עבודת חקר בתנ”ך –
עקידת יצחק

שם מגישים: דביר בן טובים ודוד קוניוך

שם המורה: תמר בלנק

עקוד תעקוד את בנך!

דבר העורכים

• “וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.” (בראשית, כ”ב, 2-1)

• בסיפור עקידת יצחק אלוהים פונה לאברהם הזקן שסוף סוף נהיה אב ליצחק בגילו המבוגר ומבקש ממנו מתנה. הוא מבקש ממנו להקריב את בנו לקורבן כדי להוכיח לו כמה חזקה אמונתו.

• אברהם לוקח את בנו, הולך איתו שלושה ימים שבמהלכם לא מתחרט, ומתכונן לעקוד אותו על הר המוריה

• לבסוף, רגע לפני העקידה, מלאך ה’ נגלה ואליו ואומר לו ” וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.” (בראשית, כ”ב, 12)

מה היה לפני?

מאת: דוד קוניוך

• “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ” (בראשית, כ”ב, 3)

• ניסיון הדרגתי, מארץ כלשהי עד בית אביך

• אברהם עומד בניסיון בגבורה

• ה’ מצווה על אברהם למול את עצמו בגיל 99 ואת עבדיו

• לאחר מכן שולח אליו 3 מלאכים – מבקרים ומנסה אותו

• האם אברהם יעמוד גם בניסיון זה ויקבל את האורחים על פי המנהגים המקובלים למרות הקושי הפיסי הרב שחווה?

•  “ויקח חמאה וחלב, ובן-הבקר אשר עשה, ויתן, לפניהם” (בראשית, י”ח, 9).

• אברהם עומד גם בניסיון זה בגבורה

נעשה ונשמע!

מאת: דביר בן טובים

• “וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם–כִּי כָבְדָה, מְאֹד…  וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע.אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ–הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.” (בראשית, י”ח, כ’ – כ”ה)

• “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים” (בראשית, כ”ב, 3)

• מדוע אברהם לא ניסה להציל את בנו יחידו שאהב עד מאוד, ואילו אנשים זרים וחוטאים ברובם הוא כן ניסה והתאמץ להציל?

• אברהם ריחם על אנשים זרים, אך כשהיה צריך להקריב קרבן בעצמו, היה לו קל יותר “לא לרחם על עצמו” ופשוט לבצע צו זה. כמו שלעיתים אנו מעדיפים להתמודד עם קשיים במקום שאחרים יתמודדו ויסבלו.

• יש המפרשים שההבדל בגישתו של אברהם נובע ממצבו הרוחני, כלומר בסיפור עקידת יצחק אברהם נמצא ברמה רוחנית גבוהה מזו ששרה בה בעת סיפור סדום ועמורה, ועל כן אמונתו היתה חזקה יותר, והוא שאל פחות שאלות.

•  סברה נוספת, על פיה, בסיפור סדום ועמורה ה’ התייעץ עם אברהם, הוא הודיע לו שהוא מתכוון לערוך להם משפט, ועל כן אברהם חש כי יש מקום לדין ודברים, אך בסיפור העקידה ה’ ביקש מאברהם שיעשה מעשה של אהבה כלפיו ולא פתח את הנושא לדיון.

מדוע מופיעה דרישה לקורבן אדם כשעל פי חוקי היהדות דבר זה אסור?

מאת: דוד קוניוך

• אלוהים יודע הכל!

• מדוע אלוהים הגדול והכל יכול צריך לעשות זאת? האם הוא לא יודע מה מידת האמונה של אברהם? האם הוא לא יודע מה אברהם הרגיש כלפיו? מדוע הוא צריך הוכחה מאברהם?

• מדוע מופיעה דרישה לקורבן אדם כשעל פי חוקי היהדות דבר זה אסור?

• ויתרה מזאת מדוע דווקא אברהם?

העם דורש מנהיגות אחרת!

מאת: דביר בן טובים

• “הכל צפוי, והרשות נתונה”, כלומר אלוהים רצה לראות באיזו דרך יבחר אברהם, הלא כל האפשרויות פתוחות בפניו, אך לו נתונה הרשות לבחור: האם להאמין בו אמונה עיוורת או לא.

• ה’ ייעד לאברהם תפקיד גדול ורם, אבי האומה העברית. אבי אומה, מנהיג, צריך להוות דוגמה ומופת, צריך ללכת לפני המחנה ולספק השראה לעם כולו. על מנת לבחון האם אברהם אכן ראוי ויכול לשמש בתפקיד זה, ה’ היה צריך לבחון אותו בניסיונות הקשים מכולם.

  רק אדם שעמד בניסיון כה קשה, יוכל להוות דוגמה ולספק אחר כך הסברים לאנשים אחרים.

• אברהם אבינו – זה מנהיג!

• “עקידת יצחק” של הצייר ההולנדי רמברנדט הרמנזון ואן ריין

 מאת: דוד קוניוך ודביר בן טובים

•  הציור צויר בין השנים 1634 – 1635.

• בציור יש שימוש רב בצבעים כהים ועזים, מה שנותן לנו תחושה של דיכאון, של עצב ושל רגשות שליליים וקונוטציה שלילית. רקע הציור הוא כסערה, מה שמלמד אותנו על סערת הרגשות שחוו שלוש הדמויות בציור.

• אברהם לבוש שחור, צבע המסמל כאב ואבל והמבטא את רגשותיו בעת ביצוע העקידה. אברהם מביט במלאך שעוצר בעדו מלהקריב את בנו לעלה, ולפי הציור, המלאך התערב פיסית ומנע מאברהם להמשיך במעשה העקידה. ניתן לראות כי ידו של אברהם מכסה את פניו של בנו, יצחק, כך שלא יראה ויירא מביצוע ההקרבה.

• ניתן לראות כי גופו של יצחק ובגדי המלאך בהירים, מה שנותן לנו תחושת תום וטוהר שכן יצחק לא חטא ולא פשע. הצבעים הבהירים רומזים ומבשרים לנו גם על תפנית חיובית, וכך אכן מסתיים סיפור העקידה ב”סוף טוב”.

• הציור אמנם משקף רגע מסוים בסיפור הכללי, אך יכול ללמד אותנו גם על רגעים קודמים: המלאך נוגע בידו של אברהם, וכאמור, ממש עוצר אותו פיסית מהמשך המעשה. רמברנדט רצה להדגיש כי מעבר לקול המלאך שקרא “אל תשלח ידך את הנער” (בראשית, כ”ב, 12), המלאך היה צריך גם למשוך את ידו של אברהם. זה מלמד אותנו על כוונתו האמיתית של אברהם לסיים את המעשה שהתחיל ולעקוד את בנו.

• הצייר החליט להתמקד בסוף העקידה כשהמלאך עוצר את אברהם מהקרבת בנו, רמברנדט התמקד בדמויות הראשיות בסיפור ולא הזכיר את הדמויות המשניות.