ציפי פוגשת חברים

בוקר שמשי אחד קמה ציפי הציפור וקראה בקול גדול: 

“אמא, אבא, אחים ואחיות! האם כמונו בקן גרות כל החיות?”

אמא ציפורה ענתה לה מיד :

” לא ציפי כל חיה יש לה בית שונה ומיוחד” 

ציפי פרסה את כנפייה ועפה למרחקים

היא רצתה לראות בתים חדשים.

ראשונה הגיעה לביתו של החזיר

הלוא הוא הדיר

שלום לך חבר יקר

אני רואה פה רק בוץ ,היכן את גר?

פה הוא ביתי, בבוץ אני מרגיש חופשי

קש הוא כל מזוני לטעום את מוזמנת 

ואם אינך רוצה אז ספרי לי מה את אוכלת ?

ציפי ענתה בגאווה זרעים וחרקים

תודה לך חזיר 

אני חושבת שאת הכלבלב אלך להעיר 

המשיכה ציפי בין העננים 

עד שראתה מלמעלה מלונה של כלבים.

הב,הב ,קרא הכלבלב

למלונה היכנסי ועצם תאכלי

ציפי ענתה :”תודה לך חבר נאמן

אך מה דעתך לשחק קצת בגן?”

הלכו השניים קפצו רקדו ושיחקו..

הכלבלב נשא לציפי ברכה

והיא התעופפה לה לדרכה.

ציפי הבחינה בחור באדמה ומיד קראה בקול!

מי כאן מתגורר , מי כאן מסתתר?

לפתע הציצו עיניים ואוזנים,

ואח”כ בניתור גדול הוציא הארנב גם את הרגליים.

המחילה היא ביתי, פה אני מרגיש מוגן כי לפעמיים אני טיפה פחדן.

ומה אתה אוכל ארנבי?

גזר הוא מזוני בואי! הצטרפי אלי ושבי.

אתה נראה מאוד נחמד אך עלי לעוף מיד!

אני רוצה לפגוש עוד חברים ,בבתים אחרים.

נפרדו השניים וציפי המשיכה בדרכה…

פתאום מרחוק שמעה ציפי,

את דודה תיגי.

היא תרנגולת שמנמנה וכל היום על הביצים דגרה.

בלול גרה תיגי

וזרעים אוכלת, בדיוק כמו ציפי.

ציפי נופפה שלום לגברת,

והמשיכה הישר לכיוון הכוורת.

בכוורת גרים יחד הדבורים,

מהצוף שבפרח הם ניזונים.

שלום לך הוד מעלתך,

האם אפשר לטעום מהדבש שבידך?

בטח חברתי הציפור,

קחי מעט עם המקור,

הדבש שלכן מאוד מתוק ,

כעת יש לי כוח לעוף מאוד רחוק.

ציפי המשיכה בתעופה למרחקים

מעל הים ומעבר להרים

ובין העצים נתלו הקופים.

ומי אתם חברים יקרים?

מה הוא מזונכם ?ממה אתם חיים?

בננה אנו אוכלים זהו פרי מאוד טעים!

ועל העצים אנחנו חיים.

ציפי קפצה מענף לענף

פרשה כנף

והמשיכה בדרכה…

אחרי תעופות כה רבות ,

כנפיה של ציפי החלו עייפות.

ציפי עצרה לידי נהר של מים,

ופתאום קפץ לה דג מעל הכנפיים.

ציפי הכניסה את ראשה לנהר,

והרגישה במקור טיפה קר.

איך אתה חי שם בתוך המעמקים?

מה אוכלים שם הדגים?

אנחנו אוכלים את הצמחים שבמים

בדיוק כמו שלך יש עלים אי שם בשמים.

ציפי נשכבה לאחור

ופתאום הבחינה בחור

החור היה כה קטן

כך שלהיכנס אליו לא היה

משם הציצה נמלה קטנה

“האם את רוצה פירור של עוגה?”

אני מבינה שפירורים את אוכלת

זה מספיק לך? ציפי שואלת.

אני אוספת הרבה פירורים בריצה,

אני גברת מאוווווד חרוצה.

מאבן לאבן ציפי קפצה

לפתע הרגישה ברגליה תנועה.

אבנים זזות?

 על זה עוד לא שמעתי!

אני לא אבן אני הוא צבי,

צבי הצב, זה אתה חברי?

מה יש לך על הגב אדוני!

פה אני גר השריון הוא ביתי

לכל מקום הוא הולך איתי

ומה אתה אוכל שם בתוך הבית?

חסה ירק וגם מים!

בתאבון לך חבר

אני טסה לי למקום אחר!

קואה קואה בין הביצות

אלו הם צפרדעים קופצות!

מיד נחתה ציפי בביצה

בהתרגשות רבה איתם קפצה

שלום לכם צפרדעים

ספרו לי מה אתם אוכלים?

אנחנו אוהבים לאכול זבובים

ובאירועים מיוחדים נתפוס גם חרקים.

יש לכם פה הכל פרחים, מים עלים ובוץ

אך למרות זאת אני אמשיך לקפוץ

להתראות.

ציפי חזרה עייפה לביתה

וסיפרה לאמא ציפור על המקומות שבהם הייתה

ראיתי חיות נחמדות ומשונות,

ובתים בכל מיני צורות,

החברים אכלו מזונות שלא פגשתי,

ומחלקם אפילו גם טעמתי.

אימא חייכה חיוך גדול,

אני שמחה שכך ראית הכל.

ראית איך מורכב העולם,

ובטיוליך תוכלי לבקר את כולם.

ציפי הניחה את ראשה על אמה,

ובין רגע נעצמו עיניה ונרדמה

לילה טוב ציפי.