פילוג הממלכה

מלכים א’, פרק י”ב

פס’ 1-5

לאחר מות שלמה בפרק הקודם, בנו רחבעם עולה לשלטון ומומלך בעיר שכם:

א וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם, שְׁכֶם: כִּי שְׁכֶם בָּא כָל-יִשְׂרָאֵל, לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ.

באותו הזמן, ירבעם בן נבט, שניסה למרוד בשלמה ללא הצלחה, שוהה במצרים. העם שולח אליו שליחים עם הבשורה והוא מחליט לשוב לארץ ולפנות לרחבעם בבקשה להקל את עול המיסים.

ד אָבִיךָ, הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר-נָתַן עָלֵינוּ–וְנַעַבְדֶךָּ. 

רחבעם לוקח לעצמו שלושה ימים לחשוב על העניין.

פס’ 6-12 – עצת הזקנים ועצת הילדים

רחבעם מתייעץ עם יועצים זקנים וצעירים. היועצים הזקנים, שייעצו גם לשלמה אביו, ייעצו לו להישמע לבקשות העם:

ז  …אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים–וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים. 

הצעירים, שגדלו עם רחבעם, מייעצים לו להתעלם מבקשת העם ואף להעלות את המסים:

י … כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. יא וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.

“קטני עבה ממתני אבי” – הזרת שלי גדולה ממתני אבי, כלומר, אני הרבה יותר גדול מאבי.

עוצרים וחושבים:

   1. רחבעם מקבל בירושה מאביו ממלכה עשירה ומשגשגת, אך גם בעיה חברתית חמורה. מהי הבעיה? האם לדעתכם ירבעם מבין את הבעיה?

   2. מה מבקש העם מרחבעם בעת המלכתו?

   3. רחבעם פונה ליועציו הזקנים והצעירים. הסבירו במילים שלכם מהי עצת הזקנים ומהי עצת הצעירים.

   4 מה אתם הייתם מייעצים לרחבעם לעשות?

פס’ 13-15 – תגובת רחבעם לעם

יג וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת-הָעָם, קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ.  יד וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. 

השלימו את המשפט עפ”י פס’ 13-14:

רחבעם מחליט (לאמץ/לנטוש) ________את עצת הזקנים ו________(לאמץ/לנטוש) את עצת הילדים.

טו וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם:  כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט.

על פי הפסוק, מהי הסיבה למתרחש?

________________________________________________________________________

יען המלך את העם קשה – דיבר איתם בצורה קשה.

שוטים – מקלות.

עקרבים– קוצים הדוקרים כעקיצת עקרב.

פס’ 16-17

טז וַיַּרְא כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם, וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל, עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד; וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְאֹהָלָיו. 

העם מבין כי רחבעם סירב להיענות לבקשתם והם מחליטים למרוד בו.

“מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי” – אין (=מה) לנו חלק בממלכה הזו. זוהי הכרזת המרד של העם ברחבעם.