שמואל א’- פרק י”ז -דוד וגוליית

בפרקים הקודמים פליתים וישראל נערכים זה מול זה שהם מוכנים לקרב. הפלישתים שולפים את הנשק הסודי שלהם – גולית, ענק מפחיד מכוסה שיריון שמזמין את מחנה ישראל לדו קרב.

במחנה ישראל נופל פחד גדול, איש אינו מעז להילחם בגולית הפלשתי.

רק נער צעיר, דוד בן ישי, פונה למלך שאול ומנמדב להילחם בגולית.

דוד מתכונן לצאת לקרב…

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד לֵךְ, וַד’ יִהְיֶה עִמָּךְ.”

..וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה, כִּי לֹא נִסִּיתִי; וַיְסִרֵם דָּוִד, מֵעָלָיו

“וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל

דו שיח בין גולית לדוד

:גוליית פונה לדוד ומקלל אותו

“וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-דָּוִד, הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי-אַתָּה בָא-אֵלַי בַּמַּקְלוֹת; וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-דָּוִד, בֵּאלֹקיו”.

:דוד עונה לו

‘וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ד

צבאות.

תחלית הקרב.

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה.  נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד.