מגדיר הדגים של ים סוף

בוטיה ליצן

משפחה: בינוניים

מקור: הודו

התנהגות: מעט תוקפני

גודל בוגרים: עד 35סמ’

סוג מזון: בשרי וצמחי
בוטיה ליצן הוא דג פעלתן, גופו של דג הבוטיה ליצן בצבע כתום עם פסים שחורים. הוא מתאפיין בארבע אברי חישה הנראים כמו שפם אשר

בולטים מאפו.
תנאים: דגי הבוטיה ליצן ישחו באקווריום בצורה מעניינת, יתקלו אחד בשני וישחקו ביחד. דג הבוטיה ליצן זקוק לאקווריום מרוווח כי הוא גדל למימדים גדולים בבגרותו. בוטיה ליצן זקוק להרבה מקומות מסתור. אם שותלים צמחים יש להקפיד שיהיו חזקים ועמידים, יש להגן על שורשיהם בעזרת כדים מאחר ודגי הבוטיה עלולים לחפור כדי להגיע לשורשים. הוספת תאורה כחולה לאקווריום תתן לבוטיה ליצן הרגשה של אור ירח ומאחר ודג זה פעיל בעיקר בלילה, אפשר יהיה לצפות בהתנהגות הטבעית של הדג בטבע.
תזונה: דגי הבוטיה ליצן אוכלים בעיקר שאריות מזון מהאקווריום, הם אוהבים במיוחד תולעי דם.
זיהוי בין המינים: הנקבה מלאה יותר מהזכר.
מזג ושותפים לאקווריום: דג הבוטיה ליצן זקוק לחברת בני מינו, יש להחזיקו בקבוצות של 4 פריטים ומעלה.
רבייה: בוטיה ליצן בדכ’ אינו מתרבה באקווריום.

גופים

משפחה: גמבוזיים. משריצים.

סוג: מולי

מקור: דרום אמריקה

סוג מזון: בשרי וצמחי

דג הגופי הינו קטן ומדהים ביופיו. לדגי הגופי זנבות במגוון צבעים מרהיבים ועליהם דוגמאות יפיפיות. הוא מתבגר מהר. מקורו בטבע הוא במעיינות ובנחלים בעלי זרימה איטית, בביצות ובאגמים.

 תנאים ורבייה: דג הגופי אוהב הרבה צמחיה והרבה מקומות מסתור, שכן דבר זה מעודד רבייה. הדגים האלה חיים עד שלוש שנים. זרעם של הזכרים יכול להישמר בגוף הנקבות מס’ עונות. הנקבות משריצות את הדגיגים כל השנה. כ משך ההריון כשלושה שבועות. בכל השרצה יוצאים 2-50 שרצים ולפעמים הרבה יותר. לנקבות ההריוניות בטן תפוחה וכתם שחור באיזור הבטן. נקבת הגופי אינה מטפלת בשרצים ואף טורפת אותם, לכן עדיף לשים לפני ההשרצה צמח סבוך על מנת שהשרצים יסתתרו שם.

תזונה: דגי הגופי אוכלים מזון צמחי ובשרי. הם אוהבים תולעי דם או מזון חי או קפוא אחר.

זיהוי בין המינים: הזכר קטן( 4.5 ס”מ )מהנקבה( 5 ס”מ) ובעל צבעים בוהקים וסנפיר זנב גדול, ואילו הנקבה בעלת צבעים מעומעמים יותר

ויש לה זנב יותר מעוגל מהזכר.

           מזג ושותפים: דג הגופי הוא ממשפחת משריצי החיים. הרבייה מתרחשת לעיתים קרובות( לכן יש להצטייד בתא השרצה. את הדגיגים יש להאכיל בארטמיה או במזון המיועד לדגיגים.

דג דולפין

משפחה: שפמנוניים

מקור: תאילנד

התנהגות: מעט תוקפני

גודל בוגרים: עד 60 ס”מ

סוג מזון: בשרי וצמחי

דג דולפין הוא בעל צורת שחיה מעניינת, הוא זקוק למרחב שחיה גדול כי הוא אוהב לשחות וגדל למימדים גדולים. זהו דג שמסתדר עם רוב הדגים בגודל דומה. דג דולפין יסתדר טוב יותר בקבוצה של 3 דגי דולפין לפחות אחרת הוא עלול להיות ביישן או פחדן.  הוא ממשפחת השפמנוניים ואוהב לשחות ברובד אמצעי . דג הדולפין נמצא כל הזמן בתנועה ומידי פעם ניתן לראות אותו עולה לפני המים על מנת לשאוף אויר . לדג הדולפין ראיה חלשה מאוד והוא נבהל בקלות ואז הוא שוחה בפראות כדי להתרחק מהסכנה תוך שהוא מסכן את עצמו ועלול להפצע. לפעמים הוא נתקל בצידי האקווריום, בסלעים או בדגים אחרים. אחרי שחיה מבוהלת כזו, הוא ישקע בתחתית האקווריום כדי להרגע.                                                         ככל שהדג יתבגר הוא יהפוך למתבודד יותר ויותר. בעבר הוא נקרא דג דולפין אסייתי. הזכר רזה יותר מהנקבה וניחן בפסים כהים יותר. דג דולפין אוכל הכל וישמח לקבל מזון חי בשרי, צמחי, או מזון גרגרים שוקעים. דג דולפין בוגר יאבד את שיניו ויהפוך בהדרגה לצמחוני.

                  דג זברה מדי אסיר

משפחה: אמנוניים.

מקור: מרכז אמריקה.

 התנהגות: תוקפני ביותר.

גודל בוגרים: עד 15 סמ’.

סוג מזון: בשרי וצמחי.

זברה ציקליד הוא אחד ממיני הציקלידים המוכרים ביותר בעולם. הוא נקרא זברה מדי אסיר. גופו אפור לבן עם פסים שחורים לכל אורכו אשר מזכירים מדי אסיר ומכאן מקור שמו.

זיהוי בין המינים: לנקבת הזברה ציקליד קשקשים כתומים בחלק גופה התחתון, צבעים פחות עזים, וגודלה קטן במעט מגודלו של הזכר.

במהלך ההתבגרות, זכר הזברה יפתח בליטה שמנמנה על המצח.

רבייה: זברה ציקליד מתרבה במערות בקלות רבה. על מנת לעודד את הרבייה יש להעלות את הטמפ’ באקוריום ב-2-3 מעלות יותר מהרגיל ולחכות להטלה. זברה ציקליד הוא הורה נהדר, הנקבה והזכר יטפלו בדגיגים יחד.

תזונה: זברה ציקליד הוא אוכל כל, יש להאכילו במגוון סוגי אוכל על מנת לשמור על בריאותו ומופע הצבעים שלו.

דג זהב

משפחה: קרפיוניים

דג הזהב השתנה משמעותית במשך השנים בעיקר בעקבות התערבות חיצונית של האדם. בטבע לדג הזהב צבע אפור כסוף ומבנה גופו פשוט. הוא חי במים קרים.

דג הזהב חי בטבע בנהרות ונחלים ויכול להגיע לאורך כ-40 סמ’ ולחיות 40 שנים ואילו באקווריום הוא חי כ-7 שנים.

בטבע, דג הזהב ניזון מאצות סרטנים וחרקים ומתרבה בתקופת האביב כשהמים יותר חמימים.

הזן הנפוץ ביותר של דג הזהב הוא הקומט לדג הזהב סנפירים ארוכים כאורך גופו.

מוצא הקומט הוא מאמריקה, יש לו גוף דק יותר מדג הזהב המצוי והוא הדרודינאמי- דבר המאפשר לו לשחות היטב במים.

הקומט יכול להיות אדום או לבן-אדום.