מעשה העז

היה היה פעם איש זקן, שהיה חולה מאוד. הוא ומשפחתו הלכו לרופא, והרופא אמר להם שהזקן צריך  לשתות חלב עזים . 

הבן שלו והוא יצאו לקנות עז והכניסו אותה לדיר. לא עבר הרבה זמן עד שנעלמה העז, יצאו לחפש אותה ולא מצאו אותה בגן ולא בחצר , ולא על גג בית המדרש ולא במעיין , לא במעיין ולא בשדה, 

הייתה כמה ימים עד שהיא חזרה ועטיניה היו מלאים בחלב וטעמו טעים ולא רק פעם אחת 

פעם אחת אמר הזקן לבו, שיקשור לעז פעמון וכך הם יידעו לאן העז הולכת ומאיפה היא מביאה את החלב הטעים ושמרפא את העצמות שלו, וככה הבן שלו קשר משיחה לזנב של העז ובלילה הוא הרגיש שהיא זזה והוא עקב אחריה ואז הם הגיעו למערה. 

וכך הם הלכו שעה או שעתיים אולי יום או יומיים העז כשכשה בזנבה והמערה הגיעה לסופה.

כשיצאו מהמערה האיש ראה הרים וגבעות עם פירות טעימים ובאר מים והעז הלכה לאכול מעץ האילן והאילן שופע בחרובים ובדבש מתוק וטעים .הבן של האיש פגש אנשים שגרים באזור ושאל אותם איפה אני ומה שם המקום הזה והאנשים אמרו לו שהוא בארץ ישראל ואתה סמוך לצפת.

האיש אמר ברוך השם שהביא אותי לארץ ישראל. הוא נרגע וישב לו מתחת לעץ ואמר לעצמו עד שיגמר היום אני אנוח פה מתחת לעץ ולאחר מכן אלך לאבי ואמי ואביא אותם לארץ ישראל. הוא קנה נייר וקצת  דיו כדי לכתוב מכתב לאביו : “אשיר עד קצה העולם כי הגעתי לארץ ישראל בשלום, והנה אני יושב סמוך לצפת העיר הקדושה ונושם את קדושתה, ואל תשאל אותי איך הגעתי הנה אלא אחוז במשיכה של העז ועקוב אחריה ותגיע לארץ ישראל בשלום. הבחור גלגל את הפתק ושם את הפתק בתוך האזנה של העז, ואמר לעצמו כשהעז תגיע הפתק יפול מאזניה ויגיע לידי אביה וכשהוא יקרא את הפתק ישר יתפוס במשיכה ויעקוב אחריה.

העז חזרה אל הזקן אבל היא לא ניענה את האוזן והפתק לא נפל, כשהזקן ראה שבנו לא חזק עם העז  הרביץ בראשו ובכה וילל, בני איך ?מתתה בני, והזקן היה הולך ומתאבל על בנו כי הוא אמר שחיה רעה אכלה אותו טרוף טורף בני. ולא הסכים להתנחם, הזקן כעס מאוד והיה עצוב מאוד שבנו לא חזר ולכן האשים את העז וקרא לשוחט שישחט אותה וכששחטו אותה יצא לה הפתק מהאוזן והזקן ראה אותו וקרא את הפתק שבנו כתב לו ובכה והתאבל ימים רבים ואמר: “את ההזדמנות היחידה שלי להגיע לארץ לישראל בקפיצה אחת פספסתי ולכן אשאר בגלות הזאת עד הסוף ”