דבר המפמ”ר-  מר בצלאל קופרווסר

מוזיקה נחשבת ככלי ביטוי בעולם, שפה בינלאומית לא מילולית ומופשטת. יש לה מקום מרכזי בחיי בני האדם, בכל התרבויות, בכל הגילאים

והשפעתה על ההתנהגות האנושית ועל הישגי התלמידים ידועה ומוכחת גם במחקרים. עשייה מוזיקלית מהווה מקור השראה וגורם מכריע בעיצוב תהליכים חינוכיים, היא יוצרת סביבה פתוחה, יצירתית, הרמונית, המאפשרת שיתופי פעולה בין אנשים, חברות תרבויות ועמים

לרבים מאתנו היא משמשת כשפה שניה ומהווה חלק בלתי נפרד מעולמו התרבותי – חינוכי של התלמידים ואחת הדרכים המרכזיות לעיצוב אישיותם

חשיבותו של החינוך המוזיקלי כגורם המעצב את אישיותו של התלמיד ומשפיע עליו לטווח ארוך לקראת היותו אדם בוגר אינה מוטלת בספק .

אנו חותרים להצבת העשייה החינוכית והמוזיקלית על גווניה השונים במרכז העשייה הבית ספרית, לגילוי יוזמה ואחריות, הובלה ומנהיגות בקידום העשייה המוזיקלית על כל גווניה, להרחבתה ולהעצמתה במערכת החינוך ומחוצה לה- בחינוך הבלתי פורמלי

מן הגיל הרך ועד לסיום לימודיו במערכת החינוך חשוף התלמיד למקצוע המוזיקה על כל ענפיו הרבים והמגוונים: שיעורי מוזיקה כיתתיים (כולל מגמות המוזיקה ), בי”ס מנגן והקונסרבטוריונים. אנו שואפים ליצירת תכלול ושיתופי פעולה בין חלקיו השונים של הפסיפס החינוכי מוזיקלי, כך שכל התחומים יזינו זה את זה וכלל המערכות יאירו את המעגל השלם, והשלם יהיה גדול מסך חלקיו

“דמעות פותחות שערים אבל שירים מפילים חומות” (ר’ נחמן מברסלב)

 שירת רבים

רציונל

השירה היא כלי להעברת מסרים חינוכיים וערכים חברתיים ותרבותיים, היא ביטוי להלך הרוחות בחברה, בתקופה בה נכתבו השירים,וביטוי תרבותי של תקופתה. תוכנו של השיר משפיע על הפרט ועל החברה, ומעצב אותם. הזמר העברי הוא רב-תרבותי, רב-עדתי, מפגש בין צלילים ותמלילים של מחברים רבים. השירה היא מכנה משותף לציבורים שונים, דתיים, חילונים, עדות שונות, “צברים”, עולים, גילאים שונים, הורים וילדים, ויהודים בתפוצות.
י”ל פרץ אמר : “עם שחי- שר, עם ששר – חי” , ועם ישראל שר . סיפורו של הזמר העברי הוא סיפורה של מדינת ישראל לאורך הדורות. השירים ליוו את עם ישראל מראשית קיומו ועם היום והם כוללים שירי כיסופים, שירי עמל ועבודה, שירי מולדת, שירי לכת, שירי טבע ונוף, שירי שכול ומלחמה, שירי כמיהה לשלום ושירים על תרבויות ומקומות.
שירה משותפת מזמנת חוויה חברתית עם תחושת ליכוד והתרוממות רוח,
השירה היא אמצעי ליצירת אקלים תרבותי בית ספרי, העיסוק בשירים מביא ללמידה רב תחומית, בה נפגשים המורים למוסיקה, לספרות,להיסטוריה ,לתנ”ך ולאומנות .

מטרת שירת רבים

חשיפת תלמידי בתי הספר לזמר העברי , תוך התייחסות למילים,לתכנים, ולסיפורים שמאחורי השירים.

דרכי פעולה

• בחירת נושא ובחירת שירים מתאימים . יש לשתף את קהילת ביה”ס בבחירת השירים.
• קביעת ארבעה שירים לכל חודש , ושיר לכל שבוע ” שיר השבוע” .
• את ארבעת שירי החודש תדאג המורה למוסיקה להעביר למורות(בישיבת מורים)
במסגרת ” חדר מורים שר “. המחנכות תלמדנה את השיר, ובכל יום בפתיחת יום הלימודים ישירו את שיר השבוע .
• בשיעור המוסיקה השבועי בפתיחת השיעור ” תשפץ ” המורה למוסיקה את השיר מבחינה מוסיקלית, איכות קולית , האזנה לביצועים שונים וכו’ ,
• אחת לחודש באירוע של כנוס שכבות שונות של בית הספר ( ראש חודש , או כל ציון אחר)
יושרו שירי החודש .
• מומלץ לנצל את כל הגורמים הנוספים הנמצאים בית הספר : מורים לנגינה, מקהלת בית הספר , מורים לדרמה , לתקשורת ..
• כתות הלומדות מוסיקה בעזרת המחשב – בניית מצגות על שיר נבחר , או שמספר ילדים יכינו את השירים מעוצבים להקרנה בזמן השירה השכבתית . או אחריות על הכנת השירון הבית ספרי.
• השיא יגיע בערב זמר משותף של הורים ילדים ומורים,”שירת רבים ” לערב זה יגיעו הילדים מוכנים ומכירים את השירים .

בית הספר המנגן

רציונל
המוסיקה, כמרחב תרבותי ייחודי, משמשת כר ראשוני לפיתוח היכולות והכישורים הבסיסיים של הילד תוך שילובם של היבטים רגשיים, קוגניטיביים ופסיכומוטוריים. לימוד נגינה בכלים תזמורתיים, במסגרת מערכת החינוך, מאפשר שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה להיחשף לתחום זה.

מטרות
מטרת התוכנית היא פיתוח וטיפוח המודעות למוסיקה באוכלוסיית התלמידים, מתוך הכרה במשקלה הסגולי של המוסיקה בעיצוב החינוך ובחיי התרבות ברשות.
הקונסרבטוריון חובר למערכת החינוך הפורמלית, ופועל איתה בהרמוניה ובהפריה הדדית בתחומי החינוך וההעשרה המוסיקלית

הקשר של הקונסרבטוריון עם מערכת החינוך הפורמאלית תורמים ליצירת:
• שוויון הזדמנויות ומיצוי מקסימאלי של תחום לימודי הנגינה והשירה.
• תכנית לימודים רב שנתית ספיראלית.
• ליווי התלמיד במהלך שנות לימודיו בכל שלבי הרצף החינוכי מביה”ס היסודי ועד התיכון.
• באמצעות תהליך לימוד הנגינה והשירה בביה”ס מתקיימת למידה משמעותית, חוויתית והעצמה אישית.
• אפשרות לרגולציה במינון המקצועות וכלי הנגינה הנלמדים תוך שימור וטיפוח מסורת רבת שנים.
• השילוב מאפשר שיתופי פעולה יוצאי דופן בין גופים בתוך ביה”ס (המורה למוסיקה בבית הספר ומורי בי”ס מנגן והכלים האומנותיים) בשיתוף עם הרשות המקומית והקונסרבטוריון.

דרכי פעולה
אופן הפעלת בי”ס המנגן :
• בוחרים שכבת גיל ע”פ הכלים שנבחרו באותו בי”ס .
• מחלקים את כל תלמידי הכיתה לסקציות (ע”פ קבוצות הכלים ), בין 3-7 תלמידים בקבוצה .
• כחלק מתוכנית הלימודים ובשלב מתקדם יותר של השנה מוקמת תזמורת בית ספרית שאחד מתפקידיה הוא להוות הרכב ייצוגי, השותף לכל הפעילות החינוכית ערכית של בית הספר.
• תוכנית העשרה- לצד הפעילות השוטפת מתקיימת בכל בי”ס מנגן פעילות העשרה, שתפקידה להעצים ולצקת משמעות בעלת ערך מוסף לפרויקט. תכנית העשרה יוצרת מוטיבציה בקרב התלמידים להשתתף בפרויקט וחושפת בפניהם באור נכון את תחום המוסיקה על גווניו השונים.
• התפיסה של בי”ס מנגן היא, שהמוסיקה היא כלי חינוכי, שבעזרתו ניתן להגיע ל”אלפים”, לזקק מהם את “האלופים” וליצור חברה טובה ובוגר איכותי ומשמעותי של מערכת החינוך.

תוכניות הקונצרטים

רציונל
הקהל בתקופתנו ממעט להגיע לאולמות הקונצרטים, תזמורות על סף קריסה וערך הביצוע החי והצורך בנגנים פוחת. מתוך ניסיון לשקם את המצב הקיים נולד הקונצרט המוסבר. תוכניות הקונצרטים מפגישות את קהל הילדים עם מדיום זה. הקונצרטים המוסברים נועדו להכין עתודה של צרכני מוזיקה, מאזינים ו/או מבצעים, שפתוחים לשלל סגנונות מוזיקליים, ועל ידי כך לשמר את מסורת ההאזנה לקונצרט החי.
יש חשיבות לתהליך חינוכי רציף בו התלמידים מכירים את היצירות טרם הקונצרט וגדלים משנה לשנה יחד עם הפרויקט עד לסיום בית הספר היסודי.
תוכניות הקונצרטים בנויות על שיתוף פעולה מקצועי בין התזמורת המובילות בארץ והפיקוח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך.

מטרת על
חשיפת תלמידי בתי הספר היסודיים לביצוע חי של מוזיקה ומתן כלים להאזנה לקונצרט.
מטרות
א. הכרת מבחר יצירות מתקופות שונות וסגנונות שונים.
ב. הכרת האינטראקציה המוזיקלית של נגינה בתזמורת ותרומתה ליצירת תקשורת חברתית.
ג. הכרת כלי הנגינה בתזמורת ומאפייניהם תוך התייחסות למשותף ולשונה.
דרכי פעולה

– השתלמויות מורים למוזיקה והכרות מעמיקה עם היצירות שינגונו בקונצרט הקאמרי ובקונצרט הגדול.
– הכנת התלמידים בשיעורי המוזיקה לרפרטואר של הקונצרט תוך שמוש בשירה, נגינה, יצירתיות, משחק
ותנועה.
– קונצרט קאמרי בית הספר המבוצע על ידי 3-4 נגנים ומנחה. ( במסגרת מצומצמת של עד כ-80 תלמידים).
מפגש בלתי אמצעי בכיתה עם נגנים מקצועיים תוך התוודעות קרובה לכלי הנגינה וחשיפה לעוצמותיו של
הצליל החי
– קונצרט גדול באולם קונצרטים, המבוסס על יצירות שנלמדו בכיתה, בבצוע התזמורת עם הנחייה.

התזמורות הלוקחות חלק התוכנית:
1. התזמורת הפלהרמונית הישראלית (ראיון עם מנהלת תוכנית פעמה)
2. תזמורת סימפונט רעננה (סרטון תדמית)
3. תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (דוגמא לקונצרט גדול)
4. התזמורת הסימפונית החדשה חיפה
5. תזמורת הגליל
6. תזמורת הבמה הישראלית
7. התזמורת הסימפונית באר שבע

כינוסי המקהלות

רציונל
שירה מחברת בין אנשים ומגשרת בין תרבויות. טיפוח מקהלות ביה”ס מייצר שירה ברמה אומנותית גבוהה, ביטוי אישי לתלמידים המשתתפים ולמורים- כר נרחב למיצוי יכולותיהם המוזיקאלית.

מטרות
הכנס פותח בפני התלמידים דלת אל עולם תרבותי מוזיקאלי וחושף בפניהם את מיטב היצירות הווקאליות על מגוון סגנונותיו. יעודו של הכנס – יצירת מפגש לימודי – חינוכי – שיתופי, השם לו למטרה לעודד ביצוע מוזיקאלי ולטפח את השירה בבתי הספר.

דרכי פעולה
בתחילת שנה”ל נשלחים אל המורים למוזיקה השירים שנבחרו על ידי המפקחת ומיועדים לשירה המשותפת של כל המקהלות בחלקו הראשון של הכנס. בנוסף כל מקהלה מכינה שניים או שלושה שירים להופעה על הבמה . בכנס – נפגשות המקהלות באולם מכובד. אחת המורות מנחה לאחר חימום קולי את השירה המשותפת לאחר מכן עפ”י הוראות המנחה עולה כל מקהלה בתורה לבמה ומציגה בשירה את פרות העשייה. בתום בכנס לאחר קבלת תעודת השתתפות ושירת התקווה מקבלים המורים משוב מקצועי על הופעתם.

מבט מהשטח
מידי שנה מתקיימים ברחבי הארץ עשרות כינוסי מקהלות בתי ספר בהם מאות מקהלות ואלפי התלמידים. את הכנסים מכבדים בנוכחותם מורים, אנשי חינוך וראשי ערים.

תוכנית שירים ושורשים

רציונל
תכנית זו רואה בפיוט מרכיב חשוב מאוד בתרבות היהודית, שיש בכוחו להיות מרכיב מעצב זהות, אף בימנו. בתוך שירת הקודש של עם ישראל חבוי סיפור חייו של העם, מאז ימי המשנה והתלמוד תחילתה קינות ונכאים על החורבן ועל השעבוד, סופה ציפייה לסוף הגלות וכמיהה לגאולה, ואמצעה כל הקולות והניגונים שנשמעו בתוך בית ישראל בכל נדודיהם.
מן הראוי ש”הפיוט” ילמד בצורה רחבה ומעמיקה לאורך כל שנות הלימוד הפורמלי, החל מלימודי טרום יסוד ועד לחטיבה העליונה, על מנת לחזק ולטפח את מרכיבי הזהות היהודית בקרב תלמידי ישראל.
תוכנית הלימודים במוזיקה “שירים ושורשים” היא חוליה בתוך רצף זה ולהלן מאפייניה:
• התוכנית מיועדת לתלמידי כתות ג’ – ו’
• בנויה להוראה בבתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים דתיים כאחד ומטרתה להנחיל את מורשת הפיוט לכל אדם ואדם באשר הוא.
• השירה ,אבן יסוד בכל תרבות מוזיקלית ובכל לימוד מוזיקלי, היא השער שדרכו נכנסים התלמידים לעולמו העשיר של הפיוט.
• הדגש של התכנית הוא דגש מוזיקלי אך היא כתובה בגישה אתנומוזיקולוגית (בהקשר לתרבות שבה צמח כל פיוט) ורב-תחומית (בזיקה לתחומי יידע אחרים)
• הוראת הפיוט בתוכנית זו היא חוויתית ופעילה המקדימה לב לראש על מנת לחבר את הפיוט לעולמו של התלמיד.

מטרות מרכזיות
• התלמיד יעשיר את זהותו היהודית ויעמיק את תחושת שייכותו לעם היהודי, למורשתו ולארצו.
• התלמיד יעשיר את עולמו השפתי, הרוחני והמוזיקלי דרך שירת הפיוט
• התלמיד יעמיק את זיקתו למשפחתו ושורשיו
• התלמיד ילמד להכיר ולכבד מסורות נוספות ושונות מאלו של משפחתו.
בתחום הלימודי:
• התלמידים יחשפו לרפרטואר הפיוטים ממגוון הפיוטים של קהילות ישראל
• התלמידים ילמדו מושגים מורשתיים, ספרותיים ומוזיקליים הקשורים בעולם הפיוט
• התלמידים ילמדו את הפיוט בהקשר לעולמו התרבותי
• התלמידים ילמדו את הפיוט כמדרש וכשיר
בתחום הערכי
• הוראת הפיוט תשמש גשר להעמקה והמחשה של ערכים יהודיים מסורתיים השייכים למורשת ישראל
• הוראת הפיוט תשמש גשר להקשבה ולהתבוננות בעולם התרבותי השורשי של העם היהודי בכלל ושל כל אחד מן התלמידים בפרט
בתחום המשפחתי-קהילתי:
• באמצעות הוראת הפיוט יתחזק הקשר הבן-דורי

“ערכת” התכנית כוללת את המרכיבים הבאים:

1.שירים ושורשים -3 ספרים לתלמיד

2.שירים ושורשים- תקליטור המצורף לכל ספר

3.הכשרת המורים על-ידי פייטנים, נגנים , מרצים המומחים בתחומם ואנשי חינוך.

4.מפגשים מוזיקליים עם פייט נגן בבתי הספר כמפגש בלתי אמצעי המסכם למידה.

שירים ושורשים – מה בספרים?

נכתבו שלושה ספרים לתוכנית. הראשון יצא לאור בשנת תשס”ו, השני יצא לאור בשנת תש”ע והשלישי בשנת תשע”ב. לשלושת הספרים בתוכנית נבחרו קהילות שרובן בעלות רפרטואר פיוטים עשיר. הביצועים לכל הפיוטים בשלושת התקליטורים אותנטיים ומשמרים את מסורת הביצוע שלהם בכל קהילה וקהילה.

בכל אחד מהספרים שבעה שערים. כל שער, למעט השער הראשון בספר הראשון, מייצג קהילה. בסוף כל ספר נספחים המכילים בין השאר את התיווי לפיוטים.

שמות השערים בספר הראשון:

כלי נגינה, ספרד-ירושלים, חלב, אתיופיה (ביתא ישראל), בבל (עיראק), מרוקו, גרמניה.

שמות השערים בספר השני:

אשכנז – פולין (מזרח), חסידות – חב”ד וברסלב, תימן, איטליה, לוב, הודו – בומבי (בני ישראל), בוכרה

שמות השערים בספר השלישי:

כורדיסטאן, לבנון, תורכיה, קרליבך, פורטוגל-ספרד, פרס (איראן), גרוזיה, תוניסיה

שלד בסיסי לכל שער (למעט השער הראשון):

שער לקהילה (מבוא+מפה), מושג מורשתי, סיפור/אגדה/מדרש:… (קשור לתוכן הפיוט והמושג המורשתי), דף הבית (מילות הפיוט, אודות הפיוט ופירושי מילים), משימות המחברות את עולמו האישי של התלמיד לפיוט הנלמד, משימות העוסקות בתוכן הפיוט ומשימות העוסקות במוזיקה של הפיוט.

פיוט כאן ועכשיו

לאחרונה נפתח חלון הזדמנויות רחב ועשיר שחושף את עולם הפיוט בכמה מוקדים:

1.פרוייקט “קהילות שרות” – מסגרות ללימוד שירת הפיוט לקהל רחב ומגוון בשעות הערב על ידי פייטנים ונגנים יוצאי הקהילות השונות

2.אתר אינטרנט שעוסק באופן נרחב ועמוק בעולם הפיוט.  www.piyut.org.il

3.אתר אינטרנט של “מורשה – רשת בתי ספר לחינוך יהודי” www.morasha.org.il. מערכי לימוד לפיוטים רבים גם כאלה שאינם בספר “שירים ושורשים

4.ולענייננו תוכנית לימודים במוזיקה בשם “שירים ושורשים” שמגשרת את עולם הפיוט אל הילדים הצעירים בבתי הספר.

מגמות המוזיקה

רציונל
המוזיקה מייצגת פסיפס מגוון של תרבויות ומסורות והיא בבחינת צוהר לפרקים שלמים בתולדות החברה והתרבות האנושית הן ברמה האוניברסאלית והן ברמה המקומית. כדי להפוך את התלמידים לבני בית במורשת עשירה זו, עליהם להכיר את אוצרותיה ואת שפתה וללמוד לפענח את מערכות סמליה.
מגמת המוזיקה מיועדת לתלמידים שרואים במוזיקה תחום עניין מרכזי והמבקשים לרכוש בתחום זה כלים מעשיים ועיוניים. הלימודים במגמת המוזיקה יפתחו את כישורי התלמידים כמאזינים, כמבצעים וכיוצרים, תוך חשיפה לקשת מגוונת של תרבויות וסוגות מוזיקליות. המגמה למוזיקה אמורה לתרום רבות לעיצוב אישיותו המוזיקלית של התלמיד, תוך שילובן של זיקות גומלין הדדיות בין ההיבט הביצועי ובין המקצועות העיוניים השונים. המגמה למוזיקה אמורה לתת מענה לכל התלמידים העוסקים במוזיקה במסגרות חוץ בית ספריות, כגון: קונסרבטוריונים, ואשר מבקשים להרחיב את ידיעותיהם בתחומים העיוניים השונים. במסגרת המגמה למוזיקה ילמדו התלמידים ויכירו את כל התחומים העיוניים ובמקביל ישתתפו בעשייה מוזיקלית קבוצתית, כגון: הרכבים קאמריים, מקהלה או תזמורת. למידה עיונית חייבת להיות מלווה בפעילות מוזיקלית מעשית. לכן, מן הראוי שחובת הנגינה, או השירה, תשמש קריטריון מרכזי בקבלת התלמיד למגמה.

מטרות
העשרת הידע המוזיקלי של התלמידים המנגנים והשרים תוך שילוב פעילויות במגמה:
1. לימודי תרבויות המוזיקה – תולדות המוזיקה וספרות המוזיקה: ניתוח, היסטוריה, רפרטואר
2. לימודי תורת המוזיקה – תיאוריה, הרמוניה, פיתוח שמיעה וסולפג’
3. בצוע ולימודי בחירה (נושא בית ספרי )
4. נגינה/שירה בהרכבי ביצוע:
היכרות בלתי אמצעית עם המוזיקה בהיבט מעשי-מיומנותי
חוויה משותפת בעת הביצוע המשותף
הפנמה ויישום “הלכה למעשה” של הערכים, התכנים ודרכי החשיבה שהתלמידים פגשו במקצועות העיוניים
5. היבחנות בבחינת הבגרות – בהיקף של 5-10 יחידות לימוד

דרכי פעולה
• לימודים תחומי תורת המוזיקה ותרבויות המוזיקה בהיקף של 4 ש”ש בכל שנת לימוד
• השתתפות בהרכבי ביצוע בהיקף של 2 ש”ש בכל שנת לימוד
• הרחבה והעשרת הידע בנושא בית ספרי – הנבחר ע”י ביה”ס, בהיקף של 1 ש”ש בכל שנת לימוד
• יציאה לקונצרטים ולאופרות במהלך שלוש שנות הלימוד במגמה
• הפקת “ערב מגמה” בו יציגו התלמידים תוצרי למידה פעם – פעמיים בשנה.

קונסרבטוריונים

רוב חוקרי התרבות מסכימים, כי המוסיקה מהווה חלק בלתי-נפרד מעולמו התרבותי-חינוכי של הילד. אחת הדרכים לעיצוב אישיותו של הילד היא לימוד מקצוע הנגינה. ילדים קולטים גירויים מוסיקליים ומגיבים אליהם עוד בטרם תפיסת השפה, ולכן יש לנצל תחום זה מוקדם ככל האפשר ולטפחו לאורך שנים. זאת ועוד, פעילויות מוסיקליות מטשטשות הבדלים ברמות משכל ובמעמד סוציו-אקונומי של הילדים. מקצוע הנגינה הוא תחום עשייה החובק מגוון רב של פעילויות ומיומנויות.

לימודים בקונסרבטוריון, העונה לדרישות הפיקוח, הינם דיסציפלינת לימודים מובהקת, שנועדה להכשיר את העתודה הדרושה (מורים, יוצרים, אמני במה וקהלים) להמשכיות חיי המוסיקה בארץ. מהיבט זה משמש הקונסרבטוריון בית ספר מקצועי לאמנות המוסיקה. כידוע, רכישת מיומנות הנגינה מחייבת מסלול לימודים אנדיבידואלי ארוך וממושך (בין 8-10 שנות לימוד) בבית ספר מקצועי למוסיקה במקביל ללימודים בבית הספר היסודי, החטיבה והתיכון. הקונסרבטוריון מאפשר קיומה של מסגרת זו בצורה מסודרת ומקצועית תוך בניית תכנית לימודים תואמת ובקרת הישגים, כולל בחינת בגרות בנגינה, המהווים מסד לחינוך הגבוה.

הקונסרבטוריונים הטביעו חותמם בשלושה תחומים מרכזיים:

1. העצמה אישית – פיתוח הפוטנציאל של התלמידים המוכשרים בתחום המוסיקה.

2. יצירת זיקה עם מערכת החינוך הפורמאלית באמצעות ה”מודל המוסיקלי  היישובי”.

3. העשרת חיי המוסיקה בקהילה באמצעות גופי ביצוע (תזמורות, מקהלות וכיו”ב).

  תנאים פדגוגים הכרחיים לקיום קונסרבטוריון

1.מנהל קונסרבטוריון ומורים, שעומדים בקריטריונים הנדרשים ע”פ “קול קורא”.

2.תלמיד בקונס’-  הגדרת מיהו תלמיד בקונסרבטוריון.

3.מחלקות הנגינה הנלמדות בקונסרבטוריון – בחינתן ע”פ מגוון המחלקות, איכותן ומס’ התלמידים בכל מחלקה.

4.שלבי נגינה מוגדרים לאורך שנות הלימוד בקונסרבטוריון ע”פ מחלקות הנגינה השונות.

5.הגדרת שעות נגינה /שירה בלמידה יחידנית.

6.קיום שעות הוראה במקצועות מעצימים –מקצועות עיוניים (תורת המוסיקה וספרות המוסיקה) והרכבי ביצוע תזמורתיים וקאמריים.

7.קיום קונצרטים פנימיים ,קונצרטים חיצוניים, מעורבות ותרומה לקהילה.

8.הכוונה וחינוך למצוינות.

9.קיום פיתוח מקצועי של המורים.

 10.קיומם של כלי בקרה למדידה והערכה: תכנון וריכוז פדגוגי מוסדי, רישום ומעקב ,אסיפות וישיבות.

המצב כיום במדינת ישראל  :

39 קונסרבטוריונים מוכרים מטעם המשרד פועלים כיום בישראל.

“שיר של יום”- פותחים את היום בשיר

      תכנית חדשה לבתי הספר היסודיים

משמעות השם: “שיר של יום” הוא מזמור תהילים ששרו הלווים בבית המקדש, לכל יום היה מזמור משלו. העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים בפתיחה למזמור צ”ב – מזמור ליום השבת.

השותפים לתכנית: המנהל הפדגוגי– אגף שפ”י ממונה על הבריאות אגף לחינך יסודי.

המזכירות הפדגוגית– אגף מורשת- מפמ”ר תרבות יהודית-ישראלית, אגף אומנויות- מפמ”ר מוזיקה.

מנהל עובדי הוראה– אגף לפיתוח מקצועי מרכזי פסג”ה.

מהות התכנית: פתיחת יום משמעותית בבתי הספר היסודיים.                                                               

מטרות התכנית:  לפתוח את היום בצורה נעימה וחוויתית, לחשוף וללמד שירים מהתרבות והמורשת,

לזמן שיח על נושאים מחיי הילדים, אקטואליה או נושאים העולים מן השירים, לזמן חוויות מוזיקליות בית ספריות, להעשיר את שפת התלמידים.

          במהלך השבוע ילמדו התלמידים אודות השיר, הרקע והמשורר.

הטמעת התכנית תתבצע בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא שלב הפיילוט (החל מינואר הקרוב) בו יכנסו לתכנית כ-300 בתי ספר מכל המחוזות. השלב השני- בשנה”ל תשע”ח יצטרפו לתכנית עוד כ-500 בתי ספר, הכוונה היא שבשנה”ל תשע”ט תתקים התכנית בכל בתי הספר היסודיים בארץ בכל המגזרים.

בתי הספר אשר ייקחו חלק בתכנית יקבלו שירונים לכל התלמידים שיכילו את מילותיהם של כל 41 השירים שנבחרו, השירים מחולקים לשישה ערכים: 1. ואהבת לרעך כמוך 2. משפחה וכבוד הורים 3. חברו וסובלנות 4. ערבות הדדית- אחריות ומעורבות 5. זיקה לעם ולארץ 6. ירושלים

בצמוד למילות השיר יופיעו בשירון: מידע קצר אודות השיר, פתגם המתקשר לשיר וכן הסברים למילים קשות. את התכנית ילווה ספר דיגיטלי אשר יעלה לאתר של משרד החינוך ובו חומרים נילווים נוספים שכוללים:

1.פסי קול לכל השירים בשתי גרסאות: האחת, פלייבק עם נגינת הקו המלודי והשנייה פלייבק עם הרמוניות ללא נגינת הקו מלודי.

2. תווי השירים (מלודיה + הרמוניה בהתאמה לפלייבקים)

3.הצעות להרחבה עם דגמי הוראה בשלושת תחומי הדעת: מוזיקה, תרבות יהודית ישראלית ושפ”י.

   (בשלב הראשון של התכנית יעלו דגמי הוראה ל-15  שירים) .

4.נושאים מומלצים לשיחת בוקר עם התלמידים.

התוצאות המצופות של התכנית

 ברמת התלמידים-תלמידים יכירו 20-30 שירים בשנה, ירכשו ידע אודות השירים והזיקה לתקופה לתרבויות ולמורשת על פי המגזרים השונים, פתיחת היום המשמעותית תעניק לתלמידים יותר שייכות ואכפתיות, משלב לשוני גבוה.

ברמת בית הספר–  היום נפתח באופן משמעותי, התכנית תורמת ליצירת אוירה נעימה, קיים נכס תרבותי משותף לכלל תלמידי בית הספר, קיים תהליך בחדר מורים לבחירת השירים.