המצודה – מגדל דוד

מושגים:

טופוגרפיה – מבנה השטח. איך נראה הנוף.

פסגה – החלק הכי גבוה בהר, השיא

מדרון – הצד של ההר, שיורד מהפסגה.

נחל – הערוץ שבין שני מדרונות.

            נחל איתן – נחל שמימיו זורמים כל השנה

נחל אכזב – נחל שהמים לא זורמים באופן קבוע, לרוב יש זרימה בעקבות ירידת גשמים.

מעין – מקור מים, המקום שבו המים יוצאים מתוך האדמה אל פני השטח.

ביצור – מבנה צבאי שנועד להגנה

מבצר / מצודה – מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית

מגדל – מבנה גבוה מאוד

כשדוד המלך כבש את ירושלים והפך אותה לעיר הבירה שלו, זו היתה עיר קטנה שבנויה על שלוחה של הר המוריה, קרוב למעין הגיחון. זה היה מקור המים של העיר.

ממזרח עובר נחל קדרון, שהוא נחל אכזב, וממערב עובר הגיא, גם הוא נחל אכזב.

שלמה המלך, בנו של דוד, בנה את בית המקדש הראשון על פסגת הר המוריה. ליד בית המקדש הוא בנה לעצמו ארמון, והעיר התחילה להתפתח לכיוון הפסגה.

לאורך השנים העיר התפתחה וגדלה עד שלאחר כ-200 שנים, בימי חייו של המלך חזקיהו, העיר כבר היתה כל כך גדולה, שבתיה נבנו עד לגבעה הגבוהה שממערב, הלא הוא הר ציון של ימינו.

בפינה הכי גבוהה של הגבעה המערבית בנו מבצר (מסומן באדום) ששמר על העיר ממערב.

בימיו של חזקיהו, נבנתה חומה שהקיפה את כל העיר וכללה בתוכה את עיר דוד המקורית את הר המוריה שעליו המקדש ואת הר ציון.

המצודה ישבה בפסגה הגבוהה ביותר והיתה מוגנת מצד אחד על-ידי עמק גיא בן הינום, ומצד שני התחברה החומה לחלקים הגבוהים של העיר.

במקום זה החומה פנתה מזרחה והתחברה לחומת הר המוריה (הר הבית)

בימי בית ראשון ושני החומה לא הקיפה את העיר העתיקה כמו היום כי העיר היתה בנויה אחרת.

כ-400 שנים מאוחר יותר, בתקופה החשמונאית, בנו החשמונאים את ארמון המלך בסמוך למצודה. הסיבה היא, שהמקום בו נמצאת מצודת העיר, הוא המקום הכי מאובטח לבניית ארמון למלך.

בצמוד לארמון בנה המלך הורדוס שלושה מגדלים המכונים בשמות: היפיקוס על-שם חברו, פצאליס על-שם אחיו ומרים על-שם אשתו.

לאחר חורבן בית המקדש והרס העיר על-ידי הרומאים, אחד מהמגדלים האלה נשאר עומד  עד היום. לא ברור איזה מהם.

בסרטון תוכלו לראות ממעוף הציפור את שלושת המגדלים ואת ארמון המלך הורדוס.

המגדל הראשון שמופיע, הכי גדול, הוא המגדל ששרד עד היום.

בתקופה הביזנטית, כשהתחילה הנצרות, הגיעו לירושלים הרבה צליינים.

הם חיפשו למצוא דמויות מהמקרא.

הם לא אהבו את הורדוס כיוון שהוא מתואר בברית החדשה (התנ”ך של הנוצרים) כמלך אכזר, ולכן היה ברור להם שאת המגדל בנה מלך גדול וחזק, דוד . כיוון שכך, נקרא המגדל מגדל דוד, והשם נשאר עד היום.

כיוון שהמקום נבנה, לדעתם, על-ידי דוד המלך, נבנה מנזר בצמוד למגדל,

ומכיוון שמדובר בנקודה הגבוהה והחשובה בעיר, הוסיפו לו מספר מבנים וכך נוצרה המצודה כפי שהיא כיום.

את צורתה הסופית קיבלה המצודה במאה ה-16 עם בניית החומות על ידי סולימן המפואר. ליד המצודה נבנה שער יפו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, הפסיקה המצודה לשמש לצרכים צבאיים והחלה לשמש כמוזיאון לאומנות של ממשלת המנדט. בחצר המצודה ביצעו קונצרטים ואירועי תרבות.

קונצרט בחצר המצודה . 1926

מקור התמונה

 בתקופה הירדנית (1948 – 1967) שימשה המצודה כעמדה צבאית כנגד החלק הישראלי של העיר.

מקור התמונה

משנת 1967, עם איחוד העיר, חוזרת המצודה להיות מוזיאון, הפעם מוזאון לתולדות ירושלים.