולה שרה (בילדותה קראו לה שרינה).שרה גדולה מסבא שלי בארבע שנים.

שימחה ,אמא של סבא שלי, הייתה עקרת ביית ואברהם, אבא של סבא שלי, היה מנהל פנימיית עיוורים בגדרה. הוא עצמו היה עיוור. מספרים שבנוסף היה יוצא למשימות סודיות בעיראק. שם היו לו קשרים עם הקהילה היהודית.

סבא שלי סיפר לי שכשהוא היה בן שש המשפחה עברה להתגורר בדרום תל אביב , בשכונת שפירא. הם גרו בדירת חדר וחצי. לא היה הרבה כסף.

הוא סיפר לי שפעם היו מתקלחים ב”פיילה” שזו גיגית קטנה. כילד סבא שלי מאוד לא אהב להתקלח. והוא היה נוהג “לעבוד” על אמא שלו והיה שופך סבון למים ויוצר קצף מבלי ממש להתקלח ואז הוא היה קורה לה למקלחת ומראה לה שכאילו התקלח וככה היה מתחמק…..

סבא שלי סיפר לי שכשהיה בגן, בימי הולדת היה נהוג לתת לילד מצלתיים והוא היה מנגן בהם. סבא שלי מאוד אהב את המצלתיים והיה מנגן בחוזקה .והיה עושה לגננת רעש ובלגאן בגן. למרות זאת הגננת מאוד אהבה אותו.

המשך.. סיפור ילדות

סבא שלי למד בבית ספר היסודי ביאליק. הוא לא ממש אהב ללמוד והציונים שלא לא היו טובים. בתיכון הוא למד בבית ספר מקצועי שב”ח. הוא כל הזמן צוחק ואומר שפרוש שב”ח זה ” שב בבית חבר”.

הוא למד בבית ספר מכונאות רכב אך לא הוציא תעודת בגרות . מפני שנשר מהלימודים בכיתה יוד. מכיוון שהמצב הכלכלי ביית היה קשה והוא עזב את הלימודים וחיפש עבודה כדי לעזור בפרנסת הבית.

סבא שלי סיפר לי שאת חגיגת בר המצווה שלו חגג בבית כנסת קטן בתל אביב עם המשפחה הקרובה. הא קיבל מתנה שהייתה מאוד משמעותית עבורו – מצלמה.

הוא התלהב לקבל את המתנה כי המצב הכלכלי היה כל כך קשה ולהוריו לא היה כסף אפילו לקנות לו נעלי ספורט חדשים.

השכונה שסבא שלי גדל בא הייתה שכונת מצוקה ,שמרבית חבריו התמכרו לסמים.

סבא שלי החליט שהוא לא יהיה כמוהם ושהוא יעבוד וימצא דרך לצאת מהשכונה ויבנה לעצמו עתיד טוב יותר.

הוא הצטרף לתנועת הנוער ששמה הנוער העובד והלומד וככה זכה לצאת לטיולים וסיורים, מה שלא ראה וקיבל בבית. סבא שלי עבד מגיל 13. היה מחלק עיתונים בלילות, עובד במאפייה וכך חסך כסף ובגיל 16 מימן לעצמו רישיון לאופנוע.

כשסבא שלי התגייס לצבא הוא היה מכונאי זחלים(סוג של טנק עם שרשראות)

ובמהלך המלחמה בקרב של ה”חווה הסינית” הוא קיבל דרגת רס”ר מכיוון שתיקן במהלך המלחמה תיקן לא רק זחלים אלא גם טנקים, טילים, רכבים צבעיים ועוד..

סיפור ההכרות

סבא שלי יצא לבלות עם חברים בפאב בבית מלון וסבתא שלי הייתה שם עם חברות שלה. סבא שלי וחברים שלו אהבו לעשות שטויות והם היו גונבים כוסות מבית המלון ע”י כך שהיו מכניסים את הכוסות לתיקים של נערות שבילו במלון מבלי שישימו לב .ואז כשיצאו החוצה הם היו פונים לנערות ואומרים להם ” סליחה ,אני חושב שהשארתי משהו בתיק שלך..” ואז היו לוקחים את הכוסות.

באותו היום סבא שלי הכניס כוסות לתיק של סבתא שלי והיא כמובן לא שמה לב.בטעות היא ישבה על התיק שלה והכוסות נשבר לה בתיק. סבא שלי הרגיש לא נעים והלך לעזור לסבתא שלי לנקות את התיק כדי שלא תחשוד בו ומאז הם שמרו על קשר והתאהבו.

הם התחתנו  ב- 15.1.1967 ( השנה הם חגגו חתונת זהב, 50 שנות נישואין) סבתא שלי הייתה בת 17 כשהתחתנו וסבא שלי היה בן 21.

לאחר שנתיים נולד בנם הבכור, דוד שלי אייל. ולאחר 3 שנים נולדה אמא שלי לילך.

כעבור 10 שנים נולדה דודה שלי מורן ו6 שנים אחר כך נולדה דודה שלי שלי.

סיפור ההצלחה של סבא שלי

החלום של סבא שלי בילדותו היה להתעשר ולגור בבית מול הים עם סירה.

לאחר שירותו הצבאי , סבא שלי החליט להיות מציל בים.

הוא עבד כמציל בחוף גורדון בתל אביב. ואחרי החתונה עם סבתא שלי הם עברו לגור בקרית גת. הם עברו לשם בעקבות אחותו של סבא שלי, שרה. המחירים בקרית גת היו זולים יותר מאשר בתל אביב.

קריית גת הייתה “עיר הסריגה” וסבא שלי הקים שם את החנות הראשונה שלו- מפעל סריגה קטן שנקרא ” אדמית” – אייל ,דוד ,מיכל יחד תמיד.

העסק הצליח מאוד בזכות חוש עסקי יוצא דופן של סבא שלי ומחנות קטנה העסק הפך להיות מפעל הסריגה הכי גדול ומשוכלל בארץ. המפעל נקרא סריגי גיתית והם עבדו עם החברות הכי גדולות בארץ כגון: HONIGMAN, GOLF  והמשביר לצרכן.

בנוסף סבא שלי קנה מיכליות דלק והיה המנכ”ל של החברה להובלת דלק בישראל.

וסיפק דלק כל תחנות הדלק בארץ.

עסק נוסף שפתח היה חברת הסעות שנקראת הסעות הקניון חברה שמסיעה את עובדי אינטל בקרית גת .

כל העסקים של סבא שלי הצליחו מאוד.

יום אחד סבא שלי החליט לצאת לפנסיה ולסגור את עסקיו. השאיר את חברת ההסעות שכיום אמא שלי מנהלת אותה. ותחנת דלק שדוד שלי מנהל אותה.

סבא וסבתא שלי החליטו לעבור מקרית גת לפנטהאוז מול הים באשקלון עם סירה ואופנוע ים. החלום ילדות של סבא שלי התגשם.