מנדלה

פירוש המילה מנדלה בסנסקריט הוא “מעגל” או “מרכז”.

ציורים הדומים למנדלה הופיעו בכמה תרבויות בעולם, ללא קשר ביניהן, למשל ביבשת אמריקה ובדרום אסיה. מַנְדָּלָה מסמלת את היקום ואת נפש האדם בכל הדתות שמקורן בתת-היבשת ההודית. ברוב ציורי המנדלה יש מרכז משמעותי, וממנו מצוירים הקשרים של הארהאו מאפיינים של בודהיסטווה (ישות מוארת). בנוסף יצויר לרוב צלב, המחלק את המנדלה לארבעה חלקים.

ישנן תרבויות, בהן המנדלה מייצגת את המערכת שעל בסיסה מתקיימת ויזואליזציה של המדיטציה. בנוסף לכך היא מסמלת מקום מקודש וסגור, טוטאליות, את המיקרוקוסמוס, אינטליגנציה קוסמית ואינטגרציה. המנדלה מייצגת את רוח הקוסמוס ואת קיום העולם. הריבועים, שמופיעים בה לסירוגין, מייצגים עקרונות דואליים, אך גם משלימים של היקום, את שחזור הבריאה, ועלייתה של הנשמה לשמיים. כמו כן, הם מייצגים את מרכז הכוח, שמותיר את האזור מאובטח מהשפעות עוינות. מרכז זה מתפקד כשמש או כאמצעי לכניסה לשמיים.

צורת המנדלה מורכבת מחמש נקודות עיקריות: האחת במרכז, וארבע האחרות מסתובבות סביבה – משמאלה, מימינה, מעליה ומתחתיה. המרכז הוא סמל לאגו, שסובב סביב עצמו בזמן ובחלל. חמש נקודות אלו מייצגות, בין השאר, חמישה אלמנטים, הקשורים באישיותושל האדם, או את חמשת הבודהות. בנוסף הן מייצגות בהינדואיזם את חמש ה’משפחות’, המקבילות לחמש הפנים של שיווה: המערב – לבן ,Sadyojāta (שם של שיווה, בריאה): צפון – צהוב ,Vāmadeva (שימור); דרום – שחור ,Aghora (התפרקות/התחדשות); מזרח – אדום ,Tatpuruṣa (הסתרת החסד); המרכז – ירוק, הפנים של Īśāna (גילוי החסד, הכוח היצירתי).