היסוד שלי

פלולוטוניום (Plutonium) הוא יסוד כימי מתכתי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי Pu ומספרו האטומי 94. היסוד הטרנס-אורני השני.

הפלוטוניום הוא תוצר לוואי של תהליך ביקוע גרעיני המתרחש בכורים גרעיניים מסוימים ובחלק מפצצות הביקוע הגרעיני, אולם קיים גם באופן טבעי, בכמויות מזעריות. קרוי על שם כוכב הלכת הננסי פלוטו.

טמפרטורת הרתיחה שלו היא: 3230°C

וטמפרטורת ההתכה שלו היא: 639.4°C

פלוטוניום הוא היסוד המסוכן ביותר בטבלה המחזורית מבחינה רדיולוגית, ושאיפה או בליעה של יותר ממיליונית הגרם יכולה לגרום למחלת הסרטן, ולכן הוא מאוחסן בתנאים מתאימים.

כמויות זעירות של פלוטוניום נמצאות בעפרת אורניום, והן תוצר של תהליכי ביקוע טבעיים של האורניום.

אולם רובו המכריע של הפלוטוניום על פני כדור הארץ נוצר בידי האדם, בכורים ובפצצות, והוא אף התגלה לראשונה כתוצר מעבדתי: הוא נוצר בשנת 1941 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי על ידי גלן תיאודור סיבורג, ג’וסף ו. קנדי, אדוורד מתיסון מקמילן וארתור ק. וואל.

התגלית לא נחשפה עד לשנת 1946 מטעמים ביטחוניים, בשל העובדה שפלוטוניום שימש לבניית פצצת “איש שמן” שהוטלה על נגסאקי במלחמת העולם השנייה.

ריכוז הפלוטוניום הטבעי הוא מיזערי – כ-10:10 אטומים בגרם עפרה‏‏‏, שהם בערך פיקוגרם פלוטוניום לגרם.

הפלוטוניום פולט חום רב, הנובע מקרינת אלפא הנפלטת ממנו. עקב החום הרב שפולט, משתמשים בפלוטוניום להנעת כלים בחלל. כמתכת, הוא גם מוליך חשמל ומוליך חום.