שירים לרוזמרי

 הקדמה

לקטתי בעדנה את רוזמרי  של גד לוי

משתאה על שורות האהבה הקצרות

המכילות עולם מופלא של פנינים.

וראיתי לנגד עיניי את רוזמרי שלו

על אדן החלון, מחוללת בחדר, מתרפקת לנשיקות

עולה בין הגלים.

כמה, כמה יפה שירת האהבה הזו

שנושרת כמו פרחים

במילים ובצבעים נקיים של טבע .

בניחוח תשוקות רומז, משחק ושובה לב.

לטעום ממנה טיפה ועוד טיפה

ולרצות עוד.

אחד מאוספי השירה היפים ביותר שקראתי,

רוזמרי.

שולמית ספיר-נבו

רוזמרי

אני מאחורי הדלת

היססתי לרגע

שאת פה

ואני אינני

רוזמרי

ליפול עירום על פני תלתל שיערך

השוקע בשינה

יכולתי לשכוח את עצמי בפעם השנייה

רוזמרי

את שונה מזו…

שנשכה את שפתיי באביב

ולא ידעה דבר על הפרחים

שאני אוהב

רוזמרי

הָיָה לָנוּ פְּנַאי

פְּנַאי שֶל נְֹשיקוֹת בֹקֶר

לְהָקִיץ עַצְמִי אֵלַיִךְ

רוזמרי…ירח פותח את הלילה קמעה…סוף היום חוזר לראותנו…מלווה בצללים אדומים שרוצים בך לגעת…ושקעה השמש

רוזמרי

חלומות הם נדידתו של האדם

בעולמו של אלוהים

אני מתגעגע לפריז רוזמרי

להתהלך איתך ברחובות ללא מוצא

בזמן שנשים נישאות

לאור הלבנה

רוזמרי עסוקה

אני למרבה המזל ממשיך לחבר לה

שירים

הירהורי אודות הקושי לדבר על אהבה

שחלק ממנה מצטייר רק בדמיוני

כחלום הלובש צורה של אישה

רוזמרי

נכסף כבר

לשעות שבהם מתירים לנו לחיות את חיינו

הזמן חולף כמעט ברשע

בלי שמץ של חרטה

מביא את היום

להסתיר את מחשבותינו הנאמנות ללילה

רוזמרי

אלי יוון עוגנים מניחים לנו לשוט

הרוח מצייר מרחבי ים

קמטי גלים אצלך בעין

את עצמך הנך חיי

ובכל פעם יותר ויותר

כגבולו של האופק

מעבר לספינות

רוזמרי

היום נהיה ברורים

יותר מן החיים

בגן העדן

בלעדייך שום דבר אינו מתקיים

רוזמרי

הבוקר משכים מנשיקת הטל של שפתייך

אני מקדים את הזריחה

ואת מסלול השמש היומי

שתחמם אותך

בכל פעם יותר ויותר

רוזמרי

האור שנכנס דרך הסדקים

בא לישון על המזרון מלא בזהרורים

מחכה לראות את הצללים שנהיה

רוזמרי עסוקה

אני למרבה המזל ממשיך לחבר לה

שירים

הרהורי אודות הקושי לדבר על אהבה

שחלק ממנה מצטייר רק בדמיוני

כחלום הלובש צורה של אישה

רוזמרי…לחלומות אין עיניים לראות את שובך…כשאצבעות רגלי היחפה מקישות כהרהור על בטנך

רוזמרי

הַיָּם מַגִּיעִ בְּקֹשִׁי לַבִּרְכַּיִם ומִתְיַשְּׁר

לרחֹץ אוֹתְךָ

עוֹטֵף אוֹתָך רַכּוֹת

פַּעַם אַחַר פַּעַם

כשכל הָעֲקֵבוֹת כְּבָר טֻשְׁטְשׁוּ

נֶעֱצַרְתִּי כְּדֵי לִצְפּוֹת בָּך

רוזמרי

לְרֶגַע אֶחָד

מְבַקְּשׁוֹת אֶצְבָּעוֹת

מִסְתּוֹר בְּגוּפְךָ

רוזמרי

הָיִיתִי מִחוּץ לָךְ יָּמִים סְפוּרִים

וְלֹא שֶׁאֲנִי גּוֹבֵר עָלַי

מִחוּץ לָךְ

רוזמרי

גשם יורד אוורירי

אך הים וליבי רועדים עוֹד מים

רוזמרי

שלא חלקתי

ממלאת את חלוני

מידי יום

כמזכרת מסדום

אפילו אתה היית יכול לאהוב את רוזמרי…שניתן לי לאהוב