שוואים

מה הוא השווא?

השווא הנע והשווא הנח מיוצגים על-ידי אותו הסימן – סְ, לכן יש לדעת להבחין ביניהם.

השווא הוא סימן לשתי תופעות:
שווא נח המסמן חוסר תנועה, ושווא נע המסמן תנועה שנחטפה. בימינו קשה להבחין בין שניהם לפי ההגייה, ולכן צריך להיעזר בסימני זיהוי, שעיקרם:
בסוף מילה – תמיד שווא נח
בראש מילה – תמיד שווא נע
כשיש שני שוואים רצופים באמצע מילה – ראשון נח, שני נע

כשיש שווא אחד באמצע מילה – הוא נע, רק אם מוצאו מתנועה
כשיש שני שוואים רצופים בסוף מילה, שניהם תמיד נחים.

סוגי השווא-

השווא הנע-
מסמן תנועה שנחטפה, מוצאו מתנועה. כלומר, שווא נע נוצר על-ידי היעלמות של תנועה (חיטוף). השווא הנע נמצא במילה בתחילת ההברה: כְּתוּ-בִים, רָ-שְמוּ.

השווא הנח-
מסמן חוסר תנועה, הוא בלתי משתנה בנטייה, והוא נמצא במילה בסוף ההברה: מִכְתָּבִים, הִתְבַּזְבֵּז, שָלַחְתְּ.

החיטוף-
השווא הנע נוצר על-ידי חיטוף. החיטוף הוא תהליך של היעלמות תנועה. קורה שתנועה נחטפת, כאשר הטעם מתרחק ממנה.